מרכבת המשנה (חעלמא) - א קכד

הי"ד אמת המים וכו' עיין בלח"מ שנדחק מאד בביאור דברי רבנו ולענ"ד נראה פשוט דאין רבנו מפרש קושיית הגמרא ותהוי חורי כרמלית כפי' רש"י דלפמ"ש רש"י בד"ה בין החלונות למבוי או לחצר וכו' דמשמע שהאמה עוברת ברה"י סובר רבנו דאמה העוברת בחצר שאין בה כשיעור מותר למלאות ולא הוה חורי כרמלית אלא חורי רה"י כנ"ל הי"א ותו דמאי פסקא דהאי אמה היא כשיעור בשום מקום. אלא רבנו מפרש דפריך בגמרא לזעירי דמוקי לה באמת המים גופא אמאי בפחות מכשיעור משלשל דלי וממלא כיון דהאי אמה קיימא בתוך שביל פרוץ שבין החצרות שהרי השביל כרמלית ותהוי האמה חורי כרמלית לשביל. ומשני אין חורין לכרמלית. ורב אשי משני כפי גרסת המגדל עז אפילו תימא יש חורין לכרמלית אלא כאן הברייתא איירי בסמוכה תוך ג' לכתלים דכל תוך ג' כלבוד דמי וכאלו אין כאן שביל כלל אלא האמה גרידא כאן במופלגת הוא דיש חורין. ורבינא משני כגון דעביד לה ארבע ניפקי אפומה וכפי גרסת הערוך ופירושו ערך נפק וז"ל כגון דעביד לה ד' ניפקי אפומי' פירש גיפופי דהווין כד' מחיצות על פי האמה דהוה אותו מקום שנחלק במחיצות רה"י עכ"ל והא דמסיק בגמרא ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב"ג לטעמי' אכלה מלתא קאי דפלוגתא דרשב"ג ורבנן בשיעור אגפים או בשיעור אמה אזלו לשיטתן ופסק רבנו בשיעור האמה כרשב"ג דסתמא דברייתא דאמה שבאה מאבל לציפורי אתיי' כוותי' והבד"א שכתב רבנו הוא כפי תרוץ רב אשי ותרוץ רבינא דבאמת קיי"ל יש חורי' לכרמלית כנ"ל פי"ד ה"ו דבור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית. ומה שהקשה הלח"מ דכיון דפסק רבנו כזעירי משמע דס"ל דברשויות דרבנן אסור להחליף ולקמן ה"ך משמע דמותר להחליף (מדנקיט רבנו שהרי דרך מקום פטור הוא ממלא פירוש ואי אפשר להכניס לתוך הספינה עד שינוח מעט בידו במקום פטור. האף שאין זה הוכחה דהא אפ"ה אסור להחליף עד שיעשה זיז להכירא מיהו בפי' המשנה לרבנו אהך מתניתין דכותל שבין ב' חצרות כתב בהדיא דמותר להחליף ברשויות דרבנן וכן פסק הרי"ף) אין זה קושי' דאפילו מאן דס"ל דמותר להחליף שפיר מתוקם הברייתא באמת המים גופה וכמ"ש הלח"מ ואין להקשות דלפמ"ש פשט הסוגיא לדרך רבנו קשה אמאי לא אוקים בעל הש"ס פלוגתא דברייתא בשיעור הפלגת האמה מן הכותל ובאמה שאין בה כשיעור די"ל דסתם אמת המים יש בה כשיעור הלכך ליכא לאוקים אלא באמת המים גופא או באגפי' להחליף. ועיין בלח"מ לעיל ה"ט שהקשה השיעורי' אהדדי ותירוצו נכון דודאי מוכרח מהך דלעיל ה"ט דקרקע עולם שאין בו ד' חשיב מקום פטור דאל"כ האיך ממלא מרה"י לרה"י דרך כרמלית (ואע"ג דפסק רבנו לקמן פי"ז הי"ט דלא כרב אחלי היינו דוקא במבוי שמתרחב מתוכו ויש בתוכו ד' על ד' וכמ"ש שם הכ"מ וכן משמע מלשון רבנו פי"ד ה"ז דמקום המוקף שאין בו ד' על ד' ה"ל מקום פטור) אלא דאפ"ה בנדון זה היכא שמופלגת מן הכותל ג' טפחים אעפ"י שכל אגף לבדו הוא מקום פטור מצטרפין האגפים והאמה וה"ל הכל כרמלית כיון דנפיק מתורת לבוד (ועיין לקמן פי"ח הכ"ד ודוק) וה"ל כרקק מים המהלכת בכרמלית אפילו עמוק י' כיון דיש חורים לכרמלית. והוציא רבנו דין זה מהא דאמרינן בגמרא אלא באגפי' להחליף דקשה טובא לדרך רש"י דאכתי נימא דרב דימי תנאי היא ומה שתירץ רש"י דברשויות דרבנן לא בטל מקום שיש בו ג' נהפוך הוא דהרי מצא מין את מינו וניעור כמבואר בערובין דף ט' בסוגי' דבין הלחיים גם קשה טובא לדרך רש"י דהאמה עוברת ברה"י כנ"ל ואין מקום פטור ברה"י ולדרך רבנו ניחא בפשיטות דכיון דהאמה עוברת בשביל פרוץ הלכך לרבנן אסור ביש באגפיה ג' ואין פירוש האגפים כפי' רש"י שיש לה אגפי' גבוהים ג' (דהיינו אליבא דאביי בערובין דף ט' דס"ל דליתא כללא דרב דימי אלא במקום גבוה ג' ודלא כרבא) אלא קרקע עולם שבין האמה לכתלים קרויים אגפים וכ"כ הערוך בערך אגף אגפי' גדותי' כדכתיב והירדן מלא על כל גדותיו ע"כ ומש"ה לק"מ לרב דימי דאע"ג דכל מקום פחות מד' ה"ל מקום פטור מ"מ היכא דאי' באגפי' ג' אסור להחליף דכיון דנפיק מתורת לבוד חשוב ומצטרף שיהי' הכל כרמלית ורשב"ג לטעמי' דס"ל לבוד בארבעה ופסק רבנו בהך מלתא כרבנן ומש"ה מפרש הא דא"ר אשי כאן בסמוכה כאן במופלגת במופלגת ג' וגם הראב"ד בהשגות נראה דמפרש אגפי' כפי' זה אלא שנמשך לשיטתו הנ"ל הי"א דהאמה חשיבא חורי כרמלית לשאר האמה מקום מוצאה הלכך מפ' הנך ניפקי כפי' רש"י (ובאמת המים שיש בה כשיעור ולהחליף ע"ג אגף פחות מג' אפשר דמודה רבנו לפי דעת ה"ה דמותר להחליף ברשויות דרבנן אלא דרבנו לא איירי לענין להחליף וניחא לי' איקומת' דזעירי דפשטא דברייתא הכא משמע וכלהו אמוראי שקלי וטרי בה) ודע דבירושלמי פריך עלה דמתניתין דאמת המים וכו' לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחד ומשני תיפתר שהי' בתים מצד אחד עכ"ל פירוש דלפי איקומתא דירושלמי הנ"ל הי"א שהאמה ממלאת כל החצר ועמוקה י' ה"ל הפסק בין הבתים שבשני צדי החצר כדין חריץ רחב ד' ועמוק י' ומערבין שנים וא"כ אפי' אם יעשו מחיצה לאמה אוסרים זע"ז כדלקמן פ"ג מה' ערובין הך"ג ע"ש ולזה משני שהיו בתים מצד א' ויכולים לערב דרך חלונות הבתים הלכך מותרים למלאות ולפ"ז לדרך רבנו אינם אוסרים זע"ז משום דקיי"ל דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר כמ"ש לקמן פ"ג מה"ע הך"ג באריכות דכ"ש כשאינה מופלגת ד' ע"ש ולפמ"ש לעיל ה"ט צ"ל דרבנו איירי באין בה כשיעור ברוחב דאי ברחבה ד' ואינה עמוקה י' היו אוסרים זע"ז א"נ ביש פתחים לשביל או שהחלונות למטה מי' ועירבו

הט"ו כצוצרה וכו' גבוהה י"ט ע"ג המים וכו' ודלא כמ"ש התוספות בעירובין דף י"ב ע"ב בד"ה הב"ע בשם התוספתא דקיי"ל כר"י שצריך היכר ומ"ש רבנו שהרי על הכרמלית וכו' ועיין בתוספות ד"ה הני תיימי וכו' דלדרך ה"ה ניחא דאה"נ קאמר קמ"ל דאע"ג דלא תיימי כחו בכרמלית לא גזרינן: