מרכבת המשנה (חעלמא) - א קיב

ככרמלית ובין מבוי סתום הפתוח לכרמלית וכן דעת הרשב"א הביאו המגדל עז פי"ז מה' שבת הלכה ה' ע"ש וא"כ מתני' דפ' כל הגגות איירי בפתוח לר"ה והך סוגי' דבערובין די"א איירי במבוי הפתוח לכרמלית ורצה לדקדק מדקמצרכו ב"ש לחי וקורה אלמא דבעינן ד' מחיצות מדאורייתא למהוי רה"י אבל בג' מחיצות ופתוח לכרמלית לא הוה רה"י מדאורייתא דאי ס"ד דג' מחיצות הפתוחו' לכרמלית הוה רה"י מדאורייתא תסגי בחדא לחי או קורה וקדחה לעולם בג' מחיצות הוה רה"י מדאורייתא לזרוק אלא דרבנן החמירו לטלטל עד שיהי' ד' מחיצות גמורות. וכה"ג מדקדק לב"ה דס"ל ג' מחיצות דאורייתא דאי ס"ד דבב' מחיצות פתוחות לכרמלית ה"ל רה"י מדאורייתא בדין הוא דהיכא דאיכא ג' מחיצות לא לבעי הכירא כלל. וקדחה דלעולם דב' מחיצות דאורייתא ואפ"ה לטלטל בעינן ג' מחיצות וגם הכירא. ועיין בערובין דף י"ב ע"ב אר"י מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ומפרש לה הרמ"ך והרשב"א במבוי סתום הפתוח לר"ה הילכך בעינן ד' מחיצות ולזה הקשה רב ששת דמאי איריא לא נשתתפו אפילו נשתתפו בו נמי וכי ככר עושאו רה"י וכיון דקורה משום הכירא אפילו נשתתפו בו במבוי סתום הפתוח לר"ה נמי אסור לטלטל בתוכו כיון דאכתי הוה כרמלית מדאורייתא. ומסיק דה"ק מבוי שאינו ראוי לשיתוף דהיינו שפתוח לר"ה (ודלא כפרש"י במבוי מפולש דס"ל להרמ"ך דשתי מחיצות דאורייתא ואפילו לא הכשירו אפילו בקורה חייב הזורק לתוכה מר"ה) דלא מהני ביה שיתוף אפילו הכשירו בקורה דאין ככר עושאו לכרמלית רה"י. הילכך הכשירו בקורה פטור ואם הכשירו בלחי חייב דלחי משום מחיצה משוי' לי' רה"י ואהני השיתוף לטלטול ורבא פליג וס"ל דאף לחי משום הכירא. ופריך לרבא מהא דתני' הזורק למבוי יש **(צ"ל יש לו לחי חייב אין לו לחי פטור.)** לו לחי פטור אין לו לחי חייב וקס"ד דע"כ בפתוח לר"ה דאי בפתוח לכרמלית אפילו אין לו לחי חייב אלמא דלחי משום מחיצה. וקדחה ה"ק אינו צריך אלא לחי ובמבוי סתום הפתוח לכרמלית חייב אפילו לא הכשירו בלחי אבל אם צריך לחי ודבר אחר במבוי המפולש לכרמלית וכמ"ד שלש מחיצות דאורייתא אפילו הכשירו בלחי פטור דלחי משום הכירא. ובזה נתבארו דברי הרמ"ך בשלמות דמשיג על דברי רבנו לקמן דמבוי שהכשירו בקורה מותר לטלטל בתוכו והזורק לתוכו פטור קשה ממ"נ אי פתוח לר"ה לא מהני קורה אף לטלטל ואי פתוח לכרמלית הזורק לתוכו חייב דקיי"ל אפילו ב' מחיצות דאורייתא כב"ה וכ"ש בג' מחיצות דאף האי תנא דחצרות של רבים ומבואות שאינם מפולשין דמצריך ג' מחיצות בפתוח לכרמלית מודה מיהות דחייב ובכאן משיג על דברי רבנו דסתם דבריו דמשמע אפי' פתוח לכרמלית בעינן דוקא לחי ברוח רביעי' ואע"ג דרבנו רצה למנקיט רה"י גמורה המותר בטלטול כנ"ל אכתי קשה דה"ל למנקיט קורה ברוח רביעית ופתוח לכרמלית דה"ל נמי רה"י גמורה לדעת הרמ"ך. וליישב דעת רבנו נראה דודאי דוחק לפרש כדעת הרמ"ך דמבוי סתום הפתוח לר"ה לא מהני לי' הכשר קורה דזהו דבר חדש שלא מצינו בשום דוכתא. אלא סובר רבנו דמבוי סתום בין פתוח לר"ה ובין פתוח לכרמלית ה"ל כרמלית דאורייתא ומותר לטלטל בתוכו ומתוכו לר"ה ולרה"י מדאורייתא והיכא דעביד לי' הכירא בקורה אכתי ה"ל כרמלית מדאורייתא והזורק לתוכו פטור אלא דה"ל רה"י מדרבנן לטלטל בתוכו ומתוכו לרה"י והיכא שהכשירו בלחי ה"ל רה"י מדאורייתא. ובהך סוגי' דערובין דף י"א ע"ב הי' לרבנו גירסא אחרת כמו שהעיד עלי' הרב המגיד לקמן פי"ז ה"ט שהיא גירסת ר"ח דגריס אסור במקום חייב וה"פ למימרא דקסבר ב"ש ד' מחיצות מדאורייתא בעינן לטלטל דאז ה"ל רה"י אבל ג' מחיצות ה"ל ר"ה מדאורייתא ואסור בטלטול דאי ס"ד דג' מחיצות ה"ל כרמלית ומותר בטלטלול מדאורייתא תסגי בחדא להכירא ול"ל לחי וקורה. וקדחה דלזרוק מג' הוא דאסור מדבריהם כדין כרמלית אבל מדאורייתא פטור דלא הוה ר"ה ואפ"ה לטלטל בעינן ד' מחיצות גמורות עד דלהוי רה"י גמור וכה"ג מדקדק לב"ה דס"ל דבחדא מינייהו סגי אלמא דבג' מחיצות מותר לטלטל מדאורייתא דה"ל כרמלית דאי ס"ד דאף ב' מחיצות ה"ל כרמלית מדאורייתא בדין הוא דבג' מחיצות אף הכירא לא נבעי. וקדחה דלעולם דאף ב' מחיצות ה"ל כרמלית ואסור לזרוק רק מדבריהם מיהו לטלטל החמירו חכמים עד דאיכא שלש מחיצות וגם הכירא. ומיהו רבנו פסק דבעינן ג' מחיצות דדחיי' בעלמא הוא ואנן קיי"ל כסתם ברייתא דמבואות שאינן מפולשין שבערובין דף י"ב ע"ב ודלא כר' יהודה דס"ל ב' מחיצות דאורייתא אלא כרבנן דפליגי עלי' עיין בערובין דף צ"ה. והך סוגי' דמסכת ערובין די"ב ע"ב מתפרשה דפריך רב ששת דאפילו נשתתפו נמי הכשירו בקורה ה"ל כרמלית. ומשני דה"ק מבוי שאינו ראוי לשיתוף פי' שפרצתו יותר מעשר או שנפרץ מצדו כלפי ראשו ושארי פסולי מבוי שהרי אינו ראוי לשיתוף ואסור לטלטל בתוכו (ודלא כפרש"י במבוי מפולש) הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב אע"פ שאסור לטלטל בתוכו דמ"מ רה"י הוא מדאורייתא כיון דלחי משום מחיצה. ורבא פליג וס"ל דאף לחי משום הכירא ובעינן פס ד' ברוח רביעית דלהוי רה"י מדאורייתא. ופריך עלה מברייתא. ומשני דה"ק אינו צריך אלא לחי דהיינו שיש לו פס ד' ברוח רביעית דה"ל רה"י אלא דצריך רק לחי למעט מעשרה טפחים (א"נ דדופן הרביעי הפרוץ אין בו יותר מי' שהרי בלחי משהו ממעט רוחב י') הלכך הזורק לתוכו חייב, אבל הצריך לחי ודבר אחר שפתחו יותר מי' שהרי צריך למעט רוחב הפתח הילכך אע"פ שהכשירו בלחי נמי פטור דאין בלחי תורת מחיצה וה"ל כרמלית כמקדם. ולפ"ז י"ל הא דקאמר רבנו לקמן פי"ז ה"ט שאם הכשירו בקורה אפילו אם מותר לטלטל בתוכו הזורק לתוכו פטור ואם הכשירו בלחי אפילו רחב יתר מעשר ואסור לטלטל בתוכו ואפילו אינו ראוי לשיתוף נמי הזורק לתוכו חייב

ה"ב ספינה וכו' בפ' הזורק דף ק' ומ"ש או מגדול וכו' עיין ערובין דל"ד ע"ב ומ"ש וכוורת עיין שבת דף ח'

ה"ג עובי הכתלים וכו' עיין לקמן ה"ח ולעיל פי"ג ה"א: