מנחת פתים אבן העזר צג

סברי מקנא מבנה ומאביה אף שמותרת להתייחד ושפיר פרכו רבנן עו"ש והשתא יש לומר דבאמת ר"י בר"י פליג על חכמים וסובר דאינו מקנא מבנה ומאביה דל"ש דין סוטה רק היכא דאסורה להתייחד וע"ש בש"ק דהאי דינא דמקנא מבנה ומאביה במחלוקת שנוי' יעו"ש וא"כ לר"י בר"י גופא דאין מקנאין מבנה ומאביה באמת מועיל קינוי ע"י שליח דלא הוי חב לאחרים משא"כ לרבנן דקיי"ל כוותייהו דמקנא מאביו ובזה הוי שפיר חב לאחרים ואין מועיל ע"י שליח. אך אכתי זה ניחא רק במקנא לה מבנה יש לומר דאין הקינוי מועיל ע"י שליח משום דחב לאחריני אבל במקנא לה מאחרים דבלא"ה אסורה ביחוד מדוע לא יועיל קינוי ע"י שליח אך מטעם אחר יש לדון לכאורה דקינוי ע"י שליח אינו מועיל עפי"ד מהרי"ט דא"א יכול לעשות שליח להקדיש דמילי לא מתמסרן לשליח אף לפימ"ש בשו"ת מהרי"א ח"ב סימן כ"ז דדוקא בהקדש כיון דמועיל שאלה מיקרי מילי משא"כ בתמורה יעו"ש הא קי"ל דבעל שמחל על קינויי קינוי מחול א"כ הוי רק מילי:

ועפ"י יסוד הנ"ל נראה לענ"ד ליישב תמיהת רעק"א ז"ל בהגהותיו ליו"ד סי' רל"ד סעי' ל' בהא דמבואר שם דהלכה כר' יאשי' דהקמה והפרה ע"י שליח אינו מועיל וכתב הב"י הטעם דפסקינן להחמיר כר"י ותמה הגרע"א ז"ל דהתינח לענין הפרה אבל בהקמה אדרבא ר"י לקולא יעו"ש ולהנ"ל נראה דפלוגתת ר"י ור' יונתן היא רק לענין הפרה אבל בהקמה גם ר' יונתן מודה דאינו מועיל ע"י שליח דהא כבר העיר הב"מ באה"ע סי' ק"כ על מהרי"ט הנ"ל מהא דלר' יונתן עושין שליח להפרה ואף ר"י לא פליג עליו אלא משום דמיעטו קרא דכתיב אשה יקימנו ואשה יפירנו יעו"ש ולהנ"ל ניחא דל"ד להקדש דהיא דיבור בעלמא ויוכל לשאול עליו אבל בהפרה כיון דאין נשאלין על ההפר הוי מעשה גמור וכ"ז לענין הפרה אבל בהקמה כיון דקי"ל דנשאלין על ההיקם שוב הוי מילי ולא מימסרי לשליח הן לר"י הן לר' יאשי':

ונלע"ד ראי' לזה דבהקמה גם ר' יונתן מודה דא"י לעשות שליח מש"ס נזיר י"ב ת"ר האומר לאפטרופס שלו כו' קס"ד כי אמר ר"י אליבא דרבנן דאמרו לא מצי מיפר ואי לאו דאמר רחמנא אישה יקימנו ואישה יפירנו הוי מיפר וכתבו בתוס' ניחא לי' למיפרך מר' יאשי' דמר"י מצי למיפרך בהדיא יעו"ש ואכתי קשה דגם מר"י מצי למיפרך בפשיטות דהא ר"י יליף מקרא דאישה יפירנו ואישה יקימנו דאינו יכול לעשות שליח להפרה ולהקמה והא שם בברייתא מבואר האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני יהיו קיימין לא אמר כלום יהיו מופרין ריא אומר מופר וחכ"א אינו מופר עכ"פ בהקמה לכ"ע אינו מועיל מקודם א"כ למ"ל לומר קס"ד דסבר ר"י כרבנן דאמרו לא מצי מיפר הא אפילו סבר כר"א דמצי מיפר הא עכ"פ להקים אינו יכול א"כ למה לי' לר"י קרא דאישה יקמנו שאינו יכול להקים ע"י שליח תיפוק ליה כ"מ דהוא לא מצי עביד לא מצי משוי שליח וע"כ דפלוגתת ר"י ור' יונתן היא רק לענין הפרה דכיון דכתיב מקודם אישה יקימנו והדר אשה יפירנו משמע דלעכב היא ולר' יונתן סובר דבכל התורה כולו שלוחו ש"א כמותו אבל בהקמה ליכא קרא למעט ולא פליגי בזה דבלעדי קרא ג"כ אינו עושה שליח להקמה מטעם מילי וזה ראי' גדולה דבהקמה לא פליגי ר"י ור' יונתן כלל:

ובזה מובן דברי הגמי"י פ' השואל שכתב בטעמא משום דשינה עליו הכתוב לעכב וקשה דהא הוצרך חד להקמה וחד להפרה ולהנ"ל ניחא דלהקמה לא הוצרך קרא דבלא"ה הוי מילי ותרוויהו קראי דאישה לענין הפרה הוא לעכב:

ובענין קינוי בכתב נשאלתי מח"א אם מועיל והבאתי מדברי תוס' ב"ב קמ"ט דל"א מצוה לקיים דברי המת רק בע"פ ולא בכתב הרי אף דלא נאמר שם לשון דיבור ואמירה אפ"ה בעינן דוקא בפה א"כ גם לענין קינוי יש לומר כן מיהו בתוס' שם הביא מתוספתא מפורש דגם ע"י כת"י מועיל ועמ"ש בזה בחיבורי מ"פ לחו"מ סי' רנ"ב א"כ נראה דגם קינוי ע"י כתב מועיל ולפי הפוסקים דבעינן עדים לקינוי נראה פשוט דכת"י אינו מועיל דלא עדיף כתב מאמירתו דבעינן עדים וכששלח לה אגרת ע"י הדואר בכת"י אף שחתם עליו עדים צריך עיון אם מועיל דאפשר דבעינן עדים רואין כשבא האגרת לידה וע' לעיל סי' קל"ג:

סעיף כ"א ואם עבר וקינא לה כו' ודעת התוספות ריש סוטה ומאירי שם דגם בדיעבד לא הוי קינוי ועיין בחיבורי מ"ק שם והגר"א ז"ל כאן:

סעיף כ"ב בינו לבינה בנחת ע' בדרו"פ דלא יזכיר לה אדם מיוחד אלא שלא תסתרי עם שום איש דלא הוי קינוי וע' בספרי מנחת קנאות לסוטה י"ט שכדברי הדו"פ מבואר להדיא במאירי לסוטה שם: