מנחת שי על דניאל ה

לחם רב. מתחלפים לחם בצרי:

וישתון. בס"ס ובדפוסים ישינים התי"ו בחולם:

הנפקי. במדוייקים חסר יו"ד ובס"א כ"י נמסר עליו לית וחסר:

די בירושלם. הבי"ת רפויה:

בה שעתה. העי"ן בחטף פתח והתי"ו רפויה וה"א בסוף תיבה וכן בס"א נמסר לית כתיב ה"א:

נפקו. נפקא קרי:

יבהלונה. בספרים מדוייקים נכתב בוא"ו עם דגש בנו"ן וכן במסורת ג' מלא בלישנא וסימן ויבהלוהו משם (ד"ה ב' כ"ו):

ורעינהי יבהלונה. אל יבהלוך רעיונך דלקמן חד בלישנא דקודשא ומה שנמסר במקרא גדולה ב' חסר צ"ל אצל מלת ורעינהי:

וארכבתה. הכ"ף והבי"ת בדגש וי"ס שהכ"ף רפה:

כשדיא. כשדאי ק':

והמונכא. והמניכא ק':

צוארה. בדגש הוא"ו:

אדין עללין. עלין קרי והוא חד מן מלין יתיר למ"ד במצעות תיבותא:

ופשרא. ופשרה קרי כן הוא בהרבה מדוייקים באל"ף כתיב בה"א קרי וכן היא למערבאי:

לקבל. בקמץ חטף:

עללת. עלת קרי:

וזיויך. וזיוך קרי:

וחכמה כחכמת אלהין. חד מן דגשין בתר יהו"א בלא מבטל כדאיתא הכא במסורת לפי שהיה כבד על הלשון להוציא כ"ף רפה עם החי"ת וכן לכל אחד ואחד מן המבטלים יתכן לתת טעם למה נטה מן המנהג:

הקימה. בדפוסים ישינים ובספרים כ"י מדוייקים הה"א בשו"א ופתח:

כל קבל. בחטף קמץ:

די רוח יתירה. ברוב ספרים כ"י בה"א:

ואחוית. הוא"ו בגעיא:

ופשרה. חד מן ב' כתיב ה"א כמ"ש לעיל סימן ב':

קדם. בחטף קמץ:

אנתה. יתיר ה"א:

אבי. לית ומלעיל:

עליך. עלך קרי:

די רוח אלהון בך. בשלשה דפוסים ישנים כתיב אלהין קדישין בך ואולם בדפוסים חדשים ובספרים כ"י אינו כן:

יתירה. ברוב הספרים בה"א:

קדמי. הקו"ף בקמץ במדוייקים:

עליך. עלך ק':

די תיכל. תכל ק':

הן תוכל. פכול ק':

והמונכא. והמניכא קרי:

קדם מלכא. בחטף קמץ:

ונבזביתך. חד מן ח' מלין בטעם מאריך וטרחא והבי"תבקמץ בס"ס:

לאחרן הב. המסירת עליו לית פתח באתנח:

אנתה. אנת קרי:

עליא. עלאה קרי:

לנבכדנצר. חסר וא"ו:

זאעין. זיעין קרי:

מן קדמוהי. בחטף קמץ:

די היא צבא. הבי"ת בצירי וכן כולם שבפסוק:

ודי הוא צבא משפל. במקצת מדוייקים באל"ף וכן במסורת הוא ג' בפסוקא כתוב א' וסימנהון קדמאה דפסוק ותרי בתרייא:

משפל. המסורת ג' ב' מלא וא' חסר וזהו החסר:

תקפת. במקצת מדוייקים תקפת בחטף פתח וזה תלוי בנסחאות כמ"ש אצל רצפת דמגילת אסתר ובדוכתי אחריני:

להזדה. במדוייקים ה"א בסוף תיבה:

ויקרה. לית כתיב ה"א:

בני אנשא. האל"ף בחטף פתח בכל ב"י ודפוסים ישינים:

שוי. שויו קרי ודין חד מן י"ח מלין חסר וא"ו בסוף תיבה וקריא:

עליא. עלאה קרי:

עליה. עלה ק':

ואנתה. ואנת קרי:

כל קבל. בחטף קמץ:

קדמיך. יתיר יו"ד:

ואנתה. יתיר ה"א:

ורברבניך. יתיר יו"ד:

ארתתך. בס"ס האל"ף בחולם וספרים אחרים בקמץ חטוף:

קדמוהי. בחטף קמץ:

תקלתא. ברוב המדוייקים הקו"ף בחירק וחסר יו"ד ובקצת קדמונים תקלתא בצירי:

במאזניא. כן כתיב ברוב המדוייקים בפתח הזי"ן וי"ס במאזניא:

והמונכא. והמניכא קרי:

כשדיא. כשדא' ק':