מרכבת המשנה (חעלמא) - א קא

הי"ב במעות צרורין לו בסדינו שבת דף קמ"ז ע"א ובתוספתא פ"ק דשבת

הי"ג ופיה למטה אבל פיה למעלה ד"ה חייב ד"צב ע"ב והוא נלמד מכללא שכן דרך המוציאין

הי"ד המוציא משא וכו' רבנו לשיטתו דמפרש דרך עליו למעלה מראשו וע"כ לאו היינו שתופס בידיו למעלה מראשו ויש אויר בין המשא לראש שאין זה דרך הוצאה כלל א"ו צריך לחלק כמ"ש רבנו וכן משמע במסכת ב"מ דף ק"ה ע"ב בדרך הוצאה ע"ג ראשו. ולענין השגת הראב"ד ועיין לקמן ריש פט"ו

הט"ו שהוא עומד בצדן וכו' עיין בהשגות ונראה דעת הראב"ד דהוקשה לי' הך מתני' דהיו שנים מקצת ד"א של זה דלקמן הי"ו דמשמע דמותר לכתחלה לטלטל פחות מד"א אסוגי' דהמוציא תפילין ומי שהחשיך בדרך דמשמע דטלטול פחות פחות מד"א אסור שלא במקום הדחק ולזה מפרש הראב"ד דהך מתניתין דהיו שנים מקצת אמותיו איירי בשבת שם וביצא חוץ למקומו דלא מסתבר לי' להראב"ד לחלק בין טלטול פחות מד"א לטלטול פחות פחות מד"א דכי היכי דשייך למגזר בטלטול פחות פחות מד"א שמא יעבירנו ד"א בבת אחת כה"ג נמי שייך למגזר פחות מד"א אטו ד"א. אמנם קשה לדרך הראב"ד הא דתנן בפ' בתרא דערובין עומד אדם ברה"י ומטלטל בר"ה וכ"ש לפמ"ש הראב"ד לקמן ריש פט"ו דאם הוציא חוץ לד"א חייב ע"ש דדוחק לאוקים הך מתני' בשובת בר"ה ויוצא חוץ לתחום. אבל רבנו מחלק בינייהו כמ"ש ה"ה דדוקא פחות פחות מד"א שהוא צריך להעביר החפץ ד' הוא דגזרינן משא"כ כשאינו צריך לטלטל רק פחות מד"א לא שייך למגזר ודוקא ד"א הוא דגזרינן אטו הן ואלכסון כדלקמן הי"ט וטלטול פחות פחות מד"א אסור אפילו ע"י הרבה ב"א שלא במקום מצוה והא דכתב רבנו לקמן הי"ז לפיכך מותר וכו' איירי באין כוונת הראשון ליתן לשני וכן דייק לשון וכן חברו לחברו כמ"ש לעיל פ"ו הכ"ב וקמ"ל רבנו דחפצי הפקר אינם קוני' שביתה אבל במתכוין דמי קצת לשנים שעשו מלאכה וגם שייך למגזר שמא יעבירנו הוא בעצמו כיון שהוא צריך להעביר החפץ טובא. ומ"ש רבנו שהוא עומד בצדן עיין במ"מ נראה מדעתו דסובר דר"י ורבנן בתרתי פליגי דפליגי במי שיצא חוץ לתחום דלרבנן יש לו להלך ח"א ולר"י אם כבר הלך ד"א לצד א' אסור לו להלך בצד שני כיון שבירר לו. ופליגי נמי בעומד בר"ה לענין טלטול דלרבנן מותר לו לטלטל תוך ח"א כשמניח בינתיים ואינו מטלטל יותר מד"א בבת אחת. ולר' יהודה אם בירר לו וטלטל ד"א לצד מזרח שוב אסור לו לטלטל לצד מערב אפילו הניח בינתים. ולא נהירא כלל דודאי הא דקאמר ר"י אם בירר לו היינו רק ביצא חוץ לתחום (וישן בדרך לרבנן דר"י בן נורי) לענין להלך משא"כ העומד בר"ה שיש לו רשות להלך בכל הר"ה אין ענין לברירה דר' יהודה שאם כבר טלטל חפץ א' ד"א לצד מזרח אסור לו בלאו הכי לטלטל אותו חפץ לצד מערב דהיינו טלטול פחות פחות מד"א דאסור שלא במקום הדחק אבל חפץ אחר מותר לטלטל לצד מערב וכן בכל הר"ה והוא שלא יטלטל חפץ א' פחות פחות מד' והיינו דאמרינן בגמ' דלענין טלטול לא נחלקו ר"י ורבנן דד"א אין טפי לא. ואפילו אותן המקצת מפרשים שהביא ה"ה דלרבנן מותר לטלטל בכל שמנה כשנח בינתיי' היינו דוקא במי שאין לו אלא ד' אמות דחשיב לרבנן אותן שמונה אמות מקומו ממש (קרוב לדעת הראב"ד בהשגות) אבל בנדון זה שכתב רבנו בעומד בר"ה לא שייך כלל שמנה אמות לרבנן ואף לרבנן אסור לטלטל בתוך ח"א דהיינו טלטול פחות פחות מד"א דאסור שלא במקום הדחק. אמנם רבנו כפי הנראה מפשטות לשונו דאפילו במי שאין לו אלא ד' אמות נמי לטלטל מודי' רבנן דאסור בתוך ח"א חפץ אחד כנ"ל ונדון דידן בהיתר טלטול תוך ד"א הקרובים אליו לאיזה רוח שירצה הוא מוסכם בין לר"י ובין לרבנו וטפי לא והיינו מדבריהם הוא דגזרינן טלטול פחות פחות מד"א אטו ד"א דאלו מדאוריית' כל שעמד לפוש מטלטל טובא נמי דהא דכתיב אל יוציא איש ממקומו בכל פעם שעומד לפוש קונה מקום חדש. ובירוש' פ' מי שהוציאוהו עלה דמתניתין דמי שישן בדרך. ר"ז בשם ר"ח טעמי' דר"י בן נורי מאחר שאלו הי' ער היה קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח. רבי יודא אמר אפילו ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח. אתיא דר"י כריב"ן דר"י בן נורי אמר אחר שאלו היה ער היה קונה שביתה היה ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח. ר' הונא אר"נ בר יעקב בעיא גר שטבל לאחר שהאיר המזרח מאחר שאלו הי' ער הי' קונה לו שביתה מה אמר כאומר ריב"ן נשמעינה מן הדא דאמר ר"נ בשם ריב"ל הלכה כר"י ב"נ. בירר לו מבע"י חוזר בו מבע"י בירר לו משחשכה חוזר בו משחשכה בירר לו מבע"י וקידש עליו היום נשמעינה מן הדא לא יכנס דר"מ ר"י אומר יכנס. לא על הדא אמרה אלא על רישא דפרקא מי שהוציאוהו עכו"ם או רוח רעה את אמרית עלה א"ר בון מודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו ע"כ. וה"פ דר"ז מפרש פלוגתא דריב"ן ורבנן במי שישן בדרך (בגוונא דרישא דמי שישב בדרך (דפליגי ר"מ ור"י) שישן בתוך תחום של עיר וקמפרש טעמא דריב"ן בישן שאלו הי' ער הי' קונה שביתה בפירוש עם אנשי העיר הילכך בישן שלא קנה שביתה עם אנשי העיר אין לו אלא אלפים אמה ממקומו ולא יכנס וכדמסיק ר' יהודא דאפילו ער ולא קנה לו שביתה עם אנשי העיר נמי אין לו אלא אלפים אמה ממקומו ולא יכנס דכדמסיק ר' יהודא דאפילו אמר אליבא דריב"ן דקאמר אחר שאלו הי' ער הי' קונה שביתה בפירוש עם אנשי העיר כדמפרש ר"ז מלתי' דריב"ן אלמא דער שלא קנה שביתה בהדיא עם אנשי העיר לא יכנוס כדר"מ ולא תימא דטעמי' דריב"ן דבער דהיינו ישב ס"ל יכנוס כר"י דווקא בישן הוא דאין לו אלא אלפים אמה ממקומו אלא דודאי אף בישב ס"ל לריב"ן לא יכנס כר"מ והא דנקיט במלתי' דריב"ן ישן משום מלתא דרבנן דדוקא בישן אין לו אלא ד"א משא"כ בישב בודאי יש לו אלפים מיהות