מרכבת המשנה (חעלמא) - א קכב

וכדעת הכ"מ לקמן פ"ד מה' ערובין הי"ו ע"ש ואפילו לדרך רש"י דהתם י"ל כיון דאויר ר"ה הוא שלהם והוציא שלא ברשות לא יהבינן לי' אלא היכא דהוה בפתח גמור ע"ש) ואוסרים על הזיז העליון מצדדי החלון היכא דלא הוה חורים דאויר הזיז התחתון עולה עד לרקיע ואוסר כל מה שהוא באויר שלו הואיל שהזיז העליון בולט לתוך אויר שאינו שלו וכנ"ל. וזהו הדרך השני שכיוון ה"ה ומתורץ תמיהת הלחם משנה. והנה הדרך השני הזה נראה עיקר דלדרך ראשון קשה דה"ל לרבנו לבאר דדוקא בדקיימי בתוך י' אהדדי. וגם לשון רבנו אם יש בזיז העליון שלפני החלון משמע שאין התחתון לפני חלון. ותו דאי ס"ד דאיירי בשתי חלונות של בני בעלי בתים שלא ערבו אין כאן מקומו אלא לקמן בה' ערובין ותו דה"ל לרבנו לבאר דאם אין בשניהם ד' אפ"ה אסור להשתמש לזה כנגד חלונו של זה במקום דה"ל חורי הרשות. ואני תמה על הרב ב"י שהעתיק בש"ע כפי דרך הראשון ועזב דרך סלולה שכל משמעו' לשון רבנו באדם אחד ונקיט הכל בלשון יחיד מהשתמשות בעל החלון העליון. ורש"י ז"ל פירש בענין אחר וסייעתא לפי' רבנו מצאתי מפורש בירושלמי עלה דמתניתין דזיז שלפני החלון וז"ל לא אמר אלא אחד אבל שנים אסור שאין שתי רשויות משתמשין ברשות אחד כשאין בהן רוחב ד' אבל יש בהן רוחב ד' הדא דמר ר' אחא בשם ר' יוחנן זיזין וכתלים שגבוהין י' ורחבין ד' מותרין לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליפו ע"כ וטעות דמוכח הוא וגירסא הפוכה וצ"ל כשיש בהן רוחב ד' אבל אין בהן רוחב ד' הדא דמר ר' אחא בשם ר"י זיזין וכתלים שגבוהין י' ואינם רחבים ד' וכו' (וגם בירושלמי פ' חלון הובאו דברי ר' יוחנן הללו זיזין וכתלים שגבוהין י' ורחבים ד' ושם הגיה הגאון מהר"ד ואין רחבים ד' וכאן בפ' המוציא מקיים הגירסא דאין בו ד' חשיב חורי רה"י ויש בו ד' חשיב מקום פטור והוא הפך הגמרא דידן והסברא) ובתוספות עירובין דפ"ט בד"ה במחיצות שקלי וטרו דזיז הגבוה י' ורחב ד' ה"ל מקום פטור והביאו ראי' מהירושלמי הזה דזיזין הגבוהין י' חשיבי מקום פטור ונדחקו לפ' דכתלים ר"ל אבנים הבולטים מן הכתלים בדמיון זיזים ובלתי ספק שהמה ראו דברי ר' יוחנן שבירושלמי פ' חלון לזה פירשו דנקיט רחב ד' לרבותא וכ"ש כשאין רחבי' ד' ואלו ראו דברי ר' יוחנן הללו בפ' המוציא תפילין דנקיט בהדיא כשאין בהן רוחב ד' אבל יש בהן רחב ד' הדא דא"ר יוחנן וכו' ע"כ היו שולחים יד להגיה שגירסא הפוכה היא והמכוון כדעת רבנו ועיין פ"ד מה' עירובין הי"ז

