מרכבת המשנה (חעלמא) - א קסד

בשמים וכ"כ הרד"ע ומ"ש את המכתשת קכ"ד ע"ב אייתי לי שותא לכהנא ומפרש רבנו מכתשת

ה"ט המוקצים לסחורה שבת דף נ' בשל הפתק שנו דכל שעומדים לסחורה קפיד עלייהו שיהיו חדשים ומ"ש רבנו וכיוצא בהן לכלול אוכלא דקצרי שבדף קכ"ג ע"ב ועיין ה"ז

ה"י כגון נר וכו' עיין בתוספות כירה דמ"ה ע"ב ד"ה אין לנו שהקשו מהא דמחתכין את הנבלה וכו' ותירצו דנר שהדליקו דחיי' בידים ומ"ש והמנורה אפילו של מתכת דלא מאיס כירה דמ"ה ומ"ש והשלחן כירה דף מ"ד ועיין בתוספות שם

הי"א אם הוצרך להן סובר רבנו דמוקצה מחמת מיאוס אסור מחמה לצל וכן לקמן פכ"ו הי"ג לא התיר אלא להוציא גרף של רעי מחצר שיושבין בה. ומ"ש רבנו של נפט לרבותא וכ"ש דמשחא עיין כירה דף מ"ו ע"א

הי"ב כל הכלים וכו' דקדק רבנו להקדים ברישא בין שנתפרקו בשבת וכו' דמע"ש הוה רבותא טפי ובסיפא הקדים בין מקודם השבת דבשבת הוה רבותא טפי כמסקנת הגמרא ולא זו אף זו קתני ובפ"ב מה' י"ט פסק דאין מסיקין בשברי כלים משום דקיי"ל כר' נחמן בריש ביצה דיש מוקצה לי"ט ואין מוקצה לשבת

הי"ג כל כסוי הכלים וכו' עיין בהשגות וכוונת דברי הראב"ד דמעיקרא ס"ד דפליגי בשברי תנור ישן המחובר לקרקע דסובר ר' יוסי דכתלוש דמי וכן משמע בתוספתא פט"ו דשבת דגרסינן התם שברי תנור ישן אין נטלין בשבת דברי ר"מ ר' יוסי אומר נטלין העיד ר' יוסי משום ראב"י על שברי תנור ישן שניטלין בשבת ועל כיסויו שאין צריך בית יד. שוב ראה לשון הברייתא כפי גירסתנו בגמרא דף קכ"ה ע"א דגרסינן שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלים בחצר משמע דבתנור תלוש איירינן וא"כ שפיר י"ל דרבינא פסק כראב"י בתנור תלוש דעלה הוא דקמסהיד ר' יוסי בשם ראב"י דאין צריך בית אחיזה ואע"ג דר' יוסי בודאי ס"ל דאפילו חיברו נמי אין צריך בית יד איהו הוא דקמייתי סייעתא לדבריו דכיון דס"ל לראב"י דכיסוי תנור תלוש שאין לו בית יד שרי מדמה ר' יוסי דה"ה בכיסוי תנור שחיברו לקרקע. ולפ"ז מפרש הראב"ד הא דמסיים רבנו כיסוי התנור וכו' היינו בתנור תלוש (ועיין לקמן פכ"ו ה"י) אמנם ה"ה מפרש דברי רבנו בתנור שחיברו ומחלק בינו ובין חבית הטמונה ועיין בספר המאור ובמלחמות ודעת הר"ן כדעת ה"ה ע"ש ובגמרא דקכ"ו ע"ב ב' גירסאות ע"ש

הי"ד שני דברים וכו' דברי רבנו הללו צריכים ביאור רחב איתא במסכת ביצה דף כ"א ע"ב אין מזמנין את העכו"ם בשבת משום שיורי כוסות שאסורין בהנאה ופריך ולטלטלינהו אגב כסא מי לא אמר רבא מטלטלין כנונא אגב קיטמא אע"ג דאיכא עלי' שברי עצים ומשני הכא איסורי הנאה נינהו ופריך ולהוי כגרף של רעי ומשני וכי עושין גרף של רעי לכתחלה. והקשו התוספות דמאי פריך מכנונא דהתם הוי לי' בסיס לדבר האסור ולדבר המותר משא"כ הכא דהוי לי' בסיס לדבר האיסור גרידא דמשמע להו דטלטול הכנונא לצורך גופו ומקומו ותירצו דניצוצות לא חשיבי לגבי הכוס ואין סברא שיהי' הכוס בסיס לניצוצות. ור"ת תירץ דגם התם לא חשיבי שברי עצים שיהי' הכנונא בסיס להם אלא שאפ"ה הי' צריך לנערם אי לאו אגב קיטמא דאי אפשר לנערם שלא יתפזר האפר דרך נקבי הכנונא וה"נ בשיורי כוסות אי אפשר לנערם ושרי ע"כ. ודברי התו' הללו בנויין על אדני הסוגיא דפ' נוטל דף קמ"ב נוטל אדם את הכלכלה והאבן בתוכה ופריך ואמאי תהוי כלכלה בסיס לדבר האיסור ומשני בכלכלה מלאה פירות עסקינן ופריך ולשדינהו לפרי ונישדי לאבן ונינקטינהו בידים ומשני בפירות המטנפין ופריך ולנערינהו נעורי ומשני בכלכלה פחותה עסקינן דאבן גופא נעשה דופן לכלכלה וכתבו התוספות דאבן חשיב טפי מניצוצות וחשיב' הכלכלה בסיס לאבן וסבירא להו לתוספות מדפריך בפשיטות ותהוי כלכלה בסיס לדבר האיסור אע"ג:

דאיכא לאוקים בשוכח דומיא דסיפא דאבן שעל פי החבית ובסיס שעל גבי הכר אלמא דאפילו בשוכח או מניח בשבת חשיבא הכלכלה בסיס לדבר האיסור כל זמן שהאבן מונח עלי' ואע"פ שלא הונח עלי' בן השמשות ומשום הכי ק' להו להתוספות דלהוי הכוס בסיס לניצוצות בעודן בתוכה אע"פ שלא היו הניצוצות בכוס בין השמשות גם משמע להו לתוספות דיש חילוק בין בסיס לדבר האיסור ולדבר המותר ובין בסיס לדבר האיסור גרידא מדמשני הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן דאז הוי לי' הכלכלה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ושרי ומשום הכי קשה להו דמאי פריך מכנונא לניצוצות ותירצו דניצוצות לא חשיבי כאבן לעשות בסיס. ור"ת תירץ דאף שברי עצים לא חשיבי לעשות בסיס אפילו לא הי' קיטמא שהוא דבר היתר עמו אלא דאי לאו קיטמא הי' בדין לנערם אע"ג דלא הוי בסיס כהא דפריך בפ' נוטל ולנערינהו נעורי אע"ג דלא חשיבא הכלכלה בסיס כיון שיש עלי' פירות וה"ל בסיס אף לדבר היתר ומחמת שלא יתפזר הקיטמא דהוי לי' בדמיון פירות המטנפין הוא דשרי וה"ה בשיורי כוסו' דא"א לנערם כיון דלא הוה בסיס בדין הוא שיהי' מותר. ובגמרא שבת דמ"ז רבי התיר לטלטל מחתה באפרה וקס"ד דהאפר מוקצה ופריך והתנן נוטל אדם את הכלכלה והאבן בתוכה ואר"י בכלכלה מלאה פירות עסקינן הא אינה מלאה פירות לא ומשני ה"נ דאית בי' קרטין דה"ל דומי' דכלכלה מלאה פירות ואבן בתוכה. ופריך וקרטין בי' רבי מי חשיבי אלא אמר אביי מידי דהוי אגרף של רעי אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא גרף של רעי מאיס והאי לא מאיס ועוד גרף של רעי מיגלי והאי מיכסי אלא אמר רבא מטלטלין כנונא אגב קיטמא ואע"ג דאיכא עליה שברי עצים פי' ובאפר מוכן עסקינן וכתבו התוספות בשם ר"ת דע"כ שברי עצים חשיבי טפי מאבן שבכלכלה מדלא מסייע לי'