מרכבת המשנה (חעלמא) - א קיח

בתר עיקרו מש"ה כתב רבנו סתם וזרק ונח על נופו פטור דבין אם זרק מרה"י או ד"א בר"ה לעולם פטור דאין הנוף הולך אחר עיקר ולא חשיב לא רה"י ולא מקום ד' ומחמת שאינו רחב ד' ה"ל מקום פטור (ועיין בתוספות דף ד' ע"ב בד"ה באילן וכו' ובחידושי גפ"ת הארכתי דכפי הנראה מדעת רבנו דבנוף וזיז הבולט למעלה מי' אם רחב ד' ה"ל רה"י או מקום פטור כנ"ל הי"ו ואם אינו רחב ד' ה"ל בודאי מקום פטור. וזיז ונוף הבולטים למטה מי' לעולם בטלי לגבי ר"ה ואינם קובעים רשות לעצמן (אלא שאם אינו רחב ד' לא חשיב הנחה ע"ג מקום ד') דאוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא מבטל לי' מלהוי כרמלית. א"נ דזיז הבולט לתוך רה"י בודאי לא גרע מחורי רה"י והא דבעינן ברה"י הנחה ע"ג מקום ד' היינו בחפצים דניידי או באדם שאוחז דף קטן בידו והניח ע"ג אלא דזיז הבולט לר"ה דלא חשיב ר"ה בעינן הנחה ע"ג מקום ד'. מיהו יותר נראה כמ"ש דזיז הבולט לרה"י נמי בעינן מקום ד' ושאני חורי רה"י שמונח בתוך החור חשיב כמונח ע"ג קרקע) ומה שהקשו התוספות בד"ה באילן דה"ל לאוקמא באילן שכלו עומד ברה"י י"ל דאורחא דמילתא נקט דומי' דזיז הבולט מן הבית שהבית רה"י והזיז בר"ה. ועיין בתוספות שם שהקשו אמאי נקיט זיז כ"ש ונראה דפלוגתא דידהו בין בזרק ד"א בר"ה ובין בזרק פחות מד"א דלרבי חשיב הנוף רה"י ולעולם חייב ולרבנן לא חשיב הנקה ע"ג מקום ד' ולעולם פטור משא"כ בנוף רחב ד' דלא פטרו רבנן בזרק ד"א בר"ה (דלא הוה הנוף כרמלית כנ"ל ועיין בתשו' מהרי"ט) והרי סתמא קתני וחכמים פוטרים. ועיין בתוספות ד"ה אמר אביי דף ח' ע"א ובאמת לדרך רבנו לק"מ עיין לעיל ה"י ובמ"מ שם דסובר רבנו דחור לצד ר"ה לא חשיב רה"י כלל ולא הוו טעמייהו דרבנן משום דבעינן הנחה ע"ג מקום ד' אלא דהתוספות לשיטתם עיין דף ז' ע"ב בד"ה והלכה ולדרך רבנו לק"מ כמ"ש לקמן הי"ח

הי"ח נעץ קנה בר"ה עיין בהשגות ובמ"מ ודברי המ"מ דחוקי' דמה זה נתינת טעם דמש"ה דבר גבוה ג' רשות לעצמו בר"ה הואיל ואינו תופס אלא עד י' אלא הטעם הואיל שאינו מוקף מחיצות. ובאמת דברי הראב"ד תמוהים הן מ"ש דרה"י לא הוה דלא אמרינן גוד אחית וכו' דתיפוק לי' דאינו גבו' י' והן מ"ש ור"ה נמי לא הוה דלא חזי לכיתוף אלא כרמלית וכו' והא קיי"ל דאין כרמלית בכלים כנ"ל ה"ח אלא דהראב"ד שיטה אחרת יש לו כמ"ש הר"ן פ"ק דשבת ולדעת רבנו פשוט דטרסקל למטה מי' בטל לגבי ר"ה וחייב אלא דוקא למעלה מי' דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה וה"ל מקום פטור הוא דפטור בין אם זרק מר"ה או מרה"י לדרך הרב המגיד הנ"ל הי"ו. ולדרך הרד"ע איירי רבנו בטרסקל שאינו רחב ד' וטעמי' דר' יוסי משום דס"ל גוד אחית וכאלו אין הטרסקל מונח ע"ג ראש הקנה באויר מקום פטור אלא גוד אחית מחיצו' הטרסקל עד קרקע ר"ה הילכך אע"ג שאין ר"ה למעלה מי' ה"ל כמונח ע"ג כתפיו של אדם דחשיב הנקה בר"ה (וחשיב נמי כמונח ע"ג מקום ד' דומי' דנעץ קנה ברה"י הנ"ל ה"ז) ורבנן פוטרים חדא דלא אמרינן גודא אחית במחיצה שהגדיים בוקעים בה ותו דה"ל באויר מקום פטור ולא דמי דכתפיו של אדם כנ"ל הי"ו ולזה אחז רבנו הטעם שאין ר"ה אלא עד י' להורות דאפילו בטרסקל ארוך וגבוה י' דאין גדיים בוקעים בו נמי פטור ונקיט טרסקל לרבותא אע"ג דהדרן מחיצות וה"ל הנחה חשובה. א"נ דאיירי רבנו בטרסקל רחב ד' ושוליו למטה מי' ונקיט רבנו טעם שאין ר"ה למעלה מי' להורות דאפילו אם זרק ד"א בר"ה או מרה"י נמי פטור כיון דפי הכלכלה ה"ל מקום פטור כמ"ש לעיל הי"ו באריכות ואע"ג דע"ג הטרסקל ה"ל מקום פטור אפ"ה פטור אבל אסור משום גזרה שמא יפול בר"ה וכ"כ הרד"ע. ומ"ש רבנו כגון שזרק תלב וכו' עיין דף ז' בתוספות ד"ה וטח וכו' ועיין מ"ש לעיל הי"ז דחשיב מקום ד' הואיל שמונח ע"פ הכותל הדבוקי' בקרקע. ומ"ש רבנו ונח בחור כ"ש עיין במ"מ כאן ולעיל ה"י ודבריו נכונים ועיין מ"ש לעיל הי"ז ליישב קושי' התוספות בד"ה אמר אביי אלא דהתוספות לשיטתם שמכח קושי' שבד"ה והלכה הוכרחו לפרש דאיירי בחורי' מפולשי' מר"ה לרה"י וברה"י רחבי' ד' והולכין ומתקצרין. ולדרך רבנו יש ליישב קושי' התוספות בד"ה והלכה דודאי חור שלמעלה מי' דה"ל רה"י צריך להיות רחב ד' בשלשה רחקיו דהיינו באורך ורוחב וגובה דאז הוא חשוב מקום ד' משא"כ אם אחד משלשה רחקיו פחות מד' וא"כ איירי פלוגתא דר"מ ורבנן בחור שרחב ד' בשני רחקיו ואין בו ד' במרחק השלישי ומש"ה אית לי' לר"מ דחוקקין (ובחדושי גפ"ת בארתי דהתוספ' לשיטתייהו א"א לתרץ בכה"ג ושם הרביתי להקשו' על דברי מהרש"א בתוספ' זה שהם תמוהים דקס"ד דבעינן שיהי' בחור עצמו גובה י' ע"ע **(אולי צ"ל ע"ש.)** ואין להקשות דא"כ מאי פסקא דתלמודא לאוקים בכותל דלית בי' חורין כלל נוקים בכותל דאית בה חור כ"ש ממש וכה"ג הקשו התוספות לשיטתם ותירצו דאי ס"ד בחור כ"ש ממש אמאי למטה מי' כזורק בארץ הא בעינן הנחה ע"ג מקום ד' ולדרך רבנו הנ"ל הי"ז דבחורי רה"י לא בעינן מקום ד' ה"ה נמי אליבא דאביי בחורי ר"ה (ולכאורה יש ליישב דלשון כזורק באויר היינו דפטור ומותר משא"כ בנח בחור כ"ש דנקיט וחכמים פוטרים ה"ל פטור אבל אסור ולפ"ז היינו דפריך בגמרא וכ"ת מתניתין דלית בה ד' על ד' אכתי קשה אמאי ה"ל כזורק באויר דפטור ומותר כדין הזורק מר"ה למקום פטור והאר"י וכו' וחכמים פוטרים בחור כ"ש דפטור אבל אסור דחור בחור מיחלף ובהכי ניחא דאין צורך לדחוק כמ"ש רש"י מכח סתם מתני' ר"מ. אמנם לפמ"ש לעיל דטעם פטור אבל אסור דהזורק ונח על גבי טרסקל דגזרינן שמא יפול נסתר זה דא"כ ע"כ אף הזורק למעלה מי' אסור שמא יפול על הארץ. אך עי' בגמ' שבת דצ"ט ע"ב דפריך הא קממעט מד' אמות וכו' דמשמע דבד' אמות מצומצמות עסקינן ע"ש בפרש"י ותוס' שפיר ליכא למיחש שמא יפול באמצע דאז ה"ל זריקה פחות מד"א דשרי וליכא למיחש שמא ידבק למטה שהרי הוא זורק כלפי מעלה. איברא לא צריכא לכל זה) וניחא בפשיטות דגם לפי שיטתנו הנ"ל הי"ז דוקא בחורי רה"י לא