מנחת נתנאל פג

מנ"ל דהוא אמר כי האי תנא דילמא רב איירי במקח וממכר וחכמים דאמרו זו וזו נקנית במשיכה במציאה לכך מייתי ר"ש דאמר זו וזו בהגבהה לאורויי דליכא למימר דאיירי במציאה דא"כ תקשי פיל במאי קני דא"ל במסירה דמאן מסר לי' דליקני כתי' תוס'. אבל עדיין יש להקשות דילמא לעולם איירי במציאה וא"ת פיל לר"ש במאי קני דילמא במשיכה כקושיית מהרש"א אלא ע"כ צ"ל דל"ל לפליגי בהכי בבהמה גסה וכתירוץ מהרש"א ולית לן לאוקמי אלא במקח וממכר והשתא פריך שפיר אלא מעתה אכתי פיל לר"ש במקח וממכר במאי קנה ואין לומר במסירה דהא ע"כ מדאמר הוא דאמר כהאי תנא לית לך לפליגי הכי כנ"ל ודו"ק

בתוס' ד"ה בהמה גסה נקנית במסירה וכו' מיהא הך פירכא איכא לשנויי ולחלק בין מציאה למקח וממכר וכו' אבל אכתי קשה לרי"ו וכו' לכך פי' ר"י בהמה גסה וכו' וכן סבר רשב"א דמשיכה עדיפא ממסירה דאביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קינה ברשות הרבים ומשיכה קינה בסימטא ופי' רשב"ם וכו' עיין במהרש"א שכתב שבתוס' בבא בתרא הקשו מאי פריך הגמרא ארב דילמא רב איירי בסימטא ומתני' איירי בר"ה ונראה דקשה כאן הי' להם להקשות ולמה להקשות התם אסוגי' דהכא ונראה לי דלק"מ דכאן אין להקשות דילמא כאן איירי בר"ה ורב איירי בסימטא דהמקשה הקשה מנ"ל לרב דמשיכה קונה בר"ה דילמא מתני' איירי בין בר"ה ובין בסימטא וקתני מתני' דאינו קונה אלא במסירה וכפי' מהרש"א דפירש שם בבבא בתרא (דף ע"י) בד"ה דספינה נקנית במסירה דלא פריך אלא לפי' זה דמסירה לא מהני בסימטא אבל לפי' ר"ת ניחא דמתני' בין בר"ה בין בסימטא קא איירי ודוקא במסירה ואין להוכיח מסתם מתני' דהתם דקתני אחד רוכב ואחד מנהיג דמשמע דמשיכה קונה ומתני' דהכא קתני דוקא מסירה אלא ע"כ צריך לחלק בין רה"ר לסימטא תיקשי מנ"ל לחלק בין רה"ר לסימט' דילמא התם איירי במציא' וכאן במקח וממכר כפי' תוס' בעצמם שתי' כבר מקודם על האי דפריך דלפרוך לר"מ ולר"א בהמה גסה במציאה ונכסי הגר במאי קנה כי היכי דפריך לר"ש פיל במאי קנה לכך אין להקשות דילמא מתני' איירי בר"ה ורב איירי בסימטא דקשה מנ"ל לחלק כנ"ל אבל התם דלא מסקו תוס' אכתי אדעתי' לחלק בין מציאה למקח וממכר עד לבסוף יש להוכיח שפיר ממתני' דאחד רוכב קני במקח וממכר וקשה אמתני' דהכא וע"כ צ"ל בין רה"ר לסימטא ופריך תוס' שפיר מאי פריך הגמרא דילמא רב איירי בסימטא ומתני' איירי בר"ה ודוק. והרא"ש בסוגי' זו הביא הלשון רב אלפס דפוסק הלכתא כרב דאמר בהמה גסה נקנית במשיכה ובפ' המוכר את הספינה העתיק דברי רב אלפס שפסק כאביי ורבא דאמרי מסירה קונה בר"ה ועיין שסובר כדברי רשב"ם דמשיכה עדיפא ממסירה וא"כ הא דקאמר רב במשיכה היינו דוקא במשיכה וקשה האיך פוסק כאביי ורבא ע"ש ונ"ל דסבר דהא דאמר רב בהמה גסה נקנית במשיכה היינו בסימטא כפי' רשב"ם לכן פוסק שפיר כאביי ורבא דאמרי מסירה קינה בר"ה ואין להקשות מאי פריך הגמרא בסוגי' דקידושין מי אמר רב וכו' והא אנן במסירה תנן דילמא הא דתנן במסירה היינו בר"ה ורב איירי בסימטא כקושית התוס' בפ' המוכר את הספינה על פי' ר"ס דהמקשה פריך מנ"ל דדוקא במשיכה דילמא אף במסירה ומשני הוא דאמר כהאי תנא דאמר זו וזו נקנית במשיכה וקשה מתני' אדרבנן דברייתא אלא ע"כ צ"ל דמתני' איירי בר"ה ורבנן דברייתא איירי בסימטא לכך אמר רב במשיכה דהיינו בסימטא ודוקא במשיכה כרבנן דברייתא דאמר זו וזו נקנית במשיכה לכך פסק שפיר כרב דאמר במשיכה דהיינו בסימטא כנ"ל וכאביי רבא דאמרי מסירה בר"ה כמתני' כן נ"ל ליישב דברי רב אלפסי אך על הרא"ש קשה דפסק ג"כ כרב וכאביי ורבא ומסיק דרב דאמר במשיכה הוי במשיכה דוקא ולא במסירה אפי' בר"ה כתי' תוס' שם בפרק הספינה ע"ש ודוק וצ"ע

דף כ"ז ע"ב ברש"י בד"ה הכי גרסינן אלא לאו ע"י גלגול לא גרסינן דקנה לה כשהיא ארוסה ואסתתרה ונכנסה לחופה וכו' עכ"ל וצ"ב היכי ס"ד לגרוס הכי הא עולא בא להוכיח גלגול שבועה ואי באסתתרה ונכנסה לחופה גלגול שבועה מנ"ל ונראה דמ"מ אית לן גלגול שבועה דהא קתני בברייתא ארוסה ונשואה ודאי ארוסה איכא למימר מילי מילי קתני אבל בנשואה מאי קמ"ל אם נשואה לא שיתית מאן שתי' אלא דהכי קאמר ארוסה משקי לה כשנכנסה לחופה ואז מגלגלין עלי' על זנות דנישואין אלא שרש"י מוחק גירסא זו דהא אמר עולא מניין גלגול שבועה מן התורה ומנ"ל מן התורה אימא אמן אתי דמשקינן לה ארוסה כשהיא נכנסה לחופה דקרינן לה תחת אישה וק"ל

ולי נראה ליישב פי' רש"י דהיינו טעמא דעולא לא ס"ל האי שנויא בבא עלי' ארוס בבית אביה דא"כ אי מילי מילי קתני משקין נמי לשומרת יבם והא אין משקין לשומרת יבם אפי' לר' יאשי' אם לא בבא עלי' ארוס בבית אחיו והאי שומרת יבם אי אפשר לפרש הכי דא"כ שומרת יבם קרי לי' לרב דס"ל דקני לכל דבר היינו כנוסה כמו שפי' תוס' בפ' שני שם ביבמות (דף מ"ו ע"ב) וכ"ת א"כ כיון דלעולא אין הוכחה משלא שטית ארוסה כ"א משומרת יבם א"כ בקיצור ה"ל להוכיח גלגול שבועה משומרת יבם איכא למימר דמשומרת יבם לחוד א"א לעולא להוכיח דאיכא לאוקמא בשומרת יבם בלא בא עלי' יבם וכ"ת מבלעדי אישך כתיב ה"א שכיבת בעל ראשון קדמה לשכיבת בועל ומתני' אתי' כר' יאשי' דס"ל דמשקין לשומרת יבם וכ"ת לר' יאשי' אמן למ"ל תיפוק לי' מאיש איש י"ל דאי לא כתיב אמן ה"א איש איש אתי לרבויי כשבא עלי' יבם להכי כתיב אמן יתירא לאשמועינן דמשקין לה אפילו בלא בא עלי' ארוס דשכיבת בעל ראשון קדמה לשכיבת בועל ולהכי לעולא ליכא ילפותא על גלגול שבועה משומרת יבם לחוד משלא שטית ארוסה נמי לחוד ליכא ילפותא דאיכא למדחי דמתלי' מילי מילי קתני ואסתתרה כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא נשואה ע"י כניסתה לחופה לחוד ובא עלי' בבית חמיו וכ"ת אמן מאי קמ"ל דיש חופה לפסולות אבל השתא פריך בממ"נ אם קמ"ל אמן דיש חופה לפסולות א"כ תינח ארוסה שומרת יבם מאי איכא למימר וכ"ת נמי בבא עליה בבית אחיו שומרת יבם קארי לי' לרב דקני לכל כנוסה היא וכ"ת בלא בא עליה מיירי ושכיבת בעל ראשון קדמה לשכיבת בועל קשה מנ"ל לתנא הך דרשא מאמן אימא אמן אתי לרבויי ארוסה שמשקין לה כשנכנסה לחופה וצריך ריבוי לאשמועינן דיש חופה לפסולות וא"ל לפירושו שם ביבמות דלר' יאשי' מוקמינן לה בשומרת יבם שתי' אפי' בלא בא עלי' יבם בבית אחיו ושכיבת בעל