מנחת פתים חושן משפט רעד

מטעם שליחות מקרא דושלחה וכמ"ש רש"י ב"מ י' ד"ה ונתן יש לחצר כל תורת שליחות וכיון דשליח מצי זכי במציאה מטעם מיגו דזכי לנפשו ה"ה חצר יכול לזכות אף דל"ש מיגו דזכי לנפשו בחצר כנלע"ד:

ועפ"י יסוד זה מיושב קושי' הנ"ל דשפיר אמרינן דבעיר לא זכתה חצירו והוי שכחה ומה בכך דהחפץ משומר מכ"מ בשדה אין המקום משומר מגנבים ואין אדם מניח שם חפציו הא באופן זה לא הוי יד ואי דזכה מדין שליחות וכנ"ל ז"א דהא לענין שליחות בעינן שלוחו של בעל הממון ומיגו ל"ש בחצר אלא דריבתה תורה חצר כמו שליח וכל דמועיל בשליח מועיל נמי בחצר אבל הכא הא גם שליח גופא לא מצי לזכות בעומרים אלו דליכא בעל הממון דהאי מקצת זכיה דנפיק מרשותו ע"י שכחת פועלים הוי כהפקר דליכא בעל הממון ואי משום מיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לבעה"ב הא השליח לעצמו אינו יכול לזכות כלל דעדיין העומרים של בעה"ב ואין לשום אדם זכיה בהם ול"ש מיגו דזכה לנפשו וכיון דשליח לא זכה א"כ ה"ה חצר לא זכה מדין שליחות רק מדין יד ויד לא הוי אף דשום אדם לא יקח החפץ מצד איסור גזל כיון דהמקום אינו משומר ולכך בעינן עומד בצדו דליהוי יד וא"ש:

שם בצד אותו רשות ע' בנה"מ ס"ק ג' דאם השדה גדולה ואינה משתמרת ל"מ מה שעומד בצודה אבל במקנה בקו"א סי' ל' סעי' ט' כתב דבעומד בצדו מועיל אף באינו משתמר בזה ובגט שאני יעו"ש וע' תיו"ט פ"א דב"מ מ"ד כתב כהנה"מ:

סעי' ג' כליו של אדם היינו כלי שיש לו תוך כמבואר לקמן סי' רע"ג סעי' י"ג מיהו כלי חלול כגון קופה שאין לה שוליים אע"ג דלענין קבלת טומאה לא מיקרי כלי מכ"מ לענין קנין קנה כדמשמע באה"ע סי' קל"ט סעי' ט' יעו"ש:

סעי' ז' דכ"ז שלא פסק ע' בשט"מ שם דאם אומר לו שמוכר אותו בשוין מועיל כמו עפ"י שומת בקיאים דלקמן סי' ר"ו ועיי"ש עוד בשם עליות דר"י שיטה חדשה דה"ד במשך שלא בפניו ולא אמר לו משוך וקני אבל כשאומר לו משוך וקני מועיל אף בלי פסיקת דמים יעו"ש והיא נגד דעת כל הפוסקים:

שם ואם א"ל כור בל' סאה בסלע. ע' בחדושי רש"ש ב"ב שם כתב דאם אמר לו אני מוכר לך כל התבואה שיש לי בזה כל סאה בסלע בזה לא קנה רק כשמשך הכל דמה שאמר אח"כ כל סאה בסלע היא רק הודעת דמים שלא היה אפשר לו לקצוב הדמים בענין אחר אבל המקח היא רק כל התבואה יעו"ש ודבריו נכונים לדינא:

שם בהג"ה ומיאן המוכר ע' תשו' בי"ש חו"מ סי' צ"ה ותמהני עליו שלא הביא הדין דכאן:

סעי' ה' שלא נתכוין למשיכה. טעם זה כתב הטור אבל בשט"מ ב"ב פ"ה הביא דברי הראב"ד בארוכה ומשם מבואר דעיקר טעמו דהמדידה אינו עבור הלוקח לבד רק עבור שניהם דהיינו עבור הלוקח ועבור המוכר לידע כמה פירות יש ולכך אינו קונה במשיכה כזו שעושה עבור המוכר ג"כ יעו"ש ולפי"ז בפשיטו' מיושב קושי' נה"מ על סתירת דברי הראב"ד למ"ש רשב"א בגיטין כ' בשמו ודו"ק:

סי' ר"א סעי' א' ואם מנהג המדינה היא ע' בהגהות רב"פ לענין התחייבות אם מועיל ת"כ שהביא מרמ"א סי' קכ"ט דמועיל וע' משלי כ"ב פסוק כ"ו וע' רש"י בכורות נ' ד"ה התוקע ודוק:

סי' ר"ב סעי' ד' הקנה שדה וכו'. אעתיק פה תשו' להרב החריף בנש"ק מו"ה דוד שפירא כי' בבאקאווסק ע"ד שאלתו בשליח שמכר חמצו של המשלח אג"ק דידיה והביא דברי המקו"ח סי' תמ"ח דכתב דמועיל כמו בהקנה שדה לאפטרופוס ומטלטלין ליתומים ומע"כ פיקפק עליו דאפטרופוס עדיף משליח. ואי משום הא לא אריא דאע"ג דאמת דאפטרופוס עדיף כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' קכ"ו ס"ק פ"א מכ"מ לדינא העלה שם בש"ך ס"ק פ"ב דמע"ש ע"י שליח בעלמא כמי מועיל אף דבש"ס לא מצינו כן רק בגבאי דידו כיד עניים וא"כ ה"ה דיש לומר כן לענין אגב. אך כ"ז בהקנה שדה לשליח ומטלטלין למשלחו אבל בשליח שהקנה מטלטלין של משלח אג"ק דידיה באמת צריך ראי' דיתכן דזה אפילו באפטרופוס אינו מועיל אם הקנה לא' מטלטלין של יתומים אג"ק דידי' דהא בש"ס קידושין כ"ז מבע"ל בקרקע לא' ומטלטלין לא' אם מועיל ועלתה בתיקו רק דבגבאי פשיטא לי' שם דמהני אבל להיפוך בקנה שדה מאחד ומטלטלין מאחד בבת אחת לא מספקא לי' כלל דבודאי אינו מועיל וא"כ יתכן דבזה גם באפטרופוס ושליח לא יועיל. ומסברא היה נראה קצת לחלק בין הנושאים הנ"ל עפי"ד הירושלמי בכתובות פ' אע"פ ה"א דאיתא שם האומר כמה אתה נותן לבתך כך וכך כיון שקידשה זכתה כו' ופריך עלה לא נמצא קונה אשה ומטלטלין בשו"פ ואין אדם קונה שתי נשים בשו"פ ומה בין אין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בפרוטה שכן אדם קונה שתי קרקעות בשו"פ ואין אדם קונה שתי נשים בשו"פ יעו"ש ובפ"מ שם ביאר דהא דפריך הירושלמי ומה בין אין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בשו"פ כדתנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות ומשני דה"ט דמטלטלין נקנין שכן אדם קונה ב' קרקעות בשו"פ אבל נשים שאין אדם מקדש שתי נשים בשו"פ וה"ה שאינו קונה מטלטלין עם האשה בשו"פ יעו"ש ועפ"י פירושו הנ"ל יצא לנו מהירושלמי דה"ט דמטלטלין נקנין אג"ק משום דאדם יכול לקנות ב' קרקעות בשו"פ לכך נקנין נמי מטלטלין אג"ק ולכך באשה אין יכול לקנות מטלטלין אגבה כיון דאין ב' נשים נקנית בפרוטה אחת ועפי"ז נראה דבקונה קרקע מא' ומטלטלין מא' אינו יכול לקנות אג"ק דהא אפילו בקנה שתי קרקעות בכה"ג משני בני אדם הא בעינן שו"פ לכל חד ומה"ט כמי בשליח שמוכר מטלטלין של המשלח אג"ק דידי' אינו מועיל דהדבר פשוט דבכה"ג פרוטה למשלח וכן לשליח וכמו בשליח המוכר חפיצים של ב' בני אדם דאינו מועיל מה שמקבל השליח פרוטה כיון דלא מטא שו"פ למשלח כמ"ש תוס' קידושין דף ז' ד"ה שתי בנותיך אבל במקנה קרקע לא' ומטלטלין לא' שפיר שפיר יכול להיות דמועיל כיון דקונים שניהם כאחד מאדם אחד א"צ ליתן כ"א שו"פ רק בנותנים שניהם פרוטה למוכר סגי דבתר מקבל אזלינן לגמרי כיון דהוא מקבל שו"פ סגי כמ"ש תוס' בקידושין שם דבתר נותן לא אזלינן כלל וע' באב"מ לאה"ע סי' ל"א ס"ק כ"ד באורך אלא דהש"ס בקידושין מספקא לי' דלמא אעפ"כ תרוייהו לאדם א' בעינן כלישנא דקרא דיתן להם אביהם וגו' ועלתה בתיקו וע"י שליח מועיל אך באמת פירוש הפ"מ תמוה שהוא חשב דהא דקאמר בירושלמי ואין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין היינו מטעם אגב וליתא דא"כ מאי קאמר שכן אדם קונה ב' קרקעות בשו"פ הא אין קרקע נקנה אג"ק כדאי' בחו"מ סי' ר"ב ועוד האיך אפשר לומר בכונת הירושלמי שיקנה המטלטלין אגב אשה מטעם אג"ק הא אשה אין דינה כקרקע כלל לענין זה והא אפילו עבדים שדינם כקרקע אין מטלטלין נקנין אגבן וע' קידושין ז' ובתוס' שם ד"ה א"כ וברשב"א שם אלא דהירושלמי בעי למימר דבפרוטה שנותן לאב קונה האשה וגם המטלטלין וכמו שאדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בשו"פ והיינו כשנותן שו"פ לקנות ע"י הקרקע ומטלטלין שקונה ולא מטעם אגב כלל דאגב הוא שקונה הקרקע בשו"פ ואגבו נקנה המטלטלין אבל כשרוצה לקנות בשו"פ אחת מטלטלין וקרקעות ל"ש לומר אגב דהא כשלא נקנה המטלטלין גם הקרקע לא קנה דהא נתן הפרוטה על שניהם ולא מטי שו"פ לקרקע לחודא. אלא דבלא"ה פשיטא לי' להירושלמי דמתורת קנין כסף קונה בשו"פ מטלטלי וקרקע כיון דעכ"פ מטי ליד מוכר שו"פ והדר דחי דמה לקרקע