מרכבת המשנה (חעלמא) - א קטו

תחת היתד אינו מבטל הקרקע שתחתיו מתורת ר"ה אם לא דבר הקבוע בקרקע כנ"ל ה"ח ורבנו גורס איפכא מפרש"י דאביי ורבא אמרי אעפ"י שגבוהין ג' נמי אינם ממעטין מ"ט דלא משתמש להו לרבים ולא הוה היתד ר"ה. ורב אשי קאמר דאפילו אינם גבוהים ג' דלא ניחא תשמישתי' מ"מ יש להן דין ר"ה דאפשר דתלי בי' מידי כמו כלי שגבהה ג' ומשתמש בה. וכיון שיש ליתד דין ר"ה ממעט בגובה העמוד דהטעם שעמוד גבוה י' ורחב ד' ה"ל רה"י הואיל שראש העמוד רחוק י' מקרקע ר"ה הו לי' כאלו מוקף מחיצות גבוהים י' (ודלא כדעת רש"י ז"ל כמ"ש בתשובת חכם צבי שאלה ה' דטעמא דעמוד ותל דה"ל כמוקף מחיצה מתורת גוד אסיק) וא"כ כיון שהיתד ה"ל ר"ה תופס היתד עד עשרה טפחים מן היתד ולמעלה וה"ל כאלו העמוד פרוץ לר"ה וכאלו אין לעמוד מחיצות גבוהים עשרה הילכך ה"ל ראש העמוד כרמלית והבן זה (ואף לדרך החכם צבי פשוט דלא אמרינן גוד אסיק אא"כ גבוה העמוד י' מקרקע ר"ה) דהילכך אין מודדין אלא מן היתד ולמעלה ואפילו מלאו כלו ביתדות דלא ניחא תשמישתי' אפ"ה ממעט הואיל שראוי לקשור ולתלות בהן חשיבי כר"ה וזה פירוש נאה ומתקבל

ה"י חורי רה"י וכו' עיין במגיד משנה ועיין לקמן מ"ש הח"י

הי"ד וכרמלית באמצע פטור לשון ה"ר דוד ערמאה אבל אסור משום העברת אויר הכרמלית דנראה כמוציא מרה"י לכרמלית ע"כ

הט"ו הי' עומד וכו' לשון הרד"ע ה"ה בעומד בכרמלית דפטור דכיון שהוא עומד שם ה"ל כנח דרך העברתו אלא שהחידוש הוא שאפילו במקום פטור אסור להחליף ע"כ. ומ"ש רבנו וכן אם הכניס וכו' לכאורה הוא בבא שאינה צריכה ועיין לקמן ריש פט"ו

הי"ו עמוד בר"ה וכו' עיין במ"מ שכתב שדעת רבנו כדעת רש"י ז"ל דבעמוד אע"פ שהקצר גבוה ג' לא חשיב מחיצה שהגדיים בוקעים בו לפי שאין דרך להתחכך בכה"ג ולעבור תחת שיפועו שאינו אלא מעט. וה"ה בביציאת' דמישן אמרינן גוד אחית דבקיעת דגים לא חשיב בקיעה ומש"ה השמיט רבנו דין ביציאת' דמישן דכיון דסתם לעיל ה"ב דספינה חשיב רה"י משמע בכל גוונא אפילו אין בתחתיתה רוחב ד'. אבל נעץ קנה בר"ה ובראשו טרסקל דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה לא אמרינן גוד אחית וחשיב לי' מקום פטור כרבנן דפליגי עלה דר' יוסי בר יהודה ומש"ה פסק רבנו לקמן דאם זרק ונח ע"ג פטור בין שזרק מר"ה ובין שזרק מרה"י דה"ל הנחה במקום פטור. ולפ"ז מ"ש רבנו לקמן הכ"א הזורק דף ונח ע"ג יתדות וכו' היינו דוקא באופן שיהי' רה"י וכמו שכתב ה"ה לקמן בשם הרשב"א בכותל המוקף לרה"י והיינו מה שכתב רבנו ונעשה רה"י שר"ל באופן שיהי' נעשה רה"י ואין זה גזרת המאמר שסתם זרק דף וכו' נעשה רה"י אלא הוא תנאי שזרק באופן זה שיהי' נעשה רה"י. אמנם תיוהא קחזינא הכא דלקמן פט"ו ה"ג כתב רבנו ולמה אינו חייב מפני שלא נחו המים וכתב שם הרד"ע וז"ל צ"ע דהאיך הוא רה"י והא ה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה ונלע"ד לתרץ דכי בעינן מחיצה שאין הגדיים בוקעים בה היינו בקרקע דאי לאו המחיצה אין כאן שום דבר אבל בכאן כיון שהוא גבוה י' ורחב ד' לא בעינן מחיצה כלל וזה מוכרח עכ"ל. ולפ"ז ניחא בפשיטות הך דהכא דעמוד זה שיש בגובה קצר שלו ג' ה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה ואפילו הכי ה"ל על גביו רה"י גמורה דלא בעינן מחיצה כלל (ועיין בתוספות שבת דף צ"ט ע"ב בד"ה זרק דף וכו' שכתבו ג"כ חילוק זה דעל גביו ה"ל רה"י אע"ג שהגדיים בוקעים בו אבל תחתיו לא ע"ש) וכן ניחא בפשיטות הך דלקמן הכ"א דזרק דף ונח ע"ג יתדות חשיב ע"ג הדף שפיר רה"י אע"פ שגדיים בוקעים בו תחתיו וא"כ הכלי שעל גביו חשיב מונח ברה"י (דבחפץ מונח על גבי דף לא שייך קושיית התוספות בד"ה זרק דף הנ"ל) ואפ"ה פטור הואיל שעשיית מחיצה עם נוחת הכלי באין בב"א. ולפ"ז מ"ש רבנו לקמן הח"י בנעץ קנה ובראשו טרסקל היינו באין הטרסקל רחב ד'. וכדעת אית מפרשי שהביא רש"י ז"ל במסכת ערובין דל"ג ע"ב בד"ה הכא לא הדרן מחיצות וכו' ע"ש והואיל שאינו רחב ד' הוא דה"ל מקום פטור והזורק בין מר"ה ובין מרה"י או ד"א בר"ה ונח ע"ג פטור והיינו מה שסיים רבנו בלשונו שאין ר"ה אלא עד י' דהילכך ה"ל מקום פטור (משא"כ אי איירי רבנו בטרסקל רחב ד' ואפ"ה ה"ל מקום פטור הואיל דלא אמרינן גוד אחית הל"ל מפני שה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה ולא ה"ל רה"י ומה זה נתינת טעם שאין ר"ה אלא עד י') אבל בטרסקל רחב ד' ס"ל לרבנו דה"ל רה"י גמור דומי' דצינור דכל למעלה מי' לא בעינן מחיצה כלל. והטעם דכיון שראש הטרסקל גבוה י' ומופלג י' מקרקע ר"ה לא בעינן מחיצות כלל וכמ"ש לעיל ה"ט האי טעמא ולא מתורת גוד אסיק. תדע דהא תל המתלקט י' מתוך ד' חשיב רה"י אע"ג דלא מינכרא מחיצות ולא שייך לומר גוד אסיק אלמא דכל שמופלג בגובה י' מקרקע ר"ה לא בעי מחיצות כלל. ועם היות ששיטה זו יש לה פנים מסבירות בלשון רבנו מ"מ לכאורה אין לה מקום כלל ודברי הרב מהר"ד ערמאה יתפלאו בעיני כל מעיין שהוא הפך סוגי' הש"ס בשלשה מקומות אשר אני עתיד לבארם וכי היכי דלא לשויניה לרב הנ"ל לטועה בדבר משנה דאשתמיטתי' הנך סוגיות ובתלת זימני הוה חזקה דלא טעי אינשי אמרתי לבאר הנך סוגיות אחת לאחת לדעת הרב הנ"ל. וזה יצא ראשונה במסכת שבת פ"ק דף ה' התינח טרסקל ברה"י אלא טרסקל שבר"ה רה"י הוא לימא דלא כר' יוסי בר יהודה וכו' כאן למעלה מי' כאן למטה מי' אלמא דלמעלה מי' הוא דס"ל לר' יוסי דה"ל רה"י ומתורת גוד אחית ובטרסקל רחב ד' ואפ"ה פליגי רבנן עלי' במסכת שבת דק"א ופוטרין משום דס"ל דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בו ולא אמרינן גוד אחית אלמא דאפילו למעלה מי' בעינן מחיצות (דאין לומר דפסק רבנו כר' יוסי והטעם הואיל דסוגי' דהזורק דף והניח ע"ג יתדות אתאן לר' יוסי דא"כ אמאי נקיט רבנו לקמן הי"ח נעץ קנה וכו' פטור ובטרסקל שאין בו ד' הל"ל חייב