מרכבת המשנה (חעלמא) - א קכז

כר"ש הוא דקשה לך דתשתרי דאטו אויר המותר לו אוסרו אפילו לרבנן נמי קשה דנהי דאין אויר החצר מתירו שהוא אסור לו אכתי אויר מחיצות החצר שכנגד הפרצה יהא חשוב כאלו גדר בה עשר אמות לשם דירה כנ"ל ה"ה (דאע"ג דנזרע יותר מב"ס אסור כנ"ל ה"ו ואין אויר מחיצות מקום הפנוי מתירו שאני התם דכל ההיקף הי' לשם דירה והאיסור מצד עצמו שהזריעה מבטלת את ההיקף) וא"כ אפילו בקרפף יתר מב"ס נמי אויר מחיצות מתירו תדע דאר"ח קרפף יותר מב"ס שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו (וכן גריס הרז"ה) הוא דקרפף אסור דאין אויר חצר מתירו משא"כ היכא דלא נפרצה החצר אויר מחיצות החצר מתירו דחצר מ"ט אילימא משום דאית לי' גיפופי (וקמ"ל רבותא דקצר מותרת אע"פ שנפרצה הואיל דאית לי' גיפופי) והא זימנין משכחת לי' איפכא בנפרצה החצר במילואו ונפרץ הקרפף כנגדו אלא ודאי דאפילו בנפרצו שניהם במילואן זה לזה אפילו הכי חצר מותרת דאויר מחיצות הקרפף מתירו וקרפף אסור הואיל שנפרצה חצר כנגדו אין אויר מחיצות מתירו (אעפ"י שבהכרח הפרצה שכנגדו איננה ע"פ כלה במלואה ומהני לחצר מ"מ לא מהני לקרפף) כיון שבהכרח בעינן נגד הקרפף מחיצות העשויין לשם דירה ולהכי לא נקיט איפכא בנפרץ הקרפף כנגדו דאז בודאי החצר מותרת מחמת גיפופי הקרפף שכנגדו ובהכי ניחא פסק רבנו דאפילו בקרפף יתר מב"ס אויר מחיצות שכנגדן מתירו אם לא היכא שנפרצה הקצר כנגדו דאז אין אויר החצר מתירו והגה"ה זו מוכרחת לשיטת רבנו למסתכל היטב ועיין בב"ח סימן שנ"ח שהשיג על הב"י והגיה באופן אחר וגם לדרכו צ"ל כמ"ש

ה"ח בנה בו עמוד וכו' עיין בכ"מ בשם הרמ"ך שנראה דגריס אף בהך בבא דעמוד הועיל ולא הועיל דלא כגירסת רש"י דגריס מיהות בהך דעמוד מיעוט ואינו מיעוט וכן משמעות לשון ה"ה שכתב ויש גירסא אחרת שגורסי' הועיל ולא הועיל בכל חוץ מטחו בטיט וגירסא זו מגומגמת דהא קיי"ל דבעינן שיגדור עשר אמות לשם דירה ודוחק לאוקים בעמוד ארוך עשר אמות ורחב ג"ט אלא ודאי דגרסינן מיעוט ואינו מיעוט כגי' רש"י ז"ל ולענין קושיי' הרמ"ך לפמ"ש רש"י ז"ל בנה בה עמוד אפילו באמצע י"ל דלשון אפילו שכתב רש"י מוסב על עמוד רחב ד' משא"כ בעמוד פחות מג' לא מתוקמא אלא דוקא באמצע דאי מן הצד לא גרע מטיחה בטיט כמ"ש הרמ"ך אולם לפי המבואר מלשון רבנו דמפרש הך דעמוד מן הצד (ויש ליתן טעם לדבריו דסובר דבאמצע אפילו רחב ד' לא הוה מיעוט עיין בתוספות עירובין דכ"ב בד"ה בור ופסין וכו' ותירוצם דחוק) צריך לחלק בין הך דעמוד שאיננו על פני כל הכותל (דאילו ע"פ כל הכותל אפילו פחות מג' ה"ל מחיצה חדשה והוה מיעוט) אלא כדמות בליטה הילכך כל שאין בו ג"ט כמאן דליתא דמי משא"כ בטיחה בטיט על פני כל הכותל שפיר הוה מיעוט. ומ"ש רבנו וכן אם הרחיק וכו' בדפוס וויניציאה הגירסא בדברי רבנו הרחיק מן הכותל ג"ט ועשה מחיצה מעט פחות מג' לא עשה ולא כלום ע"כ שהכל בבא אחת ולפ"ז הי' מקום לומר דגירסת רבנו הועיל ולא הועיל כגירסת רש"י ומש"ה כתב לשון לא עשה כלום ולא כתב לשון לא הוה מיעוט אמנם אין מקום לגירסא זו בדברי רבנו מכמה פנים ועיקר הגירסא כמו בדפוס חדש הרחיק מן הכותל ג' ועשה מחיצה הוה מיעוט פחות מג' לא עשה ולא כלום וזו היתה גירסת הרב המגיד בדברי רבנו ולהכי כתב דרבנו גורס בבבא זו מיעוט ואינו מיעוט מיהו מה שנדחק הרב המגיד ליישב לפי גירסת רבנו קושיי' רש"י ז"ל דלמה יגרע מחיצה זו מטיחה בטיט נ"ל ברור דודאי בעשה רק מחיצה אחת אפילו הרחיק מן הכותל ג' לא עשה ולא כלום דלא עדיף מעמוד באמצע דלא הוה מיעוט כנ"ל ואי בעשה מחיצה ע"פ כל הכותל אפי' הרחיק פחות מג' הוה מיעוט דיש כאן מחיצה חדשה ולא גרע מטיחה בטיט אלא דברי רבנו מתפרשים בעשה ג' מחיצות דבוקות לכותל והכותל דופן רביעי עד שבין המחיצות יש חלל מרובע ג"ט על ג"ט דה"ל ממש דומי' דעמוד הנ"ל ולשון מחיצה בלשון יחיד שפיר מתפרש היקף שלם דכה"ג כתב רבנו לקמן הי"ב לשון מחיצה על היקף שלם וכן יתבאר לקמן הי"ו ע"ש ועיין בלשון רש"י ז"ל בסוגיין בד"ה ה"ג מודה לי ר"ש וכו'

ה"ט הרחיק מן התל ג' וכו' עיין בלח"מ ויש ט"ס בדבריו והגהת דבריו רבנו ז"ל גריס בגמרא או שעשה מחיצה על שפת התל ופירושו למטה לאותן הדרים למטה מן התל והא דאר"ח ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל ר"ל לאותן הדרים על ראש התל וכ' רבנו שעושה מחיצה וכו' ותורף כוונתו שרבנו מפרש כפרש"י בקרפף שיש לו ג' מחיצות והתל הוא מחיצה רביעי' ועשה מחיצה על שפת התל או למטה בקרקע סמוך לג' לתל חשיב כמחיצה ע"ג מחיצה ולפ"ז צ"ל דאע"פ דמחיצה ע"פ כלה תוך ג' חשיב מיעוט כנ"ל מ"מ לא הועיל דגם בטחו בטיט לא הועיל אע"ג דהוה מיעוט משא"כ ברחוק ג' חשיב כמחיצה תוך מחיצה והועיל. ומדהשמיט רבנו הא דאר"ח ומודה לי רב ששת וכו' נראה דלא פסק כרב ששת וסובר דרב המנונא פליג אפילו בעשה מחיצה ע"ג מחיצה ודר באויר העליונה ולפ"ז יש מקום לפרש דברי רבנו הכל לאותן הדרים ע"ג התל וכן כל הסוגי' ולא איירי כלל מקרפף אלא מתל גרידא יותר מב"ס ודלא כפרש"י וכן מסתבר ומ"ש רבנו הרחיק מן התל ג' אע"ג דבגמרא נקיט הרחיק מן התל ד' מלתא דפסיקא נקיט לאפוקי מפלוגתא דרבה ורבא תדע דהא לענין איסור אחז בגמרא לשון פחות מג' לאפוקי מפלוגתא הנ"ל. ומ"ש רבנו נבלעה מחיצה וכו' היינו אפילו בשבת כדמפורש בגמרא וסמך רבנו על מ"ש לקמן הכ"ב דמחיצה הנעשה בשבת שלא לדעת מותר לטלטל בה

ה"י רחבה וכו' עיין בלח"מ ולשון ה"ז כמוקפת לדירה בכף הדמיון שפיר משתמע אעפ"י שלא הוקף לדירה ממש אלא לשם דבר אחר מ"מ כיון דפתח ולבסוף הוקף חשיב כהוקף לדירה: