מרכבת המשנה (חעלמא) - א קלד

כפי הנראה דרבנו שינה במכוון לשון הגמרא שכתב ויוציא הדלי לאבוס ומן האבוס לקרקע ר"ה שנמצא עושה הנקה באבוס ואח"כ עוקר מקרקע האבוס לר"ה דבזה מתורץ קושיית הש"ס מדר' ספרא דבגמרא פריך לפי מה דקאמר אביי דהחשש הוא שמא בעוד הדלי בידו ומתכוון להניחו באבוס ביני לביני יתקלקל האבוס ויניח הדלי בר"ה דשפיר קשה מדרב ספרא משא"כ לדרך רבנו שאחר שיעשה הנחה באבוס אח"כ יוציאנו מן האבוס לר"ה כדי לתקן האבוס לא שייך מלתא דרב ספרא והא דבאמת לא משני בגמרא כה"ג שתירץ רבנו י"ל דהש"ס רצה לתרץ אף אליבא דר"ש דס"ל דמשאצ"ל פטור וא"כ הרי שעוקר מן האבוס להניח בר"ה ואיננו צריך להוציא הדלי אלא כדי לתקן האבוס חשיב משאצ"ל ופטור לזה צריך לתרץ דלמא הדר מעייל משא"כ לדרך רבנו דפסק לעיל פ"א ה"ז כר"י דמשאצ"ל חייב שפיר מתרצה קושיי' הגמרא כפמ"ש רבנו

הל"ה והוא שלא תהי' באלכסון וכו' עיין במ"מ ובכ"מ ומ"ש הכ"מ תמוה דפי' משנתנו שנפרץ משתי רוחותיה א"א לפרש באופן אחר אלא שנפרץ בקרן זוית ממש קצת מכותל זה וקצת מכותל זה וכ"כ הרז"ה (ע"ש באורך ביאור כל הסוגי' וגירסתו כגי' התוספות כי לית לי' בג' אבל בד' אית לי' גם מפרש הא דאמרו בגמרא וקירויו בארבע ר"ל שהתקרה נשארה שלמה וגירס' זו ופירושים הללו נראה בכוונת רבנו לפי פירושו באכסדרה בבקעה זולת בפירוש קירויו באלכסון אין דעת רבנו כדעת הרז"ה) ועמ"ש רבנו בפי' המשנה ועיין בתי"ט וכפי הנראה מלשונו בפי' המשנה שאם קירות הבית מונחות באלכסון מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית הילכך אם נפרץ הבית בקרן מערבית דרומית או מזרחית צפונית חשיב קירויו באלכסון ואסור משא"כ אם נפרץ הבית בקרן מזרחית דרומית או מערבית צפונית שנמצא הקורה מכוונת נגד אלכסון הפרצה אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ונראה דה"ה אם הקורות מונחות ביושר ממזרח למערב ונפרץ מזוית מזרחית צפונית פי תקרה יורד וסותם הפרצה הצפונית ואין כאן אלא פרצה אחת במזרח וחשיב כפתח ומש"ה לא מתוקמא מתני' אלא כשקירויו באלכסון מקרן מ"צ לקרן מערבית דרומית ונפרץ בקרנות מזרחית צפונית או מ"ד. ועל דרך זה מתפרשים דברי רבנו פה דכשיש קורה מלמעלה על אורך הפרצה בין שהיא על אלכסון הפרצה או ביושר שנמצא יורד וסותם הפרצה מרוח אחת וה"ל פרוץ רק מרוח א' מותר לטלטל בכלו והוא שלא תהי' הקורה באלכסון הפכי לזוית הפרצה ר"ל שהתקרה נעוצה מקרן צ"מ לקרן ד"מ והפרצה בקרן צפונית מזרחית. ולפ"ז אין הפרש לדעת רבנו בין אם נפרץ הקירוי או לא דכל שהקירוי יורד וסותם הפרצה בקרן זוית או מרוח א' שרי אם לא שהקורה באלכסון הפרצה אסור (ולפ"ז יש לפרש הא דקאמר שמואל כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו נעוץ בארבע ר"ל בד' רוחות הבית דהיינו ביושר ואפ"ה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם דבאכסדרה בת ג' מחיצות לית לי' לשמואל פי תקרה יורד וסותם וזה נוטה לדרך הרז"ה דמפרש וקירויו בד' עומד כנגד ד' כותלים בריבוע דלא מתוקמא לשמואל בקירויו באלכסון דא"כ אפילו מרוח אחת נמי) ולשון הגמרא נוח מאד לדרך זה ורווחא שמעתתא דשמואל משמע ליה מתניתין שקירויו בד' ר"ל כנגד ד' כתלים ברבוע ומש"ה דוקא בנפרץ מב' רוחות דאז ה"ל פי תקרה שסמוך לפרצה בדמיון אכסדרה ולא אמרינן פי תקרה משא"כ מרוח אחד דבארבע אמרינן פי תקרה אפילו ביתר מי' ורב ס"ל דהיכא שקירויו בארבע אמרינן פי תקרה ואין כאן פרצה אלא מצד א' כנ"ל ושרי אלא דאיירי שקירויו באלכסון הילכך דוקא משתי רוחות משא"כ מרוח א' כיון דרב מוקי' מתניתין בפחות מעשר ה"ל פתח אע"פ שקירויו באלכסון דלא שייך פי תקרה משא"כ מב' רוחות דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי

הל"ו שוחקות וכו' עיין במ"מ ובמ"ש פי"ב הט"ו: סליק פי"ז מה' שבת פרק י"ח מה"ש

ה"א המוציא דבר וכו' במשנה למלך השריש דכל מלתא דשכיח ולא שכיח דאזלינן בתר שכיח לקולא בהוציא סתם מיהו אם נתכוון לדבר שאינו שכיח חייב בשיעורא זוטא כדין המוציא לזרע ולדוגמא ולרפואה. והיכא דשיעורא דשכיח זוטר אפילו אם נתכוון לדבר שאינו שכיח חייב בשיעורא זוטא כדין המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל. אלא דמספקא לי' במידי דשכיח ושכיח דאזלינן לחומרא בתר הך דזוטר שיעורא אם נתכוון להך דנפיש שיעורא מהו קי נימא דאזלינן לקולא ולפ"ז הנך דמורסן וגרעינן דלקמן ה"וז ה"ל שכיח ושכיח ומסתמא אזלינן לחומרא בתר שיעורא דזוטר או דלמא דאזלינן לחומרא ולפ"ז הנך דמורסן וגרעינן השכיח הוא שיעורא דנפיש ומסתמא אזלינן לקולא אא"כ נתכוון לשיעורא זוטא והניח הדבר בספק ועיין לקמן ה"ו וה"ז שהכרעתי דאזלינן לקולא. ודע דכל מידי שראוי למאכל אדם אע"פ שראוי ג"כ לבהמה ואיכא שיעור בהמה דזוטר מכגרוגרת ולפמ"ש רש"י דע"ו דשיעור פי גדי זוטר משיעור פי טלה ושיעור פי טלה מבואר שם בגמרא דה"ל כגרוגרת) אזלינן בתר שיעורא דאדם והטעם דכל מידי דחזי לאדם חשיב שכיח ואזלינן בתרי' לקולא ובזה אין צורך למ"ש רש"י דע"ו דלחים כגרוגרת משום דלחים לא חזי לגדי אלא משום דכיון דחזי לאדם ה"ל לא שכיח לבהמה וכן תראה לקמן ה"ג שכ' רבנו היו לחים כגרוגרת מפני שהם אוכלי אדם ולא כתב מפני שאינם ראויים לגדי. ודין חצי שיעור עיין פי"ד מהמ"א

ה"ב ואם הי' קרוש וכו' דעת רבנו כפרש"י בד"ה בכזית דאתיי' ר' נתן כת"ק דמתניתין ובשו"ת יד אלי' שך"ו האריך בזה והקשה על רבנו מן הירושלמי דריש פרקין דקאמר אתיי' דר' נתן כר"ש דאמר כלן ברביעית ובאמת י"ל דס"ד דהירושלמי כדברי ר' יוסף דבעי לאוקים מלתי' דר' נתן