מנחת פתים אבן העזר נא

לאשתו לא נתבטל הגט מה"ת דהא ידע וביטל הקפדתו אבל עכ"פ בכל הנ"ל הגט פסול מדבריהם אף בדאיכא ע"מ דהוי מזויף מתוכו כמו בחתמו בו עדים פסולים וכמ"ש הב"ש. וע' תשו' ב"י אה"ע ח"ב סי' נ"ט האריך ודבריו אינם מבוררים לי:

והנה באומר כתבו וחתמו וכן באומר תנו הגט בטל ובאומר אמרו היא מחלוקת הפוסקים ויש לי בזה מקום עיון בדברי רשב"א ר"פ האיש מקדש שהקשה שליח דידה האיך משוי שליח והא מילי נינהו ומילי לא מימסרי לשליח ותירץ הרב ברצלוני דהכא בדשוויה איהי שלית בקנין דאלים לשויה שליח. ומסתברא בשנתנה לו רשות לשויו שליח דלא אמרינן מילי לא מימסרן לשליח אלא כשהשליח עושה אותו שליח מדעתו אבל מדעת בעלים משוי שליח וכדמוכח התם דהא באומר אמרו שליח עושה שליח א"נ בשחלה שליח או נאנס שהשליח עושה שליח משום דסתמא דמלתא כל שחלה דעת בעלים שימנה שליח שלית וה"נ בכה"ג מיירי ולא באו כאן אלא ללמד שהבעלים רשאין למנות שליח ושהשליח שלהן ממנה שלית כדיניו עכ"ד והנה בסברת הרב ברצלוני צ"ע דהאיך מועיל קנין בזה הא הו"ל קנין דברים וכבר נתעורר בזה בתשו' מהר"י אסאד ח"ב סי' כ"ז ותירץ דס"ל כרמב"ן דשני קנינים מועיל גם בדברים ת"א דהא דכ' רמב"ן דשני קנינים מועיל היינו בדבר שאין בו ממש כגון ידור פלוני בבית פלוני דאין קנין נתפס בו אפ"ה כיון דעושה שני קנינים אמרינן דמגופי' דקרקע קנו מידו והו"ל כמקנה גוף הבית לפלוני דמועיל כמבואר בתשו' רמב"ן שבב"י חו"מ סי' קצ"ה אבל הכא באשה שעושה שליח לקבל קידושי' מה יתן ומה יוסיף ב' קנינים כיון שאין דבר שיחול הקנין עליו ולענ"ד כוונת הברצלוני דסובר כשמואל בגיטין ס"ז דאף דמילי לא מימסרי לשליח היינו בלא ציוה בפירוש לשליח ראשון שיעשה שליח שני אבל באומר אמרו מועיל וכן דעת כמה פוסקים והשתא מתרץ הברצלוני דהכא מיירי דשוי' שליח בקנין היינו דהאשה עשתה שליח ראשון בקנין וכיון דכל מלתא יתירתא לטפוי אתא הו"ל כאילו בקנין זה גילתה דעתה שהיא מרשה לשליח זה לעשות שליח אחר והו"ל כאומר אמרו דמועיל והא דלא ניחא לי' להברצלוני בפשיטות לתרץ דהא דמרבינין מושלח ושלחה שהשליח עושה שליח היינו באומרת אמרו דלישנא דשליח עושה שליח לא משמע כן דבכה"ג הוי כאילו האשה בעצמה מינתה שליח שני ולכך מפרש דבקנין מיירי והו"ל כאומרת אמרו והרשב"א סם תירץ דמיירי באומרת אמרו דבכה"ג שליח עושה שליח אפילו במילי. אבל להפוסקים כר"י דאומר אמרו פסול הדבר פשוט דגם קנין אינו מועיל דלא עדיף מאומר אמרו וראי' לזה מהא דאמרינין בגיטין ס"ו ע"ב ומי מודה ר"י באומר אמרו והתנן כתב סופר ועד כשר ואמר ר"י חתם סופר שנינו ואמר ר"ח מתניתין מני ר"י כו' ואס"ד מודה ר"י באומר אמרו נפיק מיני' חורבא ומסיק הש"ס שם מכח קושיא זו דר' יוסי תרתי אמר ואם איתא דע"י קנין מילי מימסרי לשליח לכ"ע אכתי תקשה דהאיך מכשיר חתם סופר ועד הא נפיק מינה חורבה דזמנין דאמר לשנים בקבלת קנין אמרו לסופר ויכתוב וע"כ דלמאן דפוסל באומר אמרו גם קנין איכו מועיל ועפ"י האמור נסתר מחמתו דברי תשו' מהרי"א הנ"ל שמיישב דעת מהרי"ט דא"א להקדיש ע"י שליח מטעם מילי ותמהו עליו במח"א ונובי"ת יו"ד סי' קמ"ז מהא דהפרת נדרים מועיל ע"י שליח לר"י ואפילו לר' יאשי' דאינו מועיל היינו משום דכתיב קרא אשה יקימנו ואשה יפירנו ותירץ מהרי"א דהפרה מיירי בעושה שליח בקנין ומהרי"ט מיירי בלא קנין ועפ"י האמור זה ליתא דהא כתב הגאון רעק"א ז"ל בתוספותיו למשניות גיטין ר"פ השולח דדין של מהרי"ט הנ"ל תליא בפלוגתא אי אומר אמרו כשר אי לא דלמ"ד אומר אמרו כשר ע"כ הא דמילי לא מימסרי לשליח היינו שאין בדברים כח להיות נמסר משליח לשליח א"כ שפיר מצי משוי שליח להקדיש דהא לשלוח ראשון שפיר יש לעשות על מילי אבל למ"ד אומר אמרו פסול ע"כ דמילי לא מימסרי אף לשליח ראשון דהא אם הוא בעצמו אומר לסופר שיכתוב מועיל ואם אומר דברים אלו לסופר ע"י שליח אינו מועיל וע"כ דאינו יכול לעשות שליח על דברים בעלמא א"כ גם להקדיש אינו יכול לעשות שליח יעוש"ה וא"כ גם בקנין אינו יכול לעשות שליח להקדיש למהרי"ט דכיון דסובר אומר אמרו פסול וקנין לא עדיף מאומר אמרו. והאי דהפרה דמוקי לה המהרי"א ע"י קנין לא א"ש דממ"נ למאן דאמר אומר אמרו כשר בלא"ה יכול לעשות שליח להפרה ולמ"ד פסול מה יועיל הקנין הא הקנין מאלם הדבר דהוי כאומר אמרו. והנה כבר העתקתי לעיל לשון הרשב"א ז"ל לתרץ קושיא הנ"ל א"נ בשחלה שליח או נאנס שהשליח עושה שליח משום דמסתמא דמלתא דעת בעלים רל שחלה שימנה שליח שליח וכו' יעו"ש ונראה מפשט דבריו דגם בלא אמרה לו שיעשה שליח כיון דחלה שליח הוי כאומר אמרו ויש לתמוה ע"ז דהא בגיטין כ"ט אמרינן תנן המביא גנו בא"י וחלה הר"ז משלחו ביד אחר ורמינה אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו אין אבל שליח לא והנה לכאורה קושי' הגמ' תמוה דלמא שם בלא חלה מיירי דבכה"ג אין שליח עושה שליח ובריטב"א שם הרגיש בזה וכתב דמשמע לי' לישנא דהרי אלו יכתבו ויתנו אפילו בחלה יעו"ש ורבא מתרץ שם משום דהו"ל מילי ולא מימסרי לשלוח וקשה לרשב"א הנ"ל דהא בחלה באמת מילי מימסרי לשליח למאן דאמר אומר אמרו כשר והך משנה דאמר לשנים תנו לר"מ איתניא והיא אית לי' אומר אמרו כשר וכמ"ש תוס' גיטין ס"ו ד"ה מתני' ואפ"ה גם בחלה אינם עושים שליח וע"כ דחלה ל"ד לאומר אמרו ואפשר דהרשב"א מפרש הא דפריך בש"ס שם אינהי אין אבל שליח לא היינו דתקשה מזה ללישנא קמא שם דלרבנן באומר הולך שליח עושה שליח אפילו בלא חלה וה"ה באומר תנו או כתבו הו"ל כהולך וכן מצאתי פירוש זה בעיטור אות שלישית וכ"ה במהר"ם שיף גיטין שם. וא"כ המשנה לא מיירי כלל בחלה ושפיר מתרץ רבא משום דמילי לא מימסרי לשליח אבל בחלה השליח שפיר משוה שליח אפילו למילי דהו"ל כאומר אמרו דכשר. ואע"ג דבהולך גרידא לטעמא דרבנן דמשוי שליח היינו משום דאין הבעל מקפיד ואפ"ה לענין אומר כתבו דהו"ל כהולך אין השליח עושה שליח וא"כ מאי עדיפותא דחלה יש לומר דדעת הרשב"א הנ"ל דבהולך גרידא אע"ג דבשליח להולכה כה"ג משוי שליח משום דמסתמא אין הבעל מקפיד ע"ז וע' תוס' גיטין כ"ט ד"ה רשב"ג אומר ובר"ן שם אבל באומר כתבו כיון דמילי נינהי ומילי לא מימסרי לשליח לכך לא מצי משוי שליח דמה שאין הבעל מקפיד לא הוי כאומר אמרו כיון דעכ"פ גם השליח הראשון ראוי לכתיבת הגט אבל בחלה שאי אפשר לעשות שליחותו הו"ל ממש כאומר אמרו דכשר. ויש להביא ראי' לזה מהא דגיטין ס"ו אמרו אי ס"ל דכתיבו כת"י היא כתב הגט נעשה כאומר אמרו ופירש"י ז"ל דכתב הגט כיון רלא קפיד עלה נעשה כאומר אמרו ובמח"א ה' שלוחין ס' ו' הקשה ע"ז דא"כ באומר לשלשה תנו נמי נימא דנעשה כאומר אמרו דהא לא קפיד אכתיבה יעו"ש שתירוצו תמוה מאוד אולם התוס' ז"ל בסוגי' שם ד"ה כת"י פירשו בע"א דכיון דכתיבו כת"י היא וחתם סופר ועד פסול א"כ אי אפשר שיחתמו הם בעצמם והו"ל כאומר אמרו יעו"ש וא"כ ה"ה בחלה