ה"ח שני בתים וכו' או שיהי' ביניהם עירוב וכו' עיין במג"א סי' שנ"ג שהקשה מהא דקיי"ל דכותל שבין שתי חצרות מערבין שנים וכו' ותירץ דאיירי כששני הבתים פתוחים למבוי אחד ודרך שם ערבו ובצדם השני ר"ה ע"ש ואין הלשון סובל כוונה זו ותו דכה"ג ה"ל קרן זוית הסמוכה לר"ה עיין לעיל פי"ד ה"ד. ואין צורך לדחוק בזה דאפשר לומר כיון דקיי"ל ביתא כמאן דמלי דמי וחלון שבין ב' בתים אפילו למעלה מי' חשיב כפתח יכולים לערב זה עם זה ואע"ג דקיי"ל חריץ שבין ב' חצרות עמוק י' ורחב ד' מערבין ב' ערובין התם החריץ הוא אסור לתרווייהו דה"ל לזה בשלשול ולזה בשלשול הלכך אינם יכולים לערב שיזרקו מזה לזה דרך אויר החריץ שהוא משותף ועולה עד לרקיע משא"כ הכא שיכולים לערב לזרוק מזה לזה דרך אויר מקום פטור דאין ר"ה תופסת למעלה מי'. א"נ דהא דאין מערבין א' בחריץ שבין שתי חצרות היינו שכל שלא הניח נסר רחב ד' קודם בין השמשות אפילו הניח בשבת אסור להשתמש תשמיש תשוב דרך פתח אבל לזרוק מזה לזה אה"נ דמותרים לערב

ה"ט בור בר"ה וכו' ראיתי בתוספתא פ"ז דערובין וז"ל בור בר"ה אין בינו לכותל ד"ט כדי שיהלך אדם בני חצר מותרים בני עליי' אסורים אם יש בינו לכותל ד"ט כדי שיהלך אדם בני חצר אסורים בני עליי' מותרים. באר שלפני החלון משלשל וממלא ממנו בשבת ובלבד שלא יהא בינו לכותל ד"ט כדי שיהלך אדם אם יש בפי הבאר ד"ט על ד"ט בין כך ובין כך משלשל וממלא הימנו בשבת. בור שבין ב' חצרות משלשל וממלא הימנו בשבת ובלבד שלא יהא בינו לכותל ד"ט כדי שיהלך אדם אם יש בפי הבור ד' על ד' אסור שאין מטלטלין מרשות לרשות. אחת המים שלפני החלון משלשל וממלא ממנה בשבת ובלבד שלא יהא בינה לכותל ד"ט כדי שיהלך אדם זה הי' מעשה באמה של פלטרין ואמר רשב"ג הואיל ואין בינה לכותל ד"ט כדי שיהלך אדם בין כך ובין כך משלשל וממלא ממנה בשבת ע"כ. ובבא ראשונה איירי בבור רחב ד' ועמוק י' שהוא רה"י ומלא מים הלכך אם אין בינו לכותל ד"ט דה"ל לבני חצר בפתח ולבני עלייה בשלשול נותנים לבני החצר. (וכשאין חולייתו גבוה י' דאי חולייתו גבוה י' תרווייהו אסורים דה"ל לזה בזריקה ולזה בשלשול כדין בור שבין חצר למרפסת כדלקמן פ"ד מה' עירובין הי"ת) ואם יש בינו לכותל ד"ט שאסור לבני החצר לטלטל מרה"י לרה"י דרך רה"ר נותנים לבני עליי' והוא שיעשו לה חולי' גבוה י' כמבואר כאן ולבני חצר אסור אף לאחר שיעשו חוליא א"נ דבני עליי' מותרים למלאות ע"י הוצאת זיז וממלאים דרך נקב הזיז שנמצא אינו מטלטל דרך אויר ר"ה וזה עיקר. ובבא שניי' בבאר שאין בו ד' לפני חלון עליי' ואין כאן בני חצר הלכך אם אין בו ד' דה"ל מקום פטור אסור למלאות דרך זיז דכיון שאין בבאר שיעור מקום חשיב חורי ר"ה א"נ דלא ניחא תשמישתי' וחיישינן דלמא יפול לר"ה שבשני צדדין אבל אם יש בו ד' דה"ל רה"י ושיעור מקום חשוב מותר למלאות דרך זיז אפילו מופלגת ד'. ובבא שלישית בבור שבין ב' כתלי חצרות ואין בו ד' דה"ל מקום פטור שאינם אוסרים זע"ז כדין כותל פחות מד' שבין שני חצרות הלכך כל שאינה מופלגת ד' מותר לשניהם למלאות אעפ"י שפתחיהן פתוחים לשביל אבל אם יש בפי הבור ד' על ד' אוסרים זע"ז. ובבא רביעית מבוארת וכשאין באמת המים כשיעור כרמלית כל שאינה מופלגת ד"ט מותר וכדלקמן הי"א. וע"פ התוספתא הזו הי' נראה לפרש דברי רבנו לקמן פ"ג מה' עירובין הכ"ג בבאר שבין ב' חצירות שאין בו ד' על ד' דה"ל מקום פטור וס"ל לשמואל דכל שמופלגת ד"ט שהוא ממלא דרך שיעור מקום חשוב בעינן זיזין ורב ס"ל דאין אדם אוסר על חברו