מנחת נתנאל מח

אמאי לא נקט התנא דברייתא תנאי דיתר בסוכות אצ"ל דאביי ורבא ס"ל כשיטת הרי"ף ואם הותנה בתנאי אינו בודל קאי אסוכות החג וא"כ עכצ"ל דבמוקצה מחמת איסור לא מהני תנאי דאי מהני תנאי קשה על התנא דברייתא אמאי לא תני היתר התנאי בסוכה דעלמא וכ"ת דהאי ואם התנא קאי אסוכה דעלמא וסוכות החג הל"ל הכי דלא דמי הוא תנאי להאי דסיכה דעלמא תנאי דאינו בודל לא מהני וסוכות החג תנאי וכשיפול למחר יסקנו לא מהני ודו"ק היטב

אבל בפ' במה מדליקין ניחא להו לתוס' לקיים פירוש ר"ת אף לשיטות הירושלמי דתנאי מהני אפי' במוקצה מחמת איסור וא"כ אי אפשר לתרץ הסוגי דשמעתין אם לא עפ"י הדרך שכתבו שם דו"ק ותשכח וזה שהכריח המהרש"ל לפרש כאן דברי תוס' בד"ה ר' מנשיא ע"פ פי' דוחק ורחוק כדי להשוות דבריהם דהכא ודהתם בפ' מדליקין וק"ל

אבל אי קשיא הא קשה לי לפי שיטתם שם בפ' במה מדליקין שמפורשי פי' ר"ת לשיטות הירושלמי א"כ תקשי לי' האי סוגי דפ' כירה (דף מ"ה) דהוכיח שם דהך ברייתא דשווין בסוכות החג בחג שהיא אסורה דר"ש ס"ל הוקצה למצותו הוקצה לאיסורו מנ"ל הא אימא דטעמא היא דאסור התם סוכות החג מקרא דחג לד' והא דתני התם אם התנה הכל לפי תנאי קאי אסוכה דעלמא בשלמא לר"ת דהכא ניחא דע"כ קאי סוכות החג בחג, שאסורה איתר מכדי הכשר סוכה ומטעם מוקצה דאי להכשר סוכה קאי ומקרא דחג לד' א"כ תנאי לא מהני בה ואין לומר ואם הותנה הכל לפי תנאו אתאן לסוכה דעלמא הא לא מהני בי' תנאי ומוקצה מחמת איסור אבל לפי' דהתם בבמה מדליקין לפי' הירושלמי קשה גם לפירוש רש"י דס"ל כשיטות הירושלמי נמי לק"מ דס"ל כפי' ר"י דמחלק בין סוכה נופלת א"כ הא הך ושווין סוכת החג בחג דקאי בנפילה דבסוכה דעלמא דפליגי ר"ש ורבנן מוקמינן בנפילה ועלה קתני ושווין בסוכות החג וע"כ בנפילה אסרינן מטעם מוקצה אבל לפיר"ת דהתם קשה והאיר ד' בזה עיני דאמר התם וממאי דר"ש היא דתני ר' חייא בר יוסף קמי' דר' יוחנן אין נוטלין וכו' ופי' רש"י ומהך דתני ר' חייא בר יוסף הוי מצי לאותבי' ברישא אלא ניחא לי' לאותבי ממתניתא דר' חייא ור' אושעיא וזה ס"ל לר"ת לדוחק ועוד דמשמע מהא דתני ר' יוסף מייתי ראי' דברייתא דסוכה אתי' כר"ש ולכאורה אין הוכחה ברייתא דר"י אלא הכי קאמר דוודאי מהך דתני ר' יוסף ליכא לאותבי דא"ל כדאמרן הא דקתני ושווין בסוכות החג היינו מקרא דחג לד' ואם הותנה הכל לפי תנאי אתיין לסוכה דעלמא משו"ה פריך מתחילה מהך ברייתא דסיככה כהלכתה ש"מ דאית לי' הוקצה למצותו מדתני ואם הותנה הכל לפי תנאו. ואי מקרא דחג לד' לא מהני תנאי אלא ש"מ דס"ל להך תנא הוקצה למצותו וכ"ת דהך ברייתא לא ר"ש היא עכ"פ נשמע מן הדא ברייתא דאית לי' דנוי סוכה אסור מטעם הוקצה למצותו ובפ' המביא משמע דאסרינן עצי סוכה מקרא דחג לד' ונוי סוכה בטילין לגבי סוכה וי"ל טעמי' דהוקצה למצותו כמו שכתבו תוס' וע"כ צ"ל ולחלק בין סוכה עומדת לנפילה כמו שתירץ ר"י או יש לחלק בין הכשר סוכה ליתר מכדי הכשר סוכה כמו שתירץ ר"ת ולהא לא מצינו דפליג ר"ש אלא לענין מוקצה דמיקל ר"ש בכולי' הש"ס וא"כ ש"מ מהך ברייתא דתני ר' יוסף ושווין בסוכות החג שאסורה ע"כ מטעם הוקצה למצותה דהא בנפילה איירי דומי' דרישא דמתיר ר"ש בסוכה דעלמא דאיירי בנפילה וא"ת דאפילו בנפילה אסרינן מקרא דחג וברייתא דעיל דנוי סיכה דאסרינן מטעם הוקצה משום דיש חילוק בין הכשר סוכה ליתר מכדי הכשר ונוי הוכה כולה כיתירין דמי וא"כ איכא למימר הך דתני בברייתא דר"י ושווין בסוכות החג אוסרינן מקרא חג לד' ואם הותנה אתיין לסוכה דעלמא א"כ אכתי קשה אמאי לא תנא דר' חייא בר יוסף הך שירותא דביתר מכדי סוכה מהני תנאי ובלא תנאי אסור אף לר"ש היינו בסוכות החג ביו"ט דאסור משום סתירת אהל ומשום מצוה ובהא מודה ר"ש דהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו דהא דומיא דנר בשעה שהיא דולק אלא דמהני בי' תנאי. אלא ע"כ צ"ל דסמך בדין זה על אידך ברייתא דסיככה כהלכת' א"כ ש"מ דהך ברייתא דסיככ' ר"ש היא וא"כ ממ"נ חד ברייתא מוכח דר"ש ס"ל הוקצה למצותו הוקצה לאיסורו ודו"ק היטב כי דרך חריף היא

ברש"י ד"ה תרתי לקולא קאמר וכו' הכי ה"ל למתני ר"י אומר אפי' בתוך תחום שבת עכ"ל וקשה דהא אצטריך למתני כל שנכנסין דאל"ה לא הוי ידעינן דבלא פותחת שרי' לר' יוסי בסמוך אפי' בתוך התחום לגופי אצטריך למשרי פותחת מרחוק ומהרש"א ומהר"ם דחקי בזה הרבה יעוד קשה לפי שכתב רש"י מדנקט כל שנכנסין לה בפותחת כיון דכלהו פותח' אית להו היא הוכחה אלימתא ומאי האי דמסיים ואזיל הכי מבעי לי' למתני ר' יוסי אומר אפי' בתוך התחום אפי' לא הוי אמר ר' יוסי אפי' בתוך התחום. אלא כל שנכנסין לה בפותחת נמי ש"מ דר' יהודא לא בעי תרתי דא"כ לא ה"ל לר' יוסי למימר כ"א כל הקרפופות מותר דהא כולהו פותחת אית להו וכ"ת דה"א ר' יוסי מתיר אפילו קרפף חוץ לתחום זה אינו דא"כ מנ"ל דר' יוסי מתיר בסמוך אפי' בלא פותחת והא דמסיים אפי' בתוך התחום ולא נקיט כל שנכנסין לה בפותחת דהא דר' יוסי מתיר קרפף אפי' היא חוץ לתחום ע"כ לבי אומר לי דהוצאת דברי רש"י כך היא ור"י לא בעי תרתי נמי מרישא דר"י שמעת מיני' מדנקיט כל שנכנסין לה בפותחת כיון דכולי פותחות אית להו הכי הוי לי' למתני כל קרפופת מותר ואם תרצה לומר שאין זה הוכחה ע"ז מסיים רש"י הכי הוי לי' למתני ר' יוסי אומר אפי' בתוך התחום וכ"ת דלא הוי ידעינן שיורתא דר' יוסי דבסמוך אפי' בלא פותחת דשפיר הוי שמעינן דאלת"ה ה"ל לר' יוסי למתני כל שנכנסין לו בפותחת אלא ע"כ צ"ל דאי הוי תני כל שנכנסין לה בפותחת נשמע דר' יהודא מתיר בסמוך אפילו בלא פותחת דאלת"ה הא כולה פותחת אית להו א"כ מעתה נולד הוכחה הראשונה דר' יהודא לא בעי תרתי ודו"ק

ע"ב בתוס' ד"ה ונפחת וכו' עד אבל בטבל מיירי שתקנו הטבל מסתלק המוקצה נוכל וכל עכ"ל דאפי' התרומה מותר לישראל בטלטל כיון דחזי לכהנים כדאמר בפ' מפנין (דף קכ"ז) ובספר מגיני שלמה שגג בזה ע"ש

בא"ד וכן נראה לי דאתי' האי סתמא כר"ש עכ"ל וביש"ש השיב וז"ל כבר נידחי דבריהם ממ"ש הרא"ש דאי הוי מוקצה מאיסור דאורייתא אפי' ר"ש מודה ע"כ ולק"מ דגבי איסור דאורייתא ודאי מודה ר"ש דהוי מוקצה אלא שכוונתם לישב דברי רש"י דפי' דלא הוי מוקצה בין