עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מרכבת המשנה (חעלמא) - א

מרכבת המשנה (חעלמא) - א קנט

Mirkevet Ha-Mishneh (Chelma) part 1 159 · מרכבת המשנה (חעלמא) - א · free full Hebrew text

Open in the reader →

להפיס עם אחר ובלבד שלא יתכוון לעשות מנה גדולה נגד מנה קטנה משום קוביא. פי' לפירושו דמש"ה נקבע' משנה זו במסכת שבת דודאי כל שאסור משום קוביא אף בחול אסור אלא היכי דלא שייך איסור קוביא בחול בשוות אפ"ה אסור בשבת משום לתא דכתיבה כיון שמקפידים חשיב הפסה אבל עם בניו דליכא בחול משום איסור קוביא באינם שוות הואיל שאינם מקפידים אין עליו שם הפסה כלל ומותר אפילו בשבת ובזה יש סתירה לדברי הכ"מ דאי ס"ד דשייך קפידא בבניו ובני ביתו באינם שוות ואסור בחול משום קוביא אין הפרש בין בניו לאחרים בשבת ששוות ושם הפסה עליו ואסור בשבת

הי"ח כיצד וכו' עיין בגמרא דדוקא חשבונות של עבר מקרו חשבונות של מה בכך וכמו שהמשיל רבנו וכן משמע בתוספתא פ' בתרא דשבת מיהו בכלל שיחה בטלה הן בחול וכ"ש בשבת ואסור להרבות בהן

הי"ט לפיכך וכו' התחיל רבנו בשבותי אב ל"ה שהוא מחיקה וסובר רבנו דאיסור שטרי הדיוטות משום לתא דמחיקה ודלא כפרש"י משום לתא דמקח וממכר שהוא אטו כותב א"נ משום ממצוא חפציך וכמ"ש הגהות מיי' ולדרכם ניחא הך איקומתא דכתב אכותל ומיתתי דלמ"ד שמא יקרא לא חיישינן דגודא בשטרא לא מיחלף דק"סד דמ"ד שמא יקרא לא חייש במשנתנו למחיקה כלל וגם כתב של מנין אורחין ופרפראות לא חשיב כלל שטרי הדיוטות דאין זה ענין מקח וממכר ומצוא חפציך אלא דאפ"ה בכתב ע"ג נייר אסור בכלל שארי שטרי הדיוטות אבל בכתוב אכותל דלא מיחלף בשטרי שרי. ולזה דחה הש"ס דנהי דלא הוה בכלל שטרי הדיוטות ניחוש שמא ימחוק. משא"כ לדרך רבנו קשה לכאורה מתחלה מאי קסבר וכי ס"ד דמ"ד שמא יקרא לית לי' גזרה שמא ימחוק דהא כל עיקר איסור שטרי הדיוטות משום חששא דשמא ימחוק. ויש ליישב דמעיקרא ס"ד דעיקר גזרת שמא ימחוק לא שייך אלא בפנקסאות וחשבונות ומשום לתא דידהו נאסרו שאר שטרי הדיוטות הילכך כתב אורחין ופרפראות שע"ג הכותל דגודא בשטרא לא מיחלף איננו בכלל הגזרה דזהו חששא רחוקה דשמא לא יזמין כל צרכו וימחוק כדי שלא יקראם השמש. ודחה המדחה דחששא טובה היא ומ"ד שמא יקרא ליחוש שמא ימחוק. ולדרך רבנו ניחא קושיית התוספות בד"ה ולמ"ד דלפי איקומתא ראשונה דאיכא בינייהו דכתוב בכותל ומדלי מכלל דבמיתתי חיישינן למחיקה וא"כ בדמיתתי חשיב שטרי הדיוטות ממש שפיר קשה ניחוש שמא יקרא דנהי דגודא בשטרי לא מיחלף גודא בגודא מיחלף ואסור דמדלי אטו דמיתתי וניחא נמי קושיי' התוספות בד"ה אלא. דהוכרח לחדש דאפילו בדמיתתי פליגי ומ"ד שמא יקרא סובר דלא שייך שמא ימחוק כלל בכתב אורחין ופרפראות אפילו בכותל ומיתתי דאלו הי' סובר דמתתאי אסור ה"ה דמדלי דגודא בגודא מיחלף. ואין להקשות דלפ"ז האיך מסיק בגמרא דפליגי בכתוב אכותל ומדלי אבל במיתתי חיישינן שמא ימחוק דא"כ מ"ט דרב ביבי דשרי במידלי ניחוש שמא יקרא במיתתי בשלמא לדרך התוספות דאיסור כותל ומיתתי משום שמא ימחוק ואיסור שטרי הדיוטות משום מקח וממכר ניחא דמשום מקח וממכר גזרו בכל שטרי הדיוטות אבל דמידלי אטו מיתתי חשיב גזרה לגזרה משא"כ לדרך רבנו קשה) די"ל דלפי מה דמסיק דמלתא דרבה תנאי היא שפיר י"ל דרב ביבי לית לי' גזרת שמא יקרא כלל ולא קאסר אלא בשטרות דשייך בהו מחיקה והא דפריך לאיקומתא ראשונה בפשיטות ומ"ד שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא משום דהא דמסיים עלה בגמרא והתניא לא יקרא לאור הנר מוסב על שני הקושיות דבהכרח טעמא דרבה או משום דחייש שמא יעלה בסולם ויטה או בכלי ארוך. או משום דגזר קריאה לאור הנר דמידלי אטו דמיתתי ולא פלוג וא"כ קשה ממ"נ אי טעמא דרבה משום שמא יכבה בגובה ניחוש שמא ימחוק ואי טעמא דרבה משום דגזר מידלי אטו מיתתי א"כ מ"ד שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא בכותל ומיתתי. ובזה מתורץ קושיות הרשב"א בש"ס שהקשה לדרך הר"י פורת והרי"ף דמעיקרא תרתי פריך עלה איקומתא דכתב אכותל ומדלי ובתר הכי דהדרינן להאי איקומתא ואתי לפרוקי מה דקשה לי' מעיקרא ואמרינן ודקשיא לך דרבה תנאי היא הכי הל"ל ודקשיא לך למ"ד שמא ימחוק ניחוש שמא יקרא קסבר גודא בשטרא לא מיחלף ע"כ. ולפמ"ש ניחא דהא דקאמר בגמרא ודקשיא לך דרבה כולל שתי הקושיות שהם בדרך ממ"נ ורב ביבי דלית לי' דרבה לא ס"ל גזרת שמא יקרא כלל דלא גזרינן גזרה לגזרה וגם שמא ימחוק בדמידלי לא חייש. ובהכי ניחא מה שדחוק לדרך ה"ר פורת דבין רב ביבי ובין אביי תרווייהו פליגי אדרבה. ולפמ"ש רב ביבי הוא דפליג אבל אביי ס"ל דרבה אלא דסובר דטעמא דרבה לאו משום שמא יכבה למעלה אלא דגזר דמידלי אטו מיתתי ולהכי נקיט אביי חששא דשמא יקרא. ולפ"ז אביי נמי מוקים פלוגתייהו דרבנן ורב אתא במלתא דרבה וסובר דרבנן אסרו בכותל ומדלי אטו שמא יקרא במיתתי וברייתא קמייתא כר' אחא ואין צורך למה שנדחק ה"ר פורת דאליבא דאביי לא מוקים פלוגתייהו בדרבה ועיין עוד לקמן בסמוך. ומ"ש רבנו חקוקין על הטבלא במ"מ סתם הדברים ודבריו תמוהין דמשמע מדבריו דדעת רבנו כדעת ההלכות דפסק כאביי וזה לשון הרי"ף איכא בינייהו דכתוב אכותל ומדלי למ"ד שמא ימחוק לא חיישינן ולמ"ד שמא יקרא חיישינן ולית הלכתא כרב ביבי משום דפליג עלי' דרבה דאמר אפילו גבוה שתי קומות וקיי"ל הלכתא כרבה והא דתניא מונה אדם וכו' מכתב שע"ג כותל ולא מכתב שע"ג טבלא ופנקס אוקימנא בדחייק מיחק דגודא בשטרא לא מיחלף אבל כתב מיכתב אסור בין מדלאי בין מתתאי ע"כ. ולפי מה שהבינו הרז"ה והרשב"א בשבע שיטות בפי' דברי הרי"ף דמפרש כפי' ה"ר פורת דכ"ע לית להו דרבה וקמפלגי אי גודא בשטרא מיחלף ומש"ה הלכתא כאביי ולאו מטעמי' אלא משום דקיי"ל כרבה וכיון דקיי"ל כרבה צריך לאוקי' ברייתא קמייתא אליבא דהלכתא ובדחייק מיחק וא"כ מינה שמעינן דבטבלא ופנקס אסור בדחייק וא"כ האיך פסק רבנו דבדחייק בטבלא שרי. הגם דיש מקום לומר דאביי מוקים נמי ברייתא קמייתא בדכתב מכתב וכרב אתא ואיהו