מנחת שי על דניאל ו

ודריוש. הספרים חלוקים זה מזה בנקודת הדל"ת כמ"ש בריש חגי ומצאתי כתוב במקרא החכם לונזאנו לשון הזה דריוש סרכיא אעפ"י שנקידין בקמץ קבלנו קריאתם כמו בפתח עכ"ל וכן במלות רבות ולכון תרגום שהן בשוא אע"פ שבאים אחר תנועה גדולה רבים נוהגים לקרותן בשוא נח וכל כי האי גוונא אם קריאת המלה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דב:

מדיא. מדאה קרי:

שפר קדם. בחטף קמץ הקו"ף:

והקים. הקו"ף בחירק בס"ס וספרים אחרים בצירי:

טעמא. בשוא לבד:

ואחשדרפניא כל קבל. בחטף קמץ:

עשית. בשי"ן ימנית מן עשתונותיו:

להשכחה כל קבל. בחטף קמ"ץ:

כל עלא. י"ס עלה בה"א:

חיי. אין דגוש ביו"ד:

כל די יבעא. במדויקים באל"ף:

כל קבל. בחטף קמץ:

הוא ברך. י"ס שהרי"ש בחירק וי"ס שהוא מלא יו"ד ובס"א כ"י הוא בריך:

ברכוהי. כל לשון ברבים דגש בר מן ב' כרעו על ברכיהם כמה שכתבתי בשופטים זי"ן ודין:

קדם. בחטף קמץ:

כל קבל. בחטף קמץ:

מן קדמתדנה. ובעזרא ה' מקדמת דנה ועיין מסורת סוף פ' שמות:

אדין גבריא אלך הרגשו וכו'. כאן הוא חצי הספר וטעות נפל בספרים שכתבוהו לעיל בראש סי' זה:

קדם אלהה. בחטף קמ"ץ:

קדם מלכא. בח"ק:

קדם מלכא די. בח"ק:

עליך. עלך קרי:

מלכא אמר. האל"ף בחטף פתח:

ורמו. בזקף גדול:

אנתה. יתיר ה"א:

ישיזבנך. במדוייקים מלא יו"ד אחר שי"ן:

קדמוהי. י"ס קדמוהי בחטף קמץ:

בשפרפרא. פ"א קדמאה זעירא תנינא רבתא וסי' קטון וגדול שם הוא ולמערבאי חדא מלה כתיב ולמדינחאי תרין מלין ובמסורת הברית הגדול הפ"א הראשונה מאותיות קטנות והפ"א האחרונה מאותיות גדולות לרמוז דקודם לכן לא היה לדריוש פה להשיב כדי להציל את דניאל כי נתיירא פן ימרדו בו ויהרגוהו אבל כשניצון דניאל בפה מלא גזר על המעלילים על דניאל להשליכם לגובא דאריותא ומורא לא עלה על ראשו:

בקל עציב. י"ס הקו"ף בפתח:

אנתה. יתיר ה"א:

וסגר. עיין מה שכתבתי בפרשת בראשית אצל וזהב הארץ:

כל קבל. בחטף קמץ:

קדמיך. יתיר יו"ד:

ולא מטו. בחולם לאבשורק:

כתב לכל. הלמ"ד בגעיא:

דארין. דיירין קרי:

מן קדמי. בחטף קמץ:

זאעין. זיעין קרי:

מן קדם. בחטף קמץ:

פרסיא. פרסאה קרי: