מרכבת המשנה (חעלמא) - א קסה

ממתניתין דכלכלה (ולכאורה דברי ר"ת שבכאן ושבמסכת ביצה הנ"ל סותרים זא"ז וצריך לומר דודאי אבן שבכלכלה גרידא עושה בסיס וחשיב טפי משברי עצים אבל אבן לגבי פירות בטל טפי משברי עצים לגבי' קיטמא ועדיין הוא מגומגם) ופריך והתניא ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטל ומשני בגלילא שנו ופי' רש"י שחשובין להן שברי פתילה והתוספות פירשו שאין השמן חשוב להן ע"כ. אמנם רבנו ז"ל לא חילק כלל בין בסיס לדבר האסור ולדבר המותר לבסיס לדבר האסור גרידא דבין סמוכים זה לזה ובין זה על זה או זה בזה דינם שוה דאם צריך לדבר האסור אסור ובצריך לדבר המותר שרי ועיין לקמן פכ"ו הי"ג דכתב רבנו דהיתר טלטול כנונא אגב קיטמא אע"פ שיש עלי' שברי עצים משום דה"ל גרף של רעי ועי' בהשגות ובמ"מ שם ורבנו לא ס"ל כדעת הראב"ד דאפר שהוסק מע"ש מוכן הוא דא"כ הי' בדין שהואיל שצריך לקיטמא שהוא דבר המותר הי' מותר לטלטלו אפילו בלאו טעמא דגרף של רעי אלא רבנו סובר דדוקא אפר שהוסק מעי"ט הוא מוכן משא"כ אפר שהוסק מע"ש אינו מוכן אלא א"כ הכינו מבע"י וייחד לו קרן זוית כמו עפר דדוקא בי"ט דעתי' עלי' מאתמול מסתמא לכסוי הדם ובהכי ניחא מה שהוא דוחק לדרך רש"י ותוספות והראב"ד דמעיקרא ס"ד דאפר מוקצה הוא ואח"כ במלתי' דרבא קאמר דמטלטלין אגב קיטמא וה"ל לפרש אגב קיטמא שהוסק מע"ש או שהכינו מבע"י וייחד לו קרן זוית א"ו דאף לפי המסקנא נמי איירי באפר מוקצה אלא דגם רבא ס"ל כאביי דמשום גרף של רעי ועד כאן לא קשה לי' לרבא אלא באפר מחתה שריחו טוב ומכוסה אבל אפר כנונא מאיס ומגליא וכמ"ש המגדל עז לקמן ודיבר בזה המקום נכונה ומש"ה מותר לטלטל הכנונא אגב קיטמא כיון שא"א לנער שברי העצים שלא יתפזר האפר ולזה פריך מהא דתנן ושוין שאם יש עלי' שברי פתילה שאסור לטלטלה פי' ותהוי כגרף של רעי ותירץ בגלילא שנו שחשוב להם שברי פתילה ולא הוי כגרף של רעי. וגם סובר רבנו דדין בסיס לדבר האיסור לא שייך אלא בהניח עליו בה"ש אבל ניצוצות שבכוס ששתה ממנו העכו"ם בשבת לא חשיב בסיס לדבר האיסור ומש"ה פריך בגמרא דכי היכי דמותר לטלטל כנונא בצריך לדבר המותר להוציא הקיטמא שהוא גרף של רעי אע"פ שמטלטל האיסור דהיינו השברי עצים עמהם הואיל שא"א לנערם ה"נ בצריך לכוס יטלטל הניצוצות שא"א לנערם ודלא כמו שנדחקו התוספות לחלק דניצוצות לא חשיבי ואין לחלק בין רב למעט א"ו דאין מוקצה לחצי שבת ולא שייך גבי שיורי הכוס בסיס. ומשני דאיסורי הנאה חמירי טפי ופריך דאכתי אף הניצוצות עצמן מותר לטלטל דה"ל כגרף של רעי ומשני דמ"מ אין מזמנין עכו"ם שאין עושין גרף של רעי (מיהו רבנו פסק דמזמנין לעכו"ם בשבת פ"ו הכ"א וכאינך אמוראי דפליגי עלי' דרב אחא וס"ל דאף איסורי הנאה מותר לטלטל אגב הכוס וא"כ שרי להדיח הכוס ולטלטלו ולא הוה גרף של רעי כלל) אבל בדבר איסור המונח על הכלי בה"ש חשיב בסיס אפילו איסור מועט ואפילו מנער האיסור כנ"ל ה"י והיתר מחתה באפרה היינו בשוכח או בהניח בשבת ולזה לא נעשה בסיס ומותר לטלטל לצורך דבר המותר ופריך מהך דכלכלה דאסור לטלטל לצורך הכלכלה את האבן שבתוכה הואיל דאפשר לנערו אם לא בכלכלה מלאה פירות ומשני דאית בי' קרטין דא"א לנערה שלא יתפזרו הקרטין והיינו דפריך קרטין בי' רבי מי חשיבי ושפיר קשה לנערינהו. והא דפריך בפ' נוטל ותהוי כלכלה בסיס לדבר האיסור כבר הרגיש בזה הרשב"א בשבע שיטות קשי' לי דילמא בשוכח הוא וכו' דכלה מתני' בשוכח האבן שע"פ החבית וכו' וי"ל דע"כ משנתנו קשה דאפילו נוקים בשוכח אמאי נוטלה והאבן בתוכה לנערינהו נעורי כמו באבן שע"פ החבית ומעות שע"ג הכר וכדאקשינן למאי דאוקי ר' יוחנן בכלכלה מלאה פירות וכיון שכן לא דק לאקשויי אי בשוכח ננערה ואי במניח נעשה בסיס ע"כ. מיהו זה נמשך ממילא כיון דס"ל לרבנו דכלי שיש עליו דבר איסורה ודבר מותר מותר לטלטלו לצורך דבר המותר הילכך לא נעשה בין השמשות בסיס לדבר האיסור והילכך במניח פירות ואבן בה"ש לא נעשה בסיס ואם סילקו ממנו האבן והפירות מותר לטלטל הכלי אלא שרבנו לא מחלק כלל בין דבר חשוב ואינו חשוב אלא הכל תלוי שיהי' הטלטול לצורך דבר המותר ויאחז בידו דבר המותר אבל כשאוחז בידו דבר האסור אעפ"י שמטלטלו לצורך דבר המותר אפ"ה אסור כמ"ש לקמן הט"ו וחילוק זה מוכרח עיין בתוספות שבת דף מ"ג ע"ב בד"ה דכ"ע טלטול מן הצד וכו' דחילקו בזה כי היכי דלא תקשה דרב אדרב א"ו דטלטול מן הצד לצורך דבר המותר מותר ולצורך דבר האסור אסור אבל טלטול ממש אפילו לצורך דבר המותר אסור וקיי"ל כר"א בן תדאי בפ' כל הכלים דף קכ"ג ועיין עוד לקמן הי"ו

הט"ו כיצד פגה וכו' עיין בתוספות ד"ה פגה ובד"ה האי פוגלא דנדחקו טובא לאוקי' במניח ע"מ ליטלה בשבת דאי במניח ממש נעשה בסיס ואי בשוכח ליכא מאן דאסר ודוחק הוא לידון בדבר החדש ורבנו סתם הדברים דמשמע אפילו במניח והאמת יורה דרכו דסובר רבנו דלא שייך לומר בסיס לדבר האיסור אלא בכלי וכמשמעות לשון רבנו לעיל ה"י ולקמן הי"ו באבן שבחבית וכו' לפי שעיקר הכלי עשויי' לקבל חפצים וכיון שהניח עלי' דבר איסור בין השמשות בטל לגבי החפץ משא"כ פגה ופוגלא לא שייך לומר שנעשה בסיס לתבן ועפר וקיי"ל המוציא פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי משא"כ המוציא עלי שום פחות מכגרוגרת מונחים על תבן כמלא פי פרה אין סברא שיהי' פטור על התבן. ומש"ר והגחלים ננערים באופן דלא הוה פ"ר עיין במ"מ וכ"מ. ומ"ש אבל אם הי' ככר וכו' כמסקנת רב אשי דקמ"ב דלא אמרו ככר ותינוק אלא למת בלבד ועיין לעיל הי"ד

הי"ו כלכלה וכו' עיין בהשגות והמ"מ כתב שרבנו יש לו גירסא אחרת ואפשר לקיים דברי רבנו ע"פ גי' הספרים עיין בתוספות ד"ה ה"נ בפירות המתטנפין וא"ת ואכתי יטלם בידו וכו' ותירוצם דחוק אמנם יש ליישב קושייתם דודאי רישא דומי' דסיפא כגון שהאבן למעלה והיינו הא