מרכבת המשנה (חעלמא) - א קכא

פיסקא הוא ואמתניתין קאי וכפרש"י א"נ דאדיוקא דברייתא קאי עיין במהרש"א שכתב אבל קשה דאכתי נימא דקאי תנא אדיוקא דברייתא כמו אדיוקא דר"נ ע"כ ודבריו תמוהין דלפי גי' רש"י בברייתא לא יעמוד אדם ברה"י ומשום דלא עירבו אין הבדל בין אי' בי' ד' או לית בי' ד' עיין בערובין דף ע"ז דצדו א' שוה לארץ נותני' לזה שתשמישו בנחת ופי' רש"י כל כמה דלא גבוה י' קרי שוה לארץ ופשטא דמלתא אפילו בכותל שאין בעוביו ד' אמנם לדרך רבנו י"ל דגריס לא יעמוד אדם בר"ה ושפיר קאי אדיוקא דברייתא (משא"כ לדרך רש"י צריך לפרש דיוקא דברייתא דכל שרחוק ג' מן הגג לא שייך לגג העליון ומש"ה שרי באין בו ד' א"כ ה"ה ביש בו ד' נמי שרי) אמנם מדלא הזכיר רבנו דין צירוף פיו ופי החבית בצינור שאין בו ד' למעלה מי' לאיסור נראה דלא סמך על התוספתא דמחלקה בין צירוף פיו לצירוף יד דבודאי אין שום הבדל ביניהם אם קולט מעל גבן בידו או בפיו וכלי דהכל חשיב עקירה ובהכרח רישא דתוספתא מתפרש' בצינור שאינו בולט ג"ט כעין מזחילה וסיפא בצינור הבולט ג"ט וזהו ההבדל שבין רישא לסיפא דבודאי אין הבדל בין צירוף פיו לצירוף ידו ועיין בתורת חיים שהאריך בביאור דברי רבנו

ה"ד זיז וכו' ועיין במגיד משנה והלח"מ נדחק בביאור דבריו ובש"ע העתיק דין רבנו בסי' שנ"ג ומפרש דבריו בשני זיזין של שני בעלי הבתים לפני שתי חלונות וכשלא ערבו זה עם זה הילכך אם יש בזיז העליון רוחב ד' דיש עליו תורת רשות וה"ל האי זיז בדמיון כותל רחב ד' שבין שתי חצרות שיתבאר לקמן פ"ג מה' ערובין הט"ו כן האי זיז יכולין להשתמש בו בני החלון העליון ובני החלון התחתון ואוסרים זע"ז להשתמש בזיז שאין שתי רשויות משתמשין ברשות א' ולפ"ז ע"כ בריך לאוקים כגון שהזיז העליון בתוך י"ט לזיז התחתון דאל"כ ה"ל לבני חלון העליון בפתח ולבני חלון התחתון בזריקה ונותנים לזה שבנחת והי' מותר לבני חלון העליון להשתמש בזיז העליון ואיירי נמי אפילו אין בזיז התחתון רוחב ד' דהא החלון משלימתו לד' ואפילו אין ברוחב הזיז עם החלון ד"ט מ"מ קיי"ל דביתא כמאן דמלי דמי ויש על הזיז התחתון תורת רה"י ואוסר על זיז העליון ודוקא ביש זיז לפני החלון התחתון דאי ליכא זיז כלל אין החלון התחתון אוסר על הזיז העליון כיון דקיי"ל דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר עיין לקמן פ"ד מה' ערובין הכ"ד דדוקא היכא שב' גזוטראות ממש זה תחת זה אז אסרי אהדדי משא"כ השתא שיש זיז משהו לפני החלון התחתון והרי הוא רה"י מדין חורי רה"י אוסר למעלה על הזיז העליון כיון דקיימי בתוך י' אהדדי ע"ש וכיון שא"א לבני החלון העליון להשתמש בזיז העליון אסורי' בני חלון העליון להשתמש בזיז התחתון אעפ"י שזיז התחתון אין בו ד' וה"ל מקום פטור כדין כותל שאין בו ד' שבין ב' חצרות ששניהם מותרים להשתמש עליו מ"מ הרי אי אפשר לבני החלון העליון להשתמש בזיז התחתון כי אם דרך מעבר הזיז העליון והוא אסור ובני החלון התחתון פשיטא דאסורים להשתמש בזיז העליון. אמנם בזיז התחתון אפשר דשרי