מרכבת המשנה (חעלמא) - א יא

שלמתי. כי מס' שבת ומס' עירובין עד גמירא אחור וקדם גמרתי. וקצת מס' ביצה ומס' מ"ק ופ' בתרא דיומא בררתי: קב ונקי. סירוגין סירוגין פסקי פסקי. כמאן דמנח בקופסא ודסקי: וחפץ ד' הצליח בידי שעלה במצודתי חידושים ערבים ומתוקים. שבעתים מזוקקים. בפרש"י ותוס' ושארי פוסקים: וכל הלכות שביתה עד גמירא. בפי סדורה: ובמסכתות הנזכרות מלאתי נשף חשקי. בכל חדריהם אני בקי. אין נקי: ובהיות יפעת אור המיי' עלי זורחת. יראתי לנפשי וטמנתי ידי בצלחת: להיות מגלה מצפוני. תעלומות ס' המיימוני. ולפרוש רשת עיוני: טרם אדע דרכי מפרשי דבריו. הבאים בשעריו: לפלס מעגלותם. ולהכיר טובם ומהותם: ואשמע את הקול אחד קדוש מדבר. וחיילים יגבר: לא נודע מה שמו. ואיה מקומו: והוא פלאי פלאות. משיא משואות: להאיר חשכת המעיינים. ולגלות מצפונים: חסיד ועניו. ויסתר פניו: ד' משחו לנגיד. הרב המגיד: מגיד מישרים. סתרי סתרים: ועל השנות מאור עינינו הראב"ד בפיו מענה. להתפשט בכל עבר ופנה: ויטוש סביבות המחנה. להחזיק מגן וצנה. ולקבוע הלכה כסתם משנה

מגדלות מרקחים ערוגת הבושם לחייו. יזל מים חיים מדלייו: הוא החל להראות באצבע. מקום מוצא הדין ומקור הנובע: עמוד התוך אשר עליו דברי רבנו נשענים כעל משען ומשענה. ויעביר קול במחנה: קול ענות גבורה. שולף חרבו מתערה: ואותה לא השיב אל נדנה. עד אשר יצא כנוגה אור צדקו להצדיק את הצדיק דמעיקרא. פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה. הוא ראש השלישים. לבוש שריון קשקשים: חצי כבודו יפליח. ובכל אשר יפנה יצליח: בנגב ובהר. אחרי מדותיו אין להרהר. כעצם השמים לטוהר: ועם היות שלפעמים נטה מדרך רבנו בפסק הלכה. ונמשך אחרי דעת האחרונים ונגד הדרוש יעשה מערכה: אבל עיניו ולבו תמיד לעזק דרך רבנו ולסקל. ועדיין הדבר שקול: אמנם לרוב תבונתו הרחבה. כקריה נשגבה: מליצתו צרה. ודעתנו קצרה: כאצבע בקירא לסברא: ולהנות מאור לבושו. צריך פירוש לפירושו: גם בענפים ושריגים. הבלתי נהוגים: והלכתא למשיחא. שמשו לא זרחה: ותכהינה עינינו מראות. מראות הצובאות: ועל צבאו בעל הגהות מיימוני. עדני עצני. זיתני שופכני: יורה יורה. שערי אורה: אך לא יבוא במנין נושאי כלי רבנו. כי על הרוב נטה מעל אהלי אפדנו: והוא כרוך. אחר דעת התוס' ומהר"ם בר ברוך: ואחריו בזמן ובמעלה. קם המעולה: צור מעוז. בעל מגדל עוז: אוצר בלום מלא כל כלי חמדה. בכל עבר הנהר רודה: ויבן את המגדול הצופה על פני דמשק. על פיו ישק: כי מצא חזון. ומספיק מים ומזון. מלחלח וחבור עד נהר גוזן: את הש"בילים הבריאות. כי אין כמהו בבקיאות: הוא הוציא לאור משפטי. והכל צריכין למרא דחטי: ועל גדולת אדוננו הראב"ד יתמרמר. ועל רבנו כלו כבוד אומר: ולעמוד בפרץ ולגדור גדרים. אורג מליצות וחרוזות ושר בשירים: ומלתו על לשונו עזה. תמה אני אם פה קדוש הראב"ד יאמר דבר זה: אך איזה תלמיד טועה כתב כן. כי לא יתכן: הלא רבנו קרא שם ספרו משנה תורה. ללמד בדרך קצרה: ובקושטא קאמינא. שעל הרוב הנראה לעינים אין לדבריו כוונה: שמעתי ולא אבינה. זולתי קול ואינני מכיר התמונה: וכבר התעורר הרש"ל בהקדמה. לים של שלמה מס' בבא קמא: וכתב עליו מדורות. חבילי זמירות: לאן פנה מחשבתו ואיו. ושפת לא ידעתי אשמע כתוב על הספר בדיו: ומליצת הרש"ל לא אעלה על שפתי. כי חושש אני פן חטאתי: ואלקים יכפר בעדי אשר דברתי עד כה. שלא כהלכה: אך גליתי טפח וכסיתי טפחים. ואקוד ארצה אפים. נגד גדולת הרש"ל אשר דחה דבריו בשתי ידים: ואען ואומר איך לא ינבא. תלמיד הרשב"א: ויש מקומות דורש לשבח. ראוי להעלות ע"ג המזבח: ולבי אומר לי דהיכא שגדלה המבוכה. אלהים הבין דרכה: מאחר שלפעמים נותן אמרי שפר. אין לתלות אלא במעות סופר: והמעתיק השמיט טובא בהעתקה. ותהי זאת למכשול ולפוקה: סך דרכו בסירים. אין אומר ואין דברים: ולהפך בזכותו. ישא על שפתו: החכמה לחכם מעשרה שליטים תעוז. תנו לו כבוד ועז

כסף נבחר לשון צדיק יסוד עולם. הוא יוסף השליט לבא במשפט על כל נעלם: כמצרף לכסף. בית יוסף: ויקבוץ את כל אוכל. אבקת רוכל: ויטחון עד אשר דק. וישקול במאזני צדק: וישא במוטות. אחרי רבים להטות: וכאשר ינוע בכברה. בורר וזורה: וממה שקלטה הנפה יצתה כסלת נקיה. וזה פריה: פרי מגדים וכל מעדני מלכים. על השלחן ערוכים בתורת ד' סופר מהיר. ויעש את השלחן זהב טהור: וימלא בו מלאת אבן ארבעה טורים. ממנו יורו המורים: וממזרח שמש עד מבואו. על פיו יצאו ועל פיו יבאו. כלם יחד. כל ישראל יוצאים בפת"ח אחד: יצא אדם לפעלו ולעבודתו. כל עדת ישראל יעשו אותו: את כל המצות והחקים האלה. הנהוגים בתוך הגולה: ובת קול מכרזת שתו ביין מסכתו. בכל מקום הלכה כמותו: וכל חכם לב יתפלא. איך הספיק לו הזמן החל וכלה: לעשות כאלה וכאלה: ועל הכתוב ועל המכתב לבדו. איך השינה ידו. עד אחת כמה וכמה. לעמוד בקשרי המלחמה: לנגח צפונה וימה. אקרא תמה תמה: ועוד זאת ידו נטויה. מנת כוסו רויה: ויהיו ידיו אמונה. בספר כסף משנה: לפענח נעלמות. ומראה מקומות: הוא הואיל באר בדעתו הרחבה. ס' המדע וס' האהבה: במקום אשר בעל מגיד משנה. לא החזיק מנן וצנה: ועמד בפרץ. במצות התלויות בארץ: כדרבנות וכמסמרות נטועים. בס' הפלאה וס' זרעים: נבעו מצפונות. ס' עבודה וס' קרבנות: וכל הבית נתמלא אורה. בס' טהרה: ויעש בריחי עצי שטים. בס' שופטים: עד שנתפתחו פתחי שערים. בכל הי"ד ספרים: כי גם את שש המערכות. אשר בענני כבוד מסוככות: המבהיקים ומזהירים. מיפעת זיו הוד המגיד מישרים: על הנהר כב"ר תל אביב. ויעש לו זר זהב סביב: עמודיו עשה כסף. לכל המחנות מאסף: כצרוף כסף צרופה. מנופה בשלש עשרה נפה. ועלהו לתרופה: וילקט את כל הכסף., מבית יוסף: את כל המקומות אשר כגבר חלציו אזר. להיות לסעד ועזר: ולגלות מצפוני. ס' המיימוני. יעתק צור ממקומו. ומצרף לכסף שמו: ואולם להיות כי ארח לחברה. חיש קל מהרה: ונפשו חשקה לגמרו. טרם יכבה נרו: לא יכול יוסף להתאפק: למלאות ספק: ותקפה עליו משנתו. לעת זקנתו: והימים ימי השיבה. והמלאכה מרובה: והשער סגור ומסוגר. צריך נגר ובר נגר: ומורג חרוץ חדש. מן העבודות הקשות שבמקדש: על כן השינה יד האחרונים בזמן ובמעלה. לבנות עליו דיק ולשפוך סוללה: הלא המה התי"ט ובה"ז ולח"מ ומשנה למלך. כפם תמכו בפלך: הקיפוהו כתנורו של עכנאי חבילות תשובות. כעדר הקצובות. במקומות רבות: וקול תרועת המלחמה הולך וחזק מדהרות דהרות אבירים. אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים: ואחרי אשר מהם הורשיתי. להתאבק בעפר רגליו חשתי: ולבשתי בגדי ישע. בדבריו להשתעשע: ומזיו שכינתו ליהנות. ולסתור ולבנות: לדרוך קשת. ולפרוש רשת: ולחפש לאור הנר אחרי אדם גדול בענקים. בחורים וסדקים: ותפשתי מועט תפשתי. ולמול זיו כבודו אקוד