מרכבת המשנה (חעלמא) - א קלא

ה"ט מבוי שאין ברחבו ג"ט וכו' עיין בכ"מ ועמ"ש לעיל פט"ו הי"ד ומ"ש רבנו מבוי שהכשירו בקורה עמ"ש פי"ד ה"א

ה"י שני כתלים וכו' עמ"ש לעיל פי"ד ה"א

הי"א מותר לטלטל וכו' עיין בכ"מ ואין דבריו מוכרחים בכוונת הרי"ף דאינו נופל על הלשון והלכתא מותר תחת הקורה ובין לחיים כרבא כיון דתחת הקורה הוא מוסכם לאביי אמנם בסוגי' דפ"ק דשבת דף ט' ע"א משמע לכאורה כדעת הראב"ד דקאמר התם וכ"ת דלית בי' ד' על ד' והא ר"ח ב"ג אמר רב תוך הפתח וכו' ופירשו התוספות דליכא לאוקי' בפתוח לר"ה דא"כ פתח נעול נמי כלפנים אלא ע"כ לכרמלית ומשני הכא באסקופת מבוי אסקינן חציו מקורה וכו' וא"כ מדנקיט פתח פתוח כלפנים אלמא דתחת הקורה מותר אפי' פתוח לכרמלית ומש"ה לא מתוקמא לי' אלא במבוי מקורה משא"כ במבוי שיש לו לחי בחצי האסקופה אפי' פתח פתוח ה"ל כלחוץ כיון דפתוח לכרמלית. אמנם לשי' רבנו י"ל דהא דמשני הכא באסקופת מבוי וכו' היינו בפתוח לר"ה דוקא ודוקא תחת הקורה הוא דפתח נעול ה"ל כלחוץ מה שא"כ בלחי אפי' פתח נעול נמי הוה כלפנים היכא שפתוח לר"ה כיון דלחי משום מחיצה וכן מצאתי בתוספות ישנים שם וז"ל והא דלא אוקמוה בלחי כדס"ד וכגון שהלחי באמצע האיסקופה ואין משם עד הדלת ד' ותירץ מהר"ם דלקי הוה משום מחיצה ואפילו נעול הוה כלפנים ואע"ג דליכא ד' כמו בתקרה ד' דאפילו נעול יורד וסותם עכ"ל מבואר מזה דמפרשים מסקנא דגמרא בפתוח לר"ה. ומדלא מפרשים בפתוח לכרמלית וכנ"ל לדרך הראב"ד אלמא דס"ל דתחת הקורה הפתוח לכרמלית אפי' פתח פתוח אסור וכדעת רבנו

הי"ב שהלחי עביו כ"ש עיין במ"מ ואע"ג דכ' רבנו לקמן הי"ג דשיעור עובי הקורה כ"ש וא"כ אף בקורה נימא שהוא כשטח שלא ימצא אלא בגולם ומ"ש קו' משטח אין זה קושיא דכיון שצריך שתהיה הקורה בריאה כדי לקבל אריח בהכרח יש לו עובי קצת וה"ל גשם בעל שלשה רחקים ועיין בתוספות ד"ה אבל קורה שתירוצם הראשון הוא כדעת רבנו וכמ"ש ה"ה ותירוצם השני בשם ה"ר אברהם נתכוונו להראב"ד

הי"ז נפרץ בו פרצה וכו' עיין במ"מ ודבריו מגומגמין. ועיין באשרי שכ' דהרי"ף הביא הך דר' אמי ור' אסי והשמיט פלוגתא דר' חנין ור' הונא מכלל דס"ל פרצת המבוי בעשר אפילו לית לי' גידודי וכו'. ולפ"ז נראה דט"ס הוא מה שנדפס באלפסי ד"ו אהך מלתא דר' אמי ור' אסי ואוקמוה בדאי' לי' גידודי פי' כעין מסגרת שלא יוכלו בני ר"ה לעבור שם וכו' דאין זה מלשון הרי"ף אלא לשון איזה מפרש או איזה משיג. ומה שנ"ל בכוונת הרי"ף ורבנו שהשמיטו פלוגתא דר' חנין ור' הונא דמפרשים מלתא דר' חנין במבוי שנפרץ מצדו ונשאר פס ד' עומד בראשו והיכא דנפרץ מראשו בקרן זוית (דהיינו לדרך רבנו דלעיל פי"ד ה"כ סמוך לקרן זוית ועיין בתוספות ד"ה אחד זה דתירוצם אינו מספיק לשיטת רבנו דס"ל אפילו אין הפרצה בקרן זוית ממש כעין ג"ם אלא שהיא שלא באמצע ואין לה פצים וע"כ צריך ליישב לדרך רבנו דהא דקאמר) בארבעה ר"ל כשאין העומד שבצדו מרובה על הפרוץ. ופסק רבנו כר' חנין וכדעת הרז"ה הואיל דר' הונא ברי' דר"י דהוא בתרא ס"ל כוותי' ד"ה ע"ב הילכך מתוקמא מלתא דר' אמי ור' אסי אפילו בדלית ליה גידודי (ר"ל מסגרת כנ"ל) וגם דין נפרץ מראשו השמיט רבנו שזה נלמד ממ"ש לקמן הכ"א דמשמע דהיכא דאין העומד מרובה על הפרוץ חשיב פרצה מן הצד הואיל דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי, ושיעור פרצה זו מראשו היינו אפילו בג"ט. דהא דנקיט ר' הונא בארבעה היינו אליבא דר' אחלי ולא קיי"ל כוותי' כמש"ר לעיל ה"ט. ומש"ה נקטו ר' אמי ור' אסי שיעור ג"ט בלא נשתייר פס ד' (ועיין בירושלמי דאפסקה הלכתא דמבוי שיש לו כמה פתחים ופס ד' דנותן קורה בא' מהן ומותר והיינו ע"כ שלא נפרץ בקרן זוית) ובזה נתבאר השמטת רבנו

הי"ח נפרץ המבוי וכו' כבר בארנו דברי רבנו הללו ה"ו ועמש"ל הכ"ב

הי"ט מבוי שהיו לו שבילים וכו' דקדק רבנו לכתוב שבילים ולא נקיט פרצות משום דדוקא בבקעו בי' רבים כנ"ל הי"ז אליבא דר' חנין ומסוגיא זו דמבוי העשוי' כנדל יש סייעתא למ"ש רבנו לעיל ה"ג

ה"כ כנגד החצר דקיי"ל קורה משום היכר. ומ"ש שהיא לפנים מן הלחי דוקא קאמר דכנגד הלחי דפרוץ לראש המבוי מצא מין את מינו וניעור כנ"ל הי"א ועיין לקמן הכ"ב

הכ"א מבוי שהוא רחב כ"א וכו' עיין בתוספות ד"ה עושה פס שכתבו אי איכא מראש הפס של צד פנים עד הכותל האמצעי של מבוי יותר מעשר וכו' ולכאורה אין מדוקדק לשון אי איכא וכו' שכתבו כמסתפק דהא כיון דקיי"ל אין מבוי ניתרת בלחי וקורה אא"כ ארכו יתר על רחבו וא"כ כיון שרוחב המבוי כ"א ע"כ אורך המבוי טפי מכ"א ובודאי איכא מראש הפס עד הכותל יותר מי"ו אמה. ודוחק לומר דאפילו אין בארכו י"ד אמה אפ"ה ניתרת בלחי וקורה דהאי פס עושאו שני מבואות שנמצא כ"א משני המבואות ארכו יתר על רחבו דמשמעות הגמרא דפס זה בא רק לתקן פתח המבוי אבל גוף המבוי לא בעי תיקון) אמנם לדרך רבנו הנ"ל ה"ג דמבוי עקום כעין ח' תורתו כסתום י"ל קושיית התוספות דנדון דידן דומה למבוי עקום בצורת ת' דתורתו כסתום: