מנחת פתים אבן העזר סד

אם הגט בטל הא בעלה היא ויורשה ואם אין הגט בטל הא עכ"פ השיור קיים ויורשה מכח שיורו דבזה אין הש"ס מסופק יעו"ש ולפי דברי הט"ג הא ליתא דהא אם הגט כשר אינו בעלה והשיור אינו כלום אכן גם אם לא נימא כדברי הט"ג הנ"ל אלא דהש"ס בעי אם הוי שיור או לא. מכ"מ נלע"ד דהאבעיא הוא אם נתפס ע"ז ענין שיור דהיינו שיוכל לשייר מאישות שבה ליורשה ולתרומה וממילא דלרבנן דר"א הגט בטל דכללא היא דכריתות בעינן בלי שום שיור או דלמא אין שיור כזה כלום כיון דגורשה לכל אי אפשר לשיור כזה לחול ול"ד לחוץ מפלוני דהוי שיור גמור שמשייר בה צד אישות לפלוני אבל הכא אין להשיור על מה לחול ואין השיור כלום וממילא נמי דהוי כריתות גמור ולא נשתייר בה כלום ואינה יורשה וכן בכל האבעיות שם ודלא כהגהות אב"מ הנ"ל:

וגדולה מזו נלע"ד דגם באומר חוץ מנכרי ועבד דקיי"ל דהוי גט והיינו כיון דבלא"ה אין קידושי נכרי ועבד תופסין בה אין זה שיור והוי כריתות גמור ממילא דאפילו נתגייר אח"כ הנכרי היא מותרת לו כיון דהוי כריתות גמור ע"כ לא נשתייר בה מאישות הראשון כלום ופנויה היא גם לגבי דידהו דאי אפשר לתפוס החבל בתרי ראשין דאם נימא דנשתייר בה איזה אישות אשר מחמתו תיאסר לגוי אחר שנתגייר ממילא לא היה הגט חל כלל לרבנן דהא כריתות בעינן וכיון דהגט חל ע"כ פסיקא לי' לחז"ל דהשיור הזה אין בו ממש ולא נשתייר בה שום אישות כלל וזה היה נלע"ד ברור אלא שראיתי להג' רעק"א ז"ל בתוספותיו למשניות ר"פ המגרש דפשיטא לי' טובא דאם אמר חוץ מעכו"ם ואח"כ נתגייר אסורה לו מטעם השיור ועפ"י יסוד זה הפשוט בעיניו הבדולחים הפליא שהשמיטו הפוסקים הא דמודה ר"א בניסת לאחר ומת שמותרת גם למי שאסרה עלי' ונ"מ לרבנן באומר חוץ מגוי ונתגייר ועוד הפליא שם להקשות בסוגיא עפ"י יסוד הנ"ל ולענ"ד נראה דעיקר יסודו דעכו"ם ונתגייר אסורה עלי' צע"ג ויש להביא ראי' לזה מהתוס' גיטין פ"ג שכתבו דלרבנן לא משכחת לה אשת ב' מתים מה"ת כיון דאיתקש הוי' ליציאה ומקדש חוץ מפלוני אין הקידושין חלין וקשה דהא אכתי משכ"ל בקידשה חוץ משמעון אחיו שהיה קטן אז דהא בגיטין פ"ה מספ"ל לגמרא דחוץ מקטן הוי גט גם לרבנן א"כ גם חוץ בקדושין חוץ מקטן הוי קידושין ומשכחת לה בראובן שקידש אשה חוץ משמעון אחיו שהיה קטן אז ואח"כ הגדיל שמעון וקידשה ומתו שניהם דאינה מתייבמת ללוי לפי הצד דחוץ מקטן הוי גירושין וה"ה קידושין וע"כ כנ"ל דחוץ מקטן לגבי גט אם נימא דלאו שיורא היא גם כשהגדיל אח"כ היא מותרת לו כיון דלא היה לשעתו שום שיור בגט זה וממילא נמי דבקידושין כה"ג אם קידשה חוץ מקטן אם נימא דהוי קידושין ע"כ דאין כאן שיור כלום כיון דעכשיו אין הקטן ראוי לקדשה נמצא שלא נשתייר בה שום צד פנויה כלל ואף אם הגדיל אח"כ שמעון וקידשה אין קידושי' כלום כיון דלא היה שיור בעת שקידשה ראובן וע"כ לא משכחת לה אשת שתי מתים והיא ראי' נכוחה ואין להאריך יותר בזה:

שם אינו גט. ע' ב"ש דהוי גט לפסול מכהונה וע' ב"ש לקמן סי' ק"נ ס"ק ה' אם פוסל לכהונה מדרבנן או מה"ת וע' בש"ק ירושלמי פ' המגרש ה"א ד"ה אף ריח שכתב דמגרש חוץ מפלוני אינו פוסל אף לכהונה דלר' ינאי חוץ מפלוני גרע יותר ונעלם זה מהב"ש ודבריו תמוהין דהא בש"ס דילן מבואר להדיא דבכה"ג פוסל לכהונה ועל ר' ינאי בלא"ה לק"מ דהא הוא לא יליף מגרושה מאשה וע' גיטין דף פ"ג רבא כר"י משום זקן א' מייתי לה:

סעי' ג' חוץ מזונותיך ובשיור חוץ ממעשה ידיה אם הוי גט ע' בש"ק פ' המגרש ה"ב ד"ה אלא שמסופק בזה אם הגט בטל דיש לומר דמע"י כיון דהיא רק מדבריהם הוי ככל תנאי דעלמא ואין הגט בטל ועוד דהוי תנאי שא"א לקיימו יעו"ש ואני מצאתי בתשובת הרשב"א שהובא בב"י חו"מ סי' רי"ד סעי' ובסמ"ע שם ס"ק ה' דמוכח להדיא דאם שייר מע"י הגט בטל כמו בהרי את מותרת חוץ מפלוני ועמ"ש לעיל סעיף א' בתשו' שם:

סי' קל"ט סעי' י"א ואין גבוה י'. והנה בגבוה י"ט ל"ב רוחב ד"א ומכ"מ יש לומר דעכ"פ רוחב ד"ט בעינן וכ"נ מדברי מהר"ם שיף בתוס' גיטין ע"ז ד"ה פליג ובמהרש"א שם נראה דגם רוחב ד"ט ל"ב וכן מבואר בט"ז או"ח סי' ע"ט דגבוה י' אף שאינו רחב ד"ט חולק רשות לעצמו בגיטין ויעו"ש בא"ר וע' בפנ"י בתוס' גיטין שם לענין פסלא אם עכ"פ רחב ד"ט בעינן:

סעי' י"ד עד שיגיע הגט לידה. ע' בתו"ג סעי' ב' שכתב דמלשון הגמ' ופוסקים דמטי גיטא לידא משמע דא"צ שיטלנו ממנה ויחזור ויתן לה וכל שהגיע הגט לידה מגורשת ואע"ג דאם היא בעצמה מקבלת הגט הוי טלי גיטך מעל גבי קרקע כיון דמדינא מגורשת מחמת שזרק בחצירה ורק מכח חומרא צריך שיבאו הגט לידה לא איכפת לן בטלי גיטך מע"ג קרקע יעו"ש ועפ"י דבריו נלע"ד ליישב קושי' רשב"א ור"ן בגיטין ע"ז בההוא ש"מ דתקיף לי' עלמא דליקני ניהלה האי דוכתא דיתיב בה גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח והקשו הראשונים הנ"ל דלמה לא עשו בקנין סודר שיקנו לו סודר ותקנה היא החצר. ונראה בהקדם ליישב קושי' תוס' שם בההיא דתיזל איהי ותיחוד ותפתח דהו"ל כטלי גיטך מע"ג קרקע עפ"י דברי המרדכי שהקשה דלמיה לי תיחוד ותפתח דהא הו"ל דברי ש"מ וככתובין ומסורין דמי ותירץ דהו"ל קנין דרבנן וגבי גט בעינן קנין תורה יעו"ש והדבר תמוה דהא אדרבא בגט מועיל גם כשזרקו לתוך ד' אמות שלה אף דהיא רק מדבריהם וצ"ל דכוונתו משום דשמואל אמר את לא תעבוד עובדא עד דמטי גיטא לידא הרי דכל היכא דהוי רק קנין דרבנן אינו מועיל להתירה א"כ ה"ה בקנין זה דדברי שכ"מ ככתובין ומסורין דמי ולכשיחוד ותפתח דהו"ל קנין דאו' שפיר מועיל להתירה דחצר כיון שזוכה מה"ת ל"ב דמטי גיטא לידא וכשיטת תוס' והמ"מ הובא בב"ש סי' קל"ט ס"ק כ"ג דד' אמות דדבריהם אינו מועיל עד דאתא גיטא לידא וחצר דאו' מועיל יעו"ש והשתא דגם בלעדי הא דתיחוד ותפתח הוי גט משום דקנתה החצר ע"י דברי שכ"מ אלא דזה הוי רק דרבנן לכך אינו מועיל עד דמטא גיטא לידא דליהוי לה זכי' דאו' בגט ולזה תו מועיל הא דתיחוד ותפתח והיא זוכה בחצר מה"ת והחצר זוכה לה הגט ואף דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע דהא כיון דכבר מגורשת מטעם קנין דדברי שכ"מ שבא ע"י דיבורו של בעל רק בזה בעינן מטא גיטא לידא ולא איכפת לן אף שלוקח הגט מעצמה כמ"ש בתורת גיטין הנ"ל ושפיר מועיל הא דתיחוד ותפתח דליהוי מטא גיטא לידא דחצירה שזוכה לה מה"ת כבא לידה דמי וזה נכון:

והנה במקו"ח סי' תמ"ח תירץ דעת יש"ש דקידשה בגזל לאחר יאוש מקודשת מה"ת ובקידשה במעמ"ש אינה מקודשת מה"ת משום דקנין דרבנן מועיל גם לדאו' מטעם הפקר בד"ה אלא דהפקר ב"ד הפקר אמרו ולא קנין א"כ בשלמא בגזל לאחר יאו"ש כיון דנעשה עכ"פ הפקר ועכשיו היא בידה זוכה מן ההפקר וכיון דזוכה