מנחת נתנאל ל

אליבא דר"י מי פירות לחוד נוקשה הוי וא"כ מי פירות עם מים נמי ענוש כרת וא"כ צריך אשר תקריבו דס"ל לר"ע דס"ל מנחת נסכים נלושה במים כשרה. אבל לר"ל דס"ל לר"ע אשר תקריבו לרבות לחם הפנים י"ל דמי פירות עם מים נוקשה היא ומי פירות לחוד אין מחמיצין כלל וא"כ לק"מ דהלכתא כוותי' דר"ל ודו"ק עכ"ל שמעתי מפי אדמו"ר נ"י. ולי יש להשיב על דבריו בתחילה אציגה לפניך דברי הרא"ש וז"ל שכתב על רב אלפסי שפסק הלכתא כר"ע וז"ל והשתא לדבריו משמע דאפי' מי פירות עם מים אין מחמיצין וקשה לדבריו מההיא דמנחת נסכים כדפרשתי לעיל ע"ש לכאורה אין הבנה לדברי הרא"ש דהרב אלפסי פסק כר' עקיבא ור' עקיבא סבירא לי' דאשר תקריבו לרבות לחם הפנים והאי דאמר ר"ל התם מנחת נסכים נלושה במים וכשירה היינו אליבי' דר' יוסי הגלילי ונ"ל שקשי' לי' להרא"ש למה שכתב רב אלפסי דהא דלא אשכחן אמורא דפליג על רשב"ל. הא ר' יוחנן מהפך הפלוגתא דר"ע ס"ל לרבות מנחת נסכים ואליבי' צ"ל דס"ל לר"ע דמי פירות עם מים מחמיצין עכ"פ אבל לאחר העיון אין מקום לקושיא זו דהא בשמעתין פריך על הא דאמרינן ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין מ"ש ממנחות דתנן כל המנחות נילושית בפושרין ונ"ל ע"כ דשוין דאין לשין בפושרין אפי' עם מי פירות דאל"כ לא תקשי לך ממנחות א"כ לא קשה מידי על הרב אלפסי והאי דאמר ר"י אשר תקריבו לרבות מנחת נסכים אליבא דר"ע וצ"ל דמי פירות מחמיצין עם מים היינו דהתם במנחות נילוש בפושרין כדתנן כל המנחות נילושין בפושרין לכך מחמיצין ודו"ק היטב. ומעתה מיושב ג"כ דברי הרב דס"ל לרש"י דמי פירות מקרי חמץ נוקשה דאל"כ למ"ל לפרש כך אליבא דר"י דל"ל כמו שכתבתי לעיל דלר"י הוכרח רש"י דמי פירות עם מים כרת הוי דאל"כ תקשי הלכתא אהלכתא דל"ל אשר תקריבו אליבא דר"ע לחמץ נוקשה די"ל מי פירות עם מים נוקשה מקרי אלא דגבי מנחות נילשת בפושרין לכך מחמץ ודו"ק והעליתי לפני אדמו"ר נ"י אח"כ מצינו קצת מזה בדבר ר' ישעי' האחרון ז"ל. אמנם אדמו"ר לא חזר מדבריו ואמר דאין ראי' מוכרחת די"ל דהא דאמר ושוין שאין לשין בפושרין קאי בלא מי פירות ומקשה מהא דתנן כל המנחות נלישות בפושרין. מהני מנחות דנלישות בלי שמן כגון מנחת קנאות כתיב לא ישים עלי' שמן או מחלות תודה ורקיקי נזיר דאמרינן לקמן רביעית היא ומתחלקת לכמה חלקים ובטל השמן לגבייהו כמ"ש מהרש"א לקמן והוי כאילו נילוש במים לבד וק"ל. אמנם אין משמע כן בדברי רש"י ותוס' ד"ה במקום זריזין וע"ש

מעתה אני אומר אף לדברי אדמו"ר מ"מ קשה לרש"י מהאי דותיקא לקמן דברייתא הוא דשרינן ותיקא במשחא ומילחא ולדברי ר' יוחנן מוכח דס"ל מי פירות מחמיצין. ונ"ל למלאות דבריו לשיטתו לתרץ ג"כ קושיא זאת בשיטת רש"י. דבמנחות האריכו תוס' קצת יותר בקושיא זו והאי דותיקא לשיטת רש"י דמי פירות מחמיצין אמאי שרינן ותיקא במשחא ומלחא ואין לומר דאיירי ע"י שימור דא"כ מיא ומלחא נמי שרי. ובתשובות של ר' אליהו בן חיים סי' ע"ד ח"ב רצה להוכיח מדברי תוס' אלו דס"ל דמלח מקרי תולדה דמים דאלת"ה מאי קושיתו מהאי דמתוקא שמא איירי ע"י שימור אך הך מתוקא דאסר דא"א לשמרן מיא עם מלחא שהם מי פירות לשיטת רש"י לדברי ר"ג והא דשרי משחא ומלחא דמיעוט מלח בטל לגבי משחא. אך שחזר מדבריו דא"כ נוכל לומר דס"ל לתוס' דמלח מי פירות נקרא רק דמהני שימור דמיעוט מלח בטל לגבי מים ע"כ דברי מהרב"א. והקשתי לדברי מהארב"ח מאי קושיתי' מהך ותיקא דהא י"ל דתשני הא במשחא ומלחא הא במים ומלחא האי דשרי ותיקא איירי במיא ומלחא דהמלח בטל לגבי מים והוי כולו מים והא דתני ותיקא אסור היינו משחא ומלחא דבטל המלח לגבי משחא ונעשה מי פירות וא"א לשמור לשיטת רש"י לר"ג דכולי ברייתא איירי במי פירות לבד בלי מים וצ"ל דקושית תוס' לשיטת רש"י ורש"י בעצמו מפורש לקמן משחא ומלחא בקמחין שרי דמי פירות אין מחמיצין וע"ז הציעו תוס' דבריהם אבל לפי מה שכתבתי לעיל בשם אדמו"ר דס"ל לרש"י אליבא דהלכתא כר"ל דמי פירות אינם מחמיצין אלא שהוכרח רש"י לפרש דמי פירות מחמיצין לר"י א"כ לא מקשי תוס' מידי דהאי דמפרשין לקמן קאי אליבי' דר"ל דס"ל מי פירות אינם מחמיצין אבל לר' יוחנן יש לומר להפוך דהאי ותיקא דאסיר איירי במשחא ומלחא כדאמרן ודו"ק היטב

דף כ"ח בגמרא אמר רבא מסתברא וכו' ע"ז לא בעי שחיקה אמר לי' ר' יוסף אדרבה איפכא מסתברא וכו' עכ"ל. הא דלא ניחא לרבה ור"י בתרווייהו דשחיקה ופירור בעי דהיינו המתני' דהכא איירי בחיטי דבעי פירור ובע"ז איירי בשאר נהרות דבעי שחיקה דא"כ קשה למה לא תני איפכא זורה לרוח ושוחק ומטיל לים או זורה לרוח ופורר ומטיל לים בשלמא אי מתני' חדא איירי מטיל לים בעיני' אי כרבה אי כר"י י"ל דנקט מתני' חדא איידי אידך ולא נקיט תרווייהו בחד לישנא ולהכי מדוקדק האי דאמר ר"י אדרבה איפכא מסתברא שהיא לכאור' לישנא כפילא אבל הכוונה דאמר לי' ר' יוסף אדרבה דר"ל דלרבה מתני' דע"ז דוקא והכא נקיט איידי ואמר לי' ר' יוסף אדרבה מתני' דהכא דוקא והתם איידי הכא ואיפכא מסתברא וק"ל

בתוס' ד"ה ע"ז דלא ממיסא לכאורה וכו' א"כ מאי קאמר תני' כוותי' כו' ע"כ יש לדקדק דאימא לר' יוסף בים המלח לא בעי שחיקה אלא דס"ד דלרבה לא מהני בשאר נהרות שחיקה לכך שפיר קאמר תני' כוותי' דר"י דיש לומר דאיירי בשאר נהרות לