מרכבת המשנה (חעלמא) - א קיז

באויר לא חשיב כאלו מונחת ע"ג קרקע אלא דחשיב מקום ד' מתורת חוקקין אלא דהך דנעץ קורה חשיב כמו הך דנעץ קנה) וכיון שהקורה מונחת ע"ג קרקע חשיב הנחה ולזה משני התם גבי טרסקל הדרן מחיצות וה"ל כלי בית קבול דחשיב כמקום ד' כמ"ש הפוסקים בדין אגוז ע"ג כלי דלא בעינן שיהי' בכלי מקום ד' משא"כ הכא בקורה דלא הדרן מחיצות בעינן מקום ד' למעלה מי' (משא"כ למטה מי' מתורת קלוטה דאין הקורה חשיבא מקום פטור שהרי היא נעוצה בקרקע ועומד' להתטלטל כל שלא ביטל' לגבי קרקע כנ"ל ה"ח). מיהו רבנן פליגי עלי' דר' יוסי וס"ל דכל שמונח למעלה מי' חשיב מקום פטור (ודוקא באדם חשיב דרך עליו דילפינן ממשכן) והיינו מ"ש רבנו הח"י שאין ר"ה למעלה מי' כפי פירוש הסוגיא זו לפלוגתא דר' יוסי ורבנן. ואין זה תימה דבמסכת שבת קס"ד דהמקשה דאיירי בטרסקל רחב ד' ובזורק מר"ה ונח על גביו ובמסכת ערובין ס"ד דאיירי בטרסקל פחות מד' ובזורק מרה"י או ד"א בר"ה ונח ע"ג דכן דרך הש"ס בכמה מקומות לפלפל בלישנא דמשתמע לתרי אפי וזיל הכא קמדחי לי' וכו':

. גם י"ל דאף במסכת שבת פסיקא לי' לבעל הש"ס דפלוגתא דר' יוסי ורבנן בזורק מרה"י או ד"א בר"ה ונח ע"ג טרסקל הגבוה י' ואינו רחב ד' דרבנן פוטרים הואיל ונח ע"ג מקום פטור דלא אמרינן גוד אחית הואיל שהגדיים בוקעים בו ולר' יוסי ס"ל גוד אחית והילכך חשיב כאלו יש מחיצות לקופה עד הקרקע וה"ל בדמיון הנותן ע"ג כתפיו של אדם למעלה מי' דחשיב הנחה בר"ה ומש"ה קשה לי' דף ה' לפי מה דקס"ד דבעינן טרסקל רחב ד' דא"כ רה"י הוא. וכן בהך סוגיא דביציאת' דמישן פריך דכי היכי דס"ל לר' יוסי גוד אחית בטרסקל שאינו רחב ד' ה"נ נימא בביציאת' ולהוי רה"י ודחה מהך דחכמים פוטרים וקס"ד משום דל"ל גוד אחית. ופריך אביי מהך דעמוד אלמא דכ"ע ס"ל גוד אחית אלא טעמייהו דרבנן משום דמונח באויר מקום פטור ולא דמי לאדם דחשיב על כתפיו כמו הנחה בקרקע. ומשני מידי איריא וכו' דשאני הך דעמוד דלא חשיב כלל מחיצות שהגדיים בוקעים בה דכל למעלה מי' לא בעינן מחיצות. א"נ י"ל איפכא דגם הך סוגי' דעירובין מתפרשא בטרסקל רחב ד' ובזורק פתות מד"א בר"ה ונח ע"ג וכגון ששולי הטרסקל למטה מי' וגם בהכרח איירי הסוגי' בשולי הכלכלה למטה מי' ומשום הכי לא חשיב הנחה ברה"י הואיל ששולי הכלכלה תוך י' עיין בתוספות ד"ה ורבי וכו' אלא דחשיב מקום ד' מכח חוקקין ולזה פריך כמאן דלא כר' יוסי כפרש"י ומשני התם הדרן מחיצות כפרש"י דהכא גבי כלכלה דצ"ל גוד אחית וגם חוקקין ותרתי לא אמרינן. ולפ"ז מ"ש רבנו לקמן שאין ר"ה אלא עד י' היינו בכה"ג שפי הכלכלה למעלה מי' וסובר רבנו דאליבא דרבנן דפוטרין אפילו בזורק ד"א בר"ה נמי פטור דכיון דפי הכלכלה הוי לי' מקום פטור לא בטלו שולי' לגבי ר"ה כיון דמפסקו מחיצות בין אויר ר"ה והבן זה. הרי בארנו דעת הרב מהרר"ד ערמאה ביישוב הסוגיו' הנ"ל ויש לזה פנים מסבירות בכוונת רבנו. אמנם על כל זה אין דברי הרד"ע מוכרחים דיש לפרש דעת רבנו כדרך פרש"י כנ"ל ומה שהקשה לקמן פט"ו דאמאי חשיב צינור הבולט באויר ר"ה ורחבו ד' רה"י כיון דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה יש לתרץ ע"פ מ"ש התוספ' בערובין דפ"ט בד"ה במחיצות דזיז וגזוטרא הבולטין באויר ר"ה ופתוחים לרה"י חשיבי חורי רה"י ע"ש באורך וא"כ הך צינור כיון שבמקום שמונח ע"ג הכותל והגג חשיב רה"י הילכך האי בליטה דצינור הפתוחה אליו חשיבא חורי רה"י ודוקא ביש בצינור ד' אבל באין בצינור ד' כיון שגם אותו חלק הצינור שהוא מונח על הכותל לא חשיב רה"י מחמת עצמו שאינו רחב ד' ואין הבליטה פתוחה לגג ברוחב ד' הילכך ה"ל מקום פטור. ולפ"ז הא דכתב רבנו לקמן הכ"א זרק דף וכו' היינו באופן שנעשה רה"י כנ"ל כגון שהדף נח בשוה או תוך ג' אצל כותל רה"י דה"ל חורי רה"י לגבי ראש הכותל. ועיין בגמרא דצ"ט ע"ב בעי ר' מרדכי וכו' ופסק רבנו כרבא דהא דדחי בדאיכא מורשא וחריצא דחוי' בעלמא היא ועיין לקמן הי"ז

הי"ז נעץ קנה ברה"י וכו' עיין במ"מ ותימה על רבנו וכו' עיין מ"ש לעיל רפי"ג ולעיל בפרקין ה"ח דבארנו דעת רבנו דכל העוקר מרה"י עצמו או מר"ה עצמו לא בעינן מקום ד' דכיון דקיי"ל חורי רה"י כרה"י ועמוד ט' בר"ה אפילו אינו רחב ד' ה"ל ר"ה למאי הלכתא אי לאו משום דחשיב ע"ג עקירה והנחה והא דבעינן מקום ד' היינו בעוקר ומניח ע"ג חפצים דניידו שהם באחד משתי רשויות שהם בטלים לגבי הרשות ואינם בעצמן רשות וכ"כ הר"ן פ"ק דשבת ע"ש (ועיין בהזורק דצ"ט ע"ב דהזורק מר"ה ונח ע"ג כותל גבוה י' ואינו רחב ד' המוקף לכרמלית חייב) ולפ"ז הא דפריך בגמרא נימא רב חסדא דאמר כרבי משום דס"ד דאיירי בזיז הבולט בתוך רה"י דודאי לא גרע מחורי רה"י ואפ"ה בעינן הנחה ע"ג מקום ד'. ולזה משני דברה"י עצמו דכ"ע ל"פ כדר"ח אלא דפליגי בזיז הבולט לר"ה דרבי סבר דה"ל רה"י ורבנן ס"ל דלא הוה רה"י ור"ה בודאי נמי לא הוה אלא שדבר המוטל עליו חשיב כמונח באויר ר"ה וכיון שאין ברוחב הזיז ד' לא חשיב מקום ד' ופטור (משא"כ ביתד הנ"ל ה"ט דחזי לתשמיש רבים דתלי בי' מידי ה"ל ר"ה גמור כמו עמוד ט' ורבים מכתפים עליו. ולפמ"ש לעיל הי"ו דקנה הנעוץ בקרקע לא חשיב כמחובר לקרקע הואיל ולא בטלה לגבי קרקע דא"כ לא ה"ל הקנה בעצמו רה"י ושפיר קשה נבעי הנחה ע"ג מקום ד' צריך לחלק דהמניח ע"ג דבר המונח ע"ג קרקע חשיב הנחה ע"ג מקום ד' אלא דבגמרא פריך אידו של אדם דלא נייח ע"ג קרקע (והיינו דאמרן בגמרא גופו נייח ידו לא נייח) וכה"ג בזיז הבולט מן הכותל בעינן מקום ד' ולפ"ז פריך בעל הש"ס לרב חסדא דלא ס"ד לחלק בין קנה לזיז ומשני בדר"ח דכ"ע ל"פ ושאני זיז דסברי רבנן דלא שדינן נופו בתר עיקרו למימר דחשיב הזיז כמונח ע"ג קרקע הואיל שהרה"י שמחובר בו מונחת ע"ג מקום ד' וה"ה נמי בזיז הבולט לצד רה"י בעינן נמי מקום ד' דרבנן לא חילק ריש פי"ג בין ר"ה לרה"י אלא דאורחא דמילתא נקיט דזיז בולט לר"ה וה"ל דומי' דאילן העומד ברה"י ונופו נוטה לר"ה: וכיון דהנוף לא חשיב מקום ד' דלא שדינן