מנחת פתים אבן העזר עג

שמעתי מסתפקים בכהן שגירש אשתו והתנה עמה שהוא מגרשה מעכשיו ע"מ שלא תאכל דבר האסור לה שלשים יום ואכלה תרומה בתוך שלשים יום דהאיך לידייני להאי דינא דהא אם נימא שהגט בטל ע"י אכילת תרומה שהיא זרה ועשתה איסור א"כ תו לא אכלה איסור כלל דהא אשת כהן הוא כיון שהגט בטל ולהיפוך אם נימא שהגט קיים הא אינה אשת כהן ואכלה איסור ונשאלתי בזה מחכמים ונראה דיש ללמוד ד"ז מהא דע"מ שלא תנשאי לפלוני כתבו תוס' בגיטין פ"ג ד"ה עמדה דהא דעברה וניסת הגט בטל היינו לאחר מיתת המגרש דבחיי המגרש ל"ש לומר דליבטל הגט דהא כשהגט בטל תו אין הנשואין חלין יעו"ש הרי דבחיי המגרש אף דאם נימא דהגט קיים תו הנשואין חלין ועברה על התנאי מסתבר להו להתוס' דבדבר המתהפך כי האי הגט בתקפו וה"נ בנ"ד וגם לרמב"ן שהובא בר"ן שם דגם בחיי המגרש הגט בטל משום דדרך נשואין קאמר האי טעמא שייך שם דהא אם לא נימא כן אין לתנאי קיום כלל בחיי המגרש לכך אמרינן דדרך נשואין קאמר אבל בנ"ד הרי יש לתנאי חלות כשתאכל דבר איסור ממש לא תרומה א"כ גם לשיטת ר"ן בשם רמב"ן בנ"ד הגט בתקפו וגם בלא"ה ל"ש הסברא הנ"ל רק לענין נשואין דהא עכ"פ ניסת והוי דרך נשואין אבל בהתנה שלא תעבור עבירה דהיינו שלא תאכל איסור אם יבטל הגט אין כאן איסור. אולם מדברי המחבר כאן כפי שביאר הב"ש ס"ק לא שיטתו נראה דסובר דבכה"ג שהדבר מתהפך כחומר חותם הגט בטל וגם בחיי המגרש כשניסת הגט בטל ולאו מטעם רמב"ן הנ"ל יעו"ש ה"נ בנ"ד הגט בטל וצ"ע בזה לדינא:

ועפ"י שיטת תוס' ור"ן הנ"ל דהא דעברה וניסת בטל הגט הוא דוקא לאחר מיתת המגרש יש ליישב מה דתמוה טובא בהא דאמרינן בגיטין פ"ג נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו וניסת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה וניסת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים ובש"ס שם דחי דברי ר"ע דא"ה בכולהו תנאי דעלמא לא תנסוב דלמא לא מקיימא לי' לתנאי ונמצא גט בטל ובני' ממזרים והדבר תמוה להבין מה היה דעת ר"ע בזה והא לכאורה אין שום הבדל בזה לכולהו תנאי דעלמא. ונראה דהנה בכל התנאים שבעולם למשל כשיגרשה בתנאי שלא תלך למדינת הים בידה לקיים התנאי ותהי' מגורשת גמורה או שתעבור על התנאי ותלך למה"י ויהיה הגט בטל אבל יתכן שיהי' הגט בטל ע"י ביטול התנאי ולא יהיו בניה ממזרים כגון שתעבור על התנאי בטרם שתנשא לאחר או גם לאחר שתנשא בטרם שיהי' לה בנים מבעל אחר דנהי דבאמת ע"י ביטול התנאי יוכל להיות נמי בניה ממזרים כגון שתלך למה"י אחר שיהי' לה בנים מבעל שני. אך עכ"פ התנאי הזה אינו נעשה במכוון שאם תעבור יהי' בניה ממזרים דהא משכ"ל שתעבור על התנאי ויבטל הגט ולא יהי' בניה ממזרים ולכך שפיר הוי גט גמור אבל בע"מ שלא תנשאי לפלוני הא אי אפשר לה לבטל גט זה בחיי בעלה כגון שתנשא לאותו פלוני ועי"ז יובטל הגט ותשוב להיות אשת איש דהא אין הנשואין חלין ולא עברה על התנאי כתוס' הנ"ל וא"כ כל עיקר המכוון בתנאי זה שאם תעבור ותנשא לאותו פלוני לאחר מיתת המגרש שאז הנשואין חלין ויתבטל הגט למפרע אמנם לאחר מיתת המגרש הא אין שום נ"מ בביטול הגט דהא כבר הוא מותרת לעלמא ע"י מיתת הבעל וע"כ דעיקר התנאי הוא לאם תנשא בחיי המגרש לאיש ותוליד ממנו בנים ואח"כ ימות המגרש וגם אותו האיש ואח"כ תנשא לאותו פלוני שהתנה שלא תנשא לו ואז יהי' הגט בטל למפרע ובני' מהשני ממזרים א"כ כל עיקר תנאי זה הותנה להכי שאם תעבור יהי' בניה ממזרים דבאופן אחר אין שום נ"מ במה שיתבטל התנאי דבחיי המגרש אי אפשר לגט להתבטל ע"י נשואי פלוני דאין הנשואין חלין ולאחר מיתת המגרש מאי נ"מ למגרש שיתבטל הגט למפרע אכתי תהי' מותרת לעלמא כיון שכבר מת וא"כ דעיקר התנאי בא כגון שתנשא לאיש בחיי המגרש ותוליד בנים ממנו ואם תעבור ותנשא לפלוני שאסרה בע"מ לאחר מיתת המגרש יהי' בניה מהשני ממזרים למפרע א"כ כל עיקר התנאי בא שאם תעבור יהי' בני' ממזרים ואין זה כריתות דלא אמרה תורה כריתות המביא את ישראל לידי פסול כמ"ש רש"י שם והיינו כיון שעיקר המכוון בתנאי זה הוא שאם תעבור יהי' בני' ממזרים דבאופן אחר לא משכ"ל ביטול הגט ע"י שתעבור על התנאי זה הוא סברת ר"ע והא דאמרינן בגמרא דהאי דר"ע אית לה פרכא דמ"ש מכל תנאים דעלמא יובן דהא לכאורה גם הכא נוכל למצוא ביטול הגט ע"י ביטול התנאי בלי עשות ממזרים כגון שהמגרש שהתנה עמה שלא תנשאי לפלוני מת בלא בנים והיא זקוקה ליבם אך ע"י הגט נפטרה מיבם ובאם תעבור לאחר מיתת המגרש ותנשא לפלוני שוב יהי' הגט בטל למפרע ותהי' זקוקה ליבם ובזה אין לומר דכיון דזקוקה ליבם אין הנשואין חלין כלל ואין כאן ביטול התנאי כקושי' תוס' הנ"ל דזה שייך רק באשת איש דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות אבל לאחר מיתת המגרש נהי דזקוקה ליבם הא הוא רק בלאו דלא תהי' אשת המת חוצה וקדושין תופסין בחייבי לאוין והוי נשואיה נשואין גמורין ונתבטל הגט ונעשה זקוקה ליבם א"כ משכ"ל ביטול הגט גם הכא בלעדי עשות ממזרים כמו בכל תנאים דעלמא אמנם ר"ע לשיטתו דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין וכן ביבמה לשוק וע' תוס' יבמות מ"ט א"כ בכה"ג לא משכ"ל ביטול הגט דהא כשיש יבם וניסת לאחר לא נתבטל הגט דהא אין קדושין תופסין וע"כ דאין שום נ"מ שיבטל הגט ע"י תנאי רק כשאין יבם ולענין שיהי' בני' מהשני ממזרים שפיר קאמר דלא אמרה תורה כריתות בכה"ג שמביא לידי פסול וא"ש:

והנה לשיטת תוס' ורמב"ן הנ"ל כשהתנה הכהן עם אשתו הגרושה ע"מ שלא תאכל איסור שלושים יום ואכלה תרומה כבר כתבתי דהגט קיים וממילא כשאכלה תרומה דאו' עברה על איסור תורה ואיסור חמור תרומה לזר במיתה ויש להסתפק אם באה לב"ד קודם שלשים יום אם יש להתיר לה שתאכל עתה דבר איסור דרבנן כגון שמנו של גיד דהא כשהתנה עמה שלא תאכל איסור מסתמא גם איסור דרבנן בכלל וממילא כשתאכל עתה איסור דרבנן יתבטל הגט למפרע ותחטא בזה כדי שתנצל מאיסור חמור אכילת תרומה שהוא במיתה וכה"ג בב"ש לעיל ס"ק כ"ו דמותרת להנשא לזה כדי שלא יהי' הבנים ממזרים ודמיא הא מלתא להא דשבת ד' דהדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי איסור סקילה וע' תוס' שם וקצת יש לומר דאין לדמות איסור אכילה לשבות דשבת דהא איסור דרבנן לא הותר לחולי שאב"ס לאכול ושבות שבת התירו לחולה שאב"ס וע' בנשמת אדם כלל ס"ט א"כ יתכן אף דהתירו איסור שבות דרדיה כדי שלא יעשה איסור חמור לא התירו אכילת איסור דרבנן אבל אכתי אפשר לה להתיר לאכול פירות הנושרים בשבת דאסור זה דינו כשבות שבת דהותר לחולה שאב"ס כמ"ש בתשו' הג' רעק"א ז"ל הובא בפ"ת ליו"ד סו"ס קנ"ה א"כ יתכן דהותר נמי כדי להנצל עי"ז מאיסור מיתה בידי שמים דתרומה. אלא שיש לדון כיון דהב"ד מורין לה שתעשה רק כדי שתזכה להנצל מאיסור תרומה ממילא אין זה מיקרי אכילת איסור כלל דהא אנו אומרים לה שתעשה כן ואין זה עבירה ושוב אין הגט מתבטל עי"ז כלל ולא נרויח כלום בזה וממילא דאסור