מנחת פתים חושן משפט שלו

שוה להקדש כלום רק עי"ז נפסד הקדש ממקום אחר והו"ל כמו שורף חמצו של גזלן שעעה"פ דפטור מיהו לש"ך הנ"ל ניחא דשם הטעם דפטור משום דל"ש וגם עושה טובה לנגזל וזה ל"ש הכא גם יש לומר דהא באמת גוף הדשן אף שנעשה מצותו אכתי דהקדש היא רק דל"ש דין מעילה בזה כיון דאין להקדש שום הנאה עוד מזה הו"ל כזה נהנה וזה ל"ח דפטור אבל היכא שהעריכו אחר ובא אחד ונהנה וגרם הפסד להקדש תו חייב גם על גוף הדשן דהא נהנה מן ההקדש וגם ההקדש חסר עי"ז והו"ל זה נהנה וזה חסר דחייב בתשלומין עכ"פ אף דמעילה ל"ש בזה כיון דנעשה מצותו ודוק. וחפשתי ומצאתי שפי' הרע"ב ז"ל הנ"ל כובע מדברי הרגמ"ה בפירושו למעילה שם:

סי' שנ"ו סעי' ב' מפני תקנת השוק. ראיתי בשער המשפט ר"ס ק"ץ שכתב דבר מחודש דמי שגזל מעות מחבירו וקנה בהם קרקע והמוכר לא ידע שהמעות גזולים דשפיר נקנה לו הקרקע בכסף זה אף שלא עשה שום קנין אחר כיון דעשו תקנת השוק ואין המוכר צריך להחזיר הכסף הו"ל כמו קידש אשה בגזל לאחר ילוש דמקודשת כיון דאצלה הוי יאוש וש"ר יעו"ש ודבריו תמוהים לי דהא בב"ש אה"ע סי' כ"ח ס"ק ג' מבואר דגם בקידושי אשה שייך תקנת השוק א"כ לדברי השעה"מ גם בקידש אשה בגזל גמור תהיה מקודשת כיון דקנתה המעות מדין תקנת השוק וע"כ דז"א דל"ד לקידשה בגזל לאחר יאוש דהוי קנין גם לגבי דידי' דכיון שהיא קנתה בש"ר גם הוא קנה דהש"ר מועיל גם לדידי' כמ"ש המ"מ הובא בח"מ שם משא"כ בקידשה בגזל גרידא נהי דנימא דשייך תקה"ש מכ"מ אין לו למקדש שום קנין בזה וגם אם נימא תקה"ש אינה מקודשת וא"כ ה"ה בקנה קרקע בכסף גזול הדין כן דלא קנה הקרקע וגם צ"ע אם שייך בזה תקה"ש כיון דהקרקע עדיין ביד המוכר איזה תקה"ש שייך גם ע"ד הב"ש הנ"ל דשייך תקה"ש בקידושי אשה השיג במקנה בקו"א לסי' כ"ח מטעם הנ"ל יעו"ש:

והנה בקונה ממרם מחבירו ואח"כ מברר הלוה בעדים שפרוע היא כל שלא ידע הקונה צריך הלוה לשלם לו עכ"פ המעות שנתן מדין תקה"ש כמבואר בש"ך לעיל סי' נ' ס"ק ז' ותומים שם ופשוט דגם בוועקסלין דידן שייך תקנת השוק הנ"ל. אך צ"ע לפי התקנה שהובאה בנה"מ ר"ס ק"ץ לבל יקנה שום אדם וועקסיל על חבירו בלתי ידיעת הלוה יעו"ש שיב יש לומר דבעבר וקנה עכ"פ תו ל"ש תקנת השוק שבש"ך הנ"ל דהא אדרבא אסור לו לקנות וא"כ אפילו לא ידע שהוא פרוע אם הלוה מברר בעדים שהוא פרוע א"צ לשלם לו כלל. אך אם אינו מברר בעדים שהוא פרוע אף שטוען פרוע ומוכר הממרם אינו רוצה לישבע או שאינו לפנינו כראה דאין הלוקח מפסיד כלום ומחויב הלוה לשלם לו הכל וכש"ך לעיל ר"ס מ"ז ואף דעבר על התקנה מכ"מ בשכבר עבר אין לקנסו רק דתקנה"ש במברר שהוא פרוע ל"ש בזה כיון דאדרבא אסור לו לקנות. ובתשו' הרי בשמים מה"ת סי' רל"ו כתב דהתקנה לא נתפשטה במדינתינו וגם הביא מתשו' שארית יוסף סי' נ"ח שנראה דלא התקינו רק שלא לקנות שט"ח מעכו"ם על יהודי יעו"ש וגם אפילו היתה התקנה הנ"ל במדינתינו בעבר וקנה צריך הלוה לשלם לו יעו"ש. ולענ"ד אם היה התקנה נתפשטה תו עכ"פ יש לפסוק דל"ש תקה"ש בזה והיינו במברר בעדים שהוא שטר פרוע או אמנה. ובני הרב מו"ה דוד שיחי' הערני דבוועקסיל אם הקונה קיבל זשירע מהמוכר בתורת ערבות על המעות אולי ל"ש בזה תקנת השוק כלל כיון דסמך על זשירע של המוכר וכעין זה כתב בנימו"י פא"נ בשם הראב"ד דאם נתן מעות על עסקא ונתן לו משכון חפץ גנוב ל"ש תקה"ש דסמיך על העסקא גופא דהא אסור למישתי בי' שיכרא עו"ש והעתיקו הגרע"א ז"ל בהגהותיו כאן. ומכ"מ בדברי הראב"ד הנ"ל צ"ע דבזה"ז אין סומכין על העסקא כלל ולא נהגו להקפיד אם מוציאם הלוה לצרכו כמבואר ביו"ד סי' קע"ז סעי' ה' בהג"ה ושפיר שייך לכ"ע תקה"ש בעסקא וע' בשער המשפט סו"ס ק"ד:

סי' ש"ס סעי' ב' הגוזל פמשו"פ אע"פ שעבר אינו בתורת השבה מלשון זה משמע דלא קנאו להיות שלו ממש רק שאינו בתורת השבה ולכאורה תמוה דהא מבואר בסנהדרין נ"ט דפמשו"פ מחילה היא א"כ הו"ל שלו ממש ואפשר דנקיט אינו בתורת השבה לכלול גם גזל מגוי פמשו"פ אף דאינהו לא מחלי אפ"ה אינו מחויב להשיב אבל בגזל מישראל פמשו"פ אפשר דהוי שלו לגמרי. אמנם נראה דאף דישראל מסתמא מחול אפ"ה לא נעשה של הגזלן דהא בע"א ע"ב מוכיח דמשיכה בנכרי קונה מהא דב"נ נהרג על פמשו"פ ולא ניתן להשבון ואס"ד משיכה בנכרי אינו קונה אמאי נהרג ובתוס' שם ד"ה ומאי הקשו דהא היכא דליכא זוזי כגון במציאה ומתנה משיכה קונה לכ"ע ותירצו דה"ד בהתירא אבל הכא דבאיסורא אתי לידו אי לא מהני משיכה במקח לא מהני אף בגזל יעו"ש והשתא נראה דה"ד בגוי שגזל מישראל או גוי מגוי כיון דגוי קונה במשיכה לכך קונה גזל פמשו"פ אבל ישראל שגזל מישראל פמשו"פ כיון דקיי"ל כר' יוחנן דד"ת מעות קונות ועכו"ם במשיכה וישראל בכסף וכיון דישראל מישראל אינו קונה במקח כי אם בכסף ממילא אין ישראל קונה גזל פמשו"פ דנהי דישראל חבריו מחל לי' אכתי במה יקנה הא אינו קונה רק בכסף וכהתוס' הנ"ל וזה ברור ואפשר דזה טעם תוס' רי"ד סוכה מ"א שכתבו דגזל פמשו"פ לאו לכם מיקרי ולכך ערבה גזולה פסולה אף דלית בה שו"פ משום דמשיכה אינו קונה ומה"ט כתב בתוס' רי"ד שם דאם עשה שינוי מעשה קנאו כמו בגזל שו"פ ועשה שינוי יעו"ש. וקצת יש לי מקום עיון בדברי תוס' ע"א הנ"ל דלכאורה נראה דחפץ פחות משו"פ אף דבודאי אפשר ליתנו לאחר במתנה או במכירה ולהקנותו במשיכה או אגב קרקע דשייך זכיה אף בחפץ שאינו שוה פרוטה אף בישראל דל"ח ממון לגבו וכדמוכח מהא דגיטין כ' יכילנא למיפסל לכולי גיטי דעלמא אי משום דכתיב ונתן ופירש"י שיהיה שו"פ דלמא נתינת הגט היא יעו"ש הרי דסתם גט אינו שו"פ וא"כ נהי דאין להוכיח מגט גופא דמועיל זכות האשה בגט אף שאין בו שו"פ דיש לומר דבגט דנותן גם בע"כ ל"ב זכיה כלל רק נתינה אבל אכתי מוכח מהא דאשה כותבת את גיטה ונקנת אותו לבעל והא סתם גט אינו שו"פ והאיך זוכה הבעל בגט שאינו שו"פ והא הגט בעינן שיהיו משל בעל ועוד יש להוכיח כן מקדושין י"ג דכותב לו על השטר שזה מכורה לך אע"פ שאין בו שוה פרוטה והא בשטר לכ"ע בעינן שיזכה הלוקח בגוף השטר כדכתיב ואקח את ספר המקנה והה"ט שטר מקח שכתבו על איה"נ פסול וכמו שביאר באב"מ לאה"ע סי' קל"ט והאיך זוכה הלוקח בפחות משו"פ וע"כ דמועיל זכיה בפחות משו"פ ומזה נראה דפמשו"פ נקנה נמי בתורת אגב דהא כיון שהחזיק בשדה נקנה השטר בכ"מ שהיא מדין אגב היא כדאי' במס' ב"ב ע"ז וזה פשוט מאוד ולא נצרכא אלא שהראני בני הרב וכו' מו"ה דוד שיחי' דבר פלא שהגאון רז"מ ז"ל ביא"פ יו"ד סי' ס"א כתב דבפחות משו"פ ל"ש זכי' כלל והביא ראי' מגיטין כ' יעו"ש שהוא תמוה מאוד אמנם בזה יש להסתפק אם חפץ שאין בו שו"פ נקנה בכסף דהא הדבר פשוט דכסף שקונין בו בעינן שיהיה פרוטה ולא פחות כמבואר בחו"מ סי' ק"ץ וא"כ כשמוכר חפץ פחות משוה פרוטה ל"ש בו קנין כסף רק כשהלוקח נותן פרוטה בעד החפץ יותר משויו והא לדעת הסמ"ע סי' ק"ץ קנין כסף היינו דמי שיוי החפץ והכא כיון דע"כ הכסף שנותן בעדו היא יותר משויו וכסף שויו אינו קונה תו ל"ש בו קנין כסף כלל ובזה יש לפרש