להו דמקום פחות מד' אינו נאסר ואם אין בשניהם ד' מותר לבני החלון העליון להשתמש בזיז העליון שהרי **(שהוא)** כנגד חלונו דה"ל הזיז התחתון חורי רה"י אעפ"י שמה שמניח בזיז העליון הרי הוא כמונח ע"ג זיז התחתון דבתוך י' אהדדי קיימי מ"מ מותר דכנגד חלונו הוא חורי החלון העליון ובצדדי הזיז העליון נמי מותר שהרי צדדי זיז התחתון לא הוה רה"י ואין צדדי הזיז התחתון אוסרי' עליו (מיהו נראה דאין בני חלון העליון יכולים להשתמש בזיז התחתון כנגד חלון התחתון ובני זיז התחתון בזיז העליון נגד חלון העליון דה"ל חורי הרשות) אם יש בזיז התחתון רוחב ד' ואין בעליון ד' אפ"ה אסור לבני החלון העליון להשתמש בצדדי זיז העליון אעפ"י שאינו רחב ד' נאסר דכיון דבתוך י' קיימי אהדדי מה שמניח על זיז העליון חשיב כמונח ברשות התחתון ואינו מותר אלא נגד חלונו דחשיב כחורי רה"י משא"כ אם יש בזיז העליון רוחב ד' חשיב רשות בפ"ע ואין עליו שום חורי החלון והיינו מ"ש ה"ה ואפשר שאף רבנו לכך נתכוון. והדרך השני הוא דעת הריטב"א הביאו בב"י א"ח סי' שנ"ג שאין כאן אלא חלון אחד שלפניו זיז העליון וזיז התחתון איננו לפני חלון אלא דכיון שהוא יוצא על אויר ר"ה ויש לבעל החלון זיז עליון אינו נוח לו להשתמש בזיז שתחתיו ונותנים הזיז התחתון לבני ר"ה דניחא תשמישתי' דידהו הלכך אוסר הזיז התחתון על זיז העליון דהזיז התחתון חשיב של בני ר"ה ואין ב' רשויות שהם הזיז התחתון והחלון משתמשין ברשות א' שהוא הזיז העליון ויש כח ביד בני ר"ה לאסור הזיז העליון כיון שהוא בתוך אויר ר"ה העולה עד לרקיע אעפ"י שהוא לבני חלון בפתח ולבני ר"ה בזריקה ודוקא ביש זיז תחתיו דאז משתמשין באויר שלמעלה מי' ואויר הזיז עולה עד לרקיע משא"כ אם אין להם זיז אין ר"ה תופסת למעלה מי' (ולא דמי לדין זיזין דלקמן פ"ד מה' ערובין הי"ז דהתם בולטין לחצר שלהם והוציאו הזיזין ברשות ומדין חלוקה נגעו בי' בין בני חצר ובני עליי' ע"ש משא"כ כאן שמה שהוציא זיזין על אויר ר"ה כשיעור מקום חשוב שלא ברשות) והי' נראה לכאורה דדוקא כשיש בזיז התחתון שיעור מקום חשוב שרחב ד' הוא דאוסר אמנם דעת ה"ה נראה דכיון שהזיז העליון בולט טפי מזיז התחתון ואי אפשר כלל לבני זיז העליון להשתמש בזיז התחתון כשאינו רחב ד' הלכך אוסר דאעפ"י שאין מקום פטור נאסר אפ"ה אוסר על זיז העליון משא"כ כשאין בשתיהן ד' דאפשר לבני החלון להשתמש בזיז התחתון שניהם מותרים ויהבינן תרווייהו לגבי חלון שכל שאין בזיז העליון ד' נוח לו להשתמש בזיז התחתון דליכא הפסק מקום ד' בין זיז התחתון לחלון הלכך אין ר"ה תופסת למעלה מי' (משא"כ היכא שזיז העליון רחב ד' שהוא הפסק בין החלון לזיז התחתון וה"ל הזיז התחתון לבני רה"ר בהכרח ואוסר אפילו אין בו ד') ואם יש בתחתון ד' ואין בעליון ד' יהבינן נמי התחתון לבני ר"ה דכל זיז רחב ד' היוצא באויר על פני ר"ה ואיננו סמוך לחלון ה"ל לבני רה"י בשלשול ולבני ר"ה בזריקה ושניהם אסורים בו בשבת (כל שאיננו בפתח ממש לבני רה"י אעפ"י שהוא בתוך י' לחלון ולמעלה מי' לר"ה