מנחת פתים אבן העזר עד

לה לאכול איסור דרבנן ולהוסיף חטא על פשע וכיוצא לזה אשכחן בירושלמי יומא פ' הוציאו לו ה"א הכל מודים שאם הכניסן אחת אחת שכיפר אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירה על איזה מהם עובר חברייא אמרו על אחרונה א"ל ר' יוסי אומר לו הכנס ואת אומר היכן יעו"ש במפרשים הרי דלר' יוסי אי אפשר לומר שעובר על אחרונה כיון שאנו אומרים לו שנכנס וה"נ בנ"ד כיון דאנו מתירין לה שוב לא מיקרי זה אכילת איסור כלל וע' באו"ח סי' ר"ד באוכל דבר איסור מפני סכנה דמברך בתחילה ובסוף דמצוה קעביד וע' מג"א שם ויש לחלק:

סעי' כ' שאפילו הרחיב הזמן יותר מכדי חיי האדם כו' קצת ראי' לזה מנזיר ח' ע"ב דאומר הריני סיר מאה או אלף שנים אינו נזיר עולם יעוש"ה ודוק:

סעי' כ"ג וי"א שכיון שאין התנאי ומשמע אפילו קודם שיקצץ האילן הוי כריתות כיון דאפשר שיקצץ וכמו בחיי פלוני דהוי כרתות אף בחיי אותו פלוני ואף דבתוספתא קתני נקצץ האילן ה"ז מגורשת צ"ל דלאו דוקא נקצץ וכ"נ מדברי הרשב"א שהובא בב"י ובחי' לגיטין דף פ"ג שכ' דלכך לא נקיט בתוספתא שם ע"מ שלא תשתה יין זה כיון דיין מצוי לאדם שפיר הוא מגורשת יעו"ש ג"כ משמע דמגורשת תיכף אף קודם שנשפך היין דאל"כ ליתני יין זה דאינה מגורשת כ"ז שהיין קיים ובזה מיושב דברי הטור שכ' בשם הרמב"ם ז"ל דביין זה אפילו נשפך היין אינה מגורשת ותמה עליו מהתוספתא דנקצץ האילן ה"ז כריתות וכתב ב"י דליתא כן ברמב"ם והיינו דברמב"ם פ"ח הי"א כתב דביין זה אינה מגורשת אבל לא כתב כלל הדין אם נשפך היין ולהנ"ל ניחא דאין שום חילוק בדבר בין נשפך ללא נשפך דהא דקתני בתוספתא נקצץ לאו דוקא הוא וה"ה קודם שיקצץ ה"ז כריתות וכיון דרמב"ם כתב ביין זה אינה מגורשת היינו ודאי אפילו נשפך ובשעה"מ כ"ח מה' גירושין כתב בפשיטות דלא נקצץ האילן אינה מגורשת כפשטא דתוספתא יעו"ש ולענ"ד כמו שכתבתי ושו"מ בביאורי הגר"א כאן מבואר ג"כ כנ"ל דאין חילוק בין נקצץ או לא נקצץ יעוש"ה:

סי' קמ"ד סעי' א' אבל אונס דל"ש כלל. עי' ב"ש ס"ק ב' דאין חילוק בין אונס בידי שמים לאונס בידי אדם דלא כדעת המקצועות. ולענ"ד צ"ע בזה אחר שכדברי המקצועת פסקו הגאונים כמ"ש הגמ"יי ובמרדכי כתב שכן פסקו בשתי ישיבות ומ"ש הב"י שהמקצועות פוסק כלישנא דיש אונס הוא תמוה להמעיין בלשון הגהמ"יי שם ועיקר קושי' הב"י על ס' המקצועות מהא דחלה בכתובות ב' דקאמר דאין אונס הא זה הוי בידי שמים לענ"ד יש לומר דהמקצועות סובר כהרא"ש הובא לעיל סי' ה' סעי' י' לענין סריס דע"י חולי הוי כבידי אדם וביאר טעמו בתב"ש סי' ל"ו ס"ק ע"ח משום דרוב החלאים באים בגרמת האדם ובפשיעתו וה"נ לענין זה דחלה הוי כבידי אדם ומ"ש שם בס' המקצועות דאכלו ארי או נחש הוי כבידי שמים עי' בחולין פא"ט לענין צמקה דת"ק שם סובר דשאר כל הבריות כבידי שמים יעו"ש ומכ"מ צ"ע דהא בכתובות ל' אמרינן דלמא על אריא וגנבא דבידי אדם נינהו משמע דאריה מיקרי בידי אדם. סעי' ד' ע"מ שתצא חמה מנרתקה. עי' בטור דאם יצא החמה הוי מגורשת למפרע וכ"ה ברש"י ע"ז ל"ז ותמהני דהא גם קודם שתצא החמה מותרת להנשא כיון דבוודאי תצא החמה וכמו באם לא באתי עד י"ב חודש ומת בתוך י"ב חודש דאינו גט עד יב"ח דהקשו תוס' כנ"ל ותירצו דגזרינן מת אטו לא מת. ובהא דתצא החמה ל"ש זה ומצאתי במהר"ם שיף שם שכתב דלענין זה התנה עמה שלא יהא לה רשות לישא איש אחר ולהיות פנוי' עד אחר שיצא החמה יעו"ש ודבריו כעין דברי הר"ן שהובא בב"ש ס"ק ה' דלא גמר לגרש עד אחר יב"ח יעו"ש אבל תמהני ע"ד הר"ן דאם לא גמר לגרש עד יב"ח א"כ כשמת קודם יב"ח תו לא ליהוי גט גם לאחר יב"ח והאיך יחול הגט לאחר מיתה ומדברי מהר"ם שיף נראה דענין תנאי הוא שלא תנשא עד שתצא החמה. ולפי"ז אם ניסת קודם שתצא החמה לאחר בטל הגט דעברה על התנאי וצ"ע בזה ועמ"ש לקמן סי' קמ"ה סעי' ח' בזה:

סעי' ו' כותבין יום אחד. ואם עבר אותו יום לפימ"ש ב"ש ס"ק י"א נראה דאין לכתוב וליתן עוד אך לפי דברי התו"ג דמחלק בין אומר סתם תנהו ביום פלוני דמותר לאחר אבל בתנו לאחר השבוע הוי כאומר בפירוש שנה אחר השבוע וכיון שהרחיב הזמן אמרינן דדוקא בתוך אותו זמן יעו"ש א"כ לאחר ל' דאין זמן רק יום א' הוי כאומר תנהו ביום פלוני דמותר לאחר. ובהיות כן יש לתמוה על התו"ג סי' קמ"ג סעי' ג' שתמה ע"ד הב"ש שם דבאומר לאחר ל' הוי כקבע זמן דהוי לה זמן רק יום א' וז"א לשיטת תו"ג גופא דהא תוכל לאחר לעולם בכה"ג ולא נתבטל התנאי בפועל ודוק:

סי' קמ"ה סעי' ח' ודאי כל שמת בחייה קאמר. הנה בחדושי הרשב"א שם מבואר דדוקא אם מת בחייה אבל אם היא מתה קודם אינו גט דאל"כ אינו תנאי כלל דהא בוודאי ימות והאיך יתנה אם לא ימות לא יהי' גט אבל בשכ"מ כיון דאם מתי מחולי זה קאמר אף שמתה היא קודם כשמת הוא אח"כ הוי גט ואינו אישה דהא התנאי הוא אם לא ימות מחולי זה יעוש"ה אמנם יפלא במה שסיים הרשב"א דתנאי זה אף שע"כ סופו להתקיים דמי לתנאי דע"מ שתצא החמה מנרתקה דהא ל"ד כלל דכאן אין סופו להתקיים בבירור דלמא תמות היא קודם וגם יפלא לפי דברי' דבכה"ג א"א להתנות א"כ בע"מ שתצא החמה או באם האיך יתנה בכפילא אם לא תצא חמה מנרתקה לא יהי' גט דהא ע"כ תצא חמה מיהו באם תצא חמה מנרתקה יש לומר כיון דאם מת הבעל בלילה אינו גט וע' לעיל סי' קמ"ד סעי' ד' שפיר הוי התנאי אם תצא חמה מנרתקה בעודו בחיים או לא אבל בע"מ שתצא חמה מנרתקה דאפילו מת בלילה הוי גט יפלא מאוד איזה תנאי הוא דבר שבע"כ יהי' כן בוודאי ועמ"ש לעיל סי' קמ"ד בשם מהר"ם שיף דנראה מדבריו דהתנאי הוא שלא תנשא עד שתצא חמה מנרתקה והוא דוחק. ומצאתי ביש"ש גיטין פ"ז ה"ו שהרגיש בזה דאיזה תנאי שייך בע"מ שתצא חמה מנרתקה הא כשם שילפינן מתנאי ב"ג וב"ר שצריך תנאי שיכול להתקיים ה"ה היפוך התנאי כן והכא היפוך התנאי א"א להתקיים אלא ע"מ שתצא חמה מנרתקה הוא היא כמו האומר ה"ז גיטך מעכשיו ולאחר שלשים יום דלכ"ע הוי גט מעכשיו אי לאו דמספקא לן אי תנאה הוי או חזרה הוי שחוזר מעכשיו ואומר דלא יחול עד לאחר ל' יום כו' והכא גבי ע"מ שתצא חמה מנרתקה ל"ש בה חזרה ואינו דומה למעכשיו כו' וא"כ כשתצא חמה מנרתקה חלה הגט למפרע מעכשיו ואפילו מת הוי גט ולא איירי כלל בתנאי עכ"ל היש"ש ז"ל וביאור דבריו שהקשה בע"מ שתצא חמה מנרתקה דמתנה בכפילא אם לא תצא לא יהי' גט הא אינו תנאי כלל דכמו דתנאי צריך להיות דבר שאפשר לקיימו ה"נ היפוך התנאי צריך להיות דבר שאפשר להיות כן והכא אם לא תצא החמה הוא דבר שאי אפשר. וע"ז תירץ דזה הוי כאומר מעכשיו ולאחר שלשים יום דמספ"ל דלמא חזרה הוי אבל אי תנאה הוי היא מקודשת מעכשיו ול"ב בזה כפילא כלל וה"נ בע"מ שתצא החמה מנרתקה הוי כאומר מעכשיו ולאחר שתצא החמה ובחזרה אי אפשר לספוקי כיון דאמר לישנא דע"מ הוי כמו תנאה אבל אינו כתנאי ממש שיצטרכו בזה כפילא