מרכבת המשנה (חעלמא) - א קטז

ובטרסקל שיש בו ד' אלא ע"כ דרבנו מפרש פלוגתא דר' יוסי ורבנן בטרסקל שאין בו ד' כנ"ל) יש ליישב סוגיא זו לשיטת ה"ר דוד ערמאה ע"ש בתוספות ד"ה כאן למטה מי' שהניחתו בקושי' דקארי לי' מאי קארי לי' דאטו לא ידע דמלת' דר' יוסי לא מתפרשה אלא למעלה מי' ומתניתין לא מתוקמא אלא למטה מי' ועיין בשבע שיטות לרשב"א שנדחק לפרש דהמקשה ס"ד נמי דמתניתין למטה מי' אלא דס"ד דכי היכי דאמרינן גוד אחית למעלה מי' לשוויי' רה"י ה"ה נמי למטה מי' נימא גוד אחית לשוויי' כרמלית (והא דקאמר טרסקל בר"ה רה"י הוא ר"ל כרמלית כי הא דאמר עולא דף ו' ע"ב כרמלית הוא ואמאי קרי לי' רה"י לפי שאינו ר"ה) ולזה משני המתרץ מתניתין למטה מי' ואין כרמלית בכלים והוא דוחק בלשון המתרץ ועיין בשו"ת מהרי"ט בחדושי' על מסכת שבת) אמנם בתוספות ישנים תירצו דמעיקרא ס"ד דמתניתין איירי למעלה מי' ושולי הכלכלה למטה מי' ול"ל גוד אחית והוה שולי הכלכלה ר"ה ע"כ. והדברים עתיקים דאל"כ מאי האי דקאמר נימא דלא כר' יוסי אטו לרבנן דר' יוסי ניחא הא ה"ל מקום פטור משא"כ לפמ"ש התוספות ישנים דס"ד דשולי הכלכלה למטה מי' שפיר הוה ניחא לי' לרבנן דהנחה בשולי כלכלה היא בר"ה ובהכי ניחא דהמקשה ס"ד דמלתא דר' יוסי ע"כ איירי בשולי הכלכלה למטה מי' וסובר ר' יוסי דאמרינן גוד אחית וה"ל רה"י ורבנן לית להו גוד אחית. משא"כ בשולי הכלכלה למעלה מי' לא הוו פליגי רבנן עלי' דר' יוסי דכל למעלה מי' לא בעינן מחיצה כלל. וכה"ג ס"ד נמי דמתניתין בפי הכלכלה למעלה מי' ושולי' למטה מי' דמסתמא כלכלה שביד האדם הוא באופן זה. וחידש המתרץ דמתניתין בפי הכלכלה למטה מי' ולא אמרינן גוד אחית דאין כרמלית בכלים. שנית סוגי' דמסכת שבת דף ק"א דביציאת' דמישן לפי פרש"י דמוכחא כלה סוגי' דלא אמרינן גוד אחית במחיצה שהגדיים בוקעים בה. יש לפרש נמי לפי דרכנו הנ"ל דהנך ביציאת' דמישן עשויין קנים קנים והמים נכנסים לתוכה כמ"ש התוספות בשם ר"ח ע"ש והמחיצות פרוצות ולזה מקשה דנימא גוד אחית ויהי' מותר לטלטל בתוך ביציאת' כי היכי דס"ל לר' יוסי בנעץ קנה ובראשו טרסקל דאע"פ ששולי הטרסקל תוך י' אפ"ה ה"ל רה"י מתורת גוד אחית ומשני דתני עלה וחכמים פוטרין דלי' להו גוד אחית. ולזה פריך אביי ואת לא תסברא דאמרינן גוד אחית דהא בהך דעמוד שיש בגובה הקצר שלו ג' ואפ"ה ה"ל רה"י ס"ד דה"ל מתורת גוד אחית והך ברייתא דעמוד סתמא היא וליכא מאן דפליג עלה א"כ ע"כ אף רבנן דר' יוסי ס"ל דאמרינן גוד אחית והא דאפלגו עלי' דר' יוסי ע"כ היינו בטרסקל שאינו רחב ד' ואפי' שוליו למעלה מי'. ומשני בעל הש"ס מידי איריא וכו' (ודלא כפרש"י דסיומא דמלת' דאביי הוא ומסקנא דסוגיין דלא כרב הונא אלא שנוייא הוא וסתם גמרא הוא דדחה דברי אביי ומסיק כרב הונא) התם גבי טרסקל ששולי הטרסקל תוך י' וה"ה לביציאת' דמישן שאנו באים לטלטל בתוכה ומחיצותי' פרוצות שפיר ס"ל לחכמים דלא אמרינן גוד אחית דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה משא"כ הכא גבי עמוד דה"ל מחיצה שאין הגדיים בוקעים בו למעלה אלא תחתיו וכל למעלה מי' מודים חכמים דר' יוסי דלא בעינן מחיצה כלל. ופריך בעל הש"ס והרי ספינה נמי (ואין ספינה זו ביציאת' דמישן כפרש"י שהוא דחוק דעד השתא קרי לה ביציאת' והשתא למה שינה שמה לקראה ספינה) ואדלעיל קאי דקאמר ספינה עושה לה מקום ד' ופרש"י במחיצות קטנות ושואב דרך אותן מחיצות דה"ל רה"י מתורת גוד אחית והאיכא בקיעת דגים וכו' ומשני דמחיצה תלוי' מותרת במים ולפ"ז מסקנת הסוגי' כדעת הר"ד ערמאה דכל למעלה מי' לא בעי מחיצה כלל משא"כ תחת העמוד והטרסקל וה"ה ביציאת' דמישן דחשיב כמו תחת העמוד והטרסקל דהוה להו מחיצה שהגדיים בוקעים בה לא אמרינן גוד אחית ומש"ה השמיט רבנו דין ביציאת' דמישן שפשוט הוא לקמן פי"ו דבעינן מחיצות גמורות. שלישי' סוגי' דערובין דל"ג האי אילן היכי דמי וכו' ומסיק דכלכלה משלימתו לארבעה וכו' ואפ"ה לא חשיב רה"י הואיל דלא הדרן מחיצת'. יש לפרש נמי לפי דרכנו הנ"ל אחר שנעורר מה שיש להקשות לפי שיטת רש"י ז"ל דמאי האי דפריך בעל הש"ס כמאן דלא כר' יוסי בר יהודה דאימא דלעולם דאתאן לר' יוסי ובאמת אמרינן גוד אחית וכשהכלכלה משלימתו לד' ה"ל רה"י גמורה ואפ"ה עירובו עירוב דאע"ג שאינו יכול ליטול העירוב בין השמשות דה"ל עקירה מרה"י אכתי יכול הוא ליטול בין השמשות את הכלכלה עם העירוב שבתוכה דה"ל עקירת חפץ וביטול מחיצה בבת אחת דפטור שיש לדמותו להך דלקמן ה"ך דעקירת חפץ ועשיית מחיצה בבת אחת וה"ה הנחת חפץ וביטול מחיצה בבת אחת דפטור אלמא דבעינן שיהי' קודם העקירה ואחר ההנחה יהי' המחיצה קיימת הוא דמחייב וה"ה נמי דבעינן שיהי' אחר העקירה המחיצה קיימת שנמצא עוקר דבר מן הרשות מה שאין כן כשעוקר הכלכלה אין כאן רשות עיין בגמרא דף ק' ע"ב (הגם דלדעת רש"י יש לחלק בדוחק) וסובר רבנו דאה"נ דבהכי מתוקמא דודאי ה"ל רה"י גמור דכל למעלה מי' לא בעינן מחיצה כלל אלא דמש"ה עירובו עירוב הואיל דאי בעי נטל הכלכלה והעירוב בתוכה משא"כ אם יש באילן ד' אפילו תלאו בכלכלה אין עירובו עירוב שהרי אינו יכול ליטול העירוב ולא הכלכלה. והא דפריך כמאן דלא כר' יוסי היינו כפי' היש מפרשים דמדנקיט סתם טרסקל היינו אפילו אין ברחבו ד' וקס"ד דאפילו שולי הכלכלה למעלה מי' חשיב הנחה ואיירי בזורק מרה"י ונח על גביו וסובר ר' יוסי דאע"פ שאין ר"ה למעלה מי' מ"מ חשיב כאלו מונח בר"ה כדין המעביר חפץ דרך עליו והמניח חפץ בר"ה על כתף חברו דה"ל הנחה הילכך כיון שהקנה מונח על ר"ה חשיב כאלו מונח בר"ה (ודוקא הזורק בכותל ונח למעלה מי' באויר הכותל או בזיז קטן שבאויר הוא דה"ל מקום פטור משא"כ בקנה המונח בר"ה ובראשו טרסקל) אלמא דלא בעינן הנחה ע"ג מקום ד' ואמאי קאמרת גבי נעץ קורה בר"ה גבוהה י' צריך שיהי' בראשה ד' (משא"כ הך דכלכלה לא קשה ליה דשאני אילן שהוא מחובר לקרקע וחולק רשות לעצמו דה"ל מקום פטור ואלו הניחו לעירוב ע"ג אילן שאין ברחבו ד' לא חשיב הנחה והכלכלה הרי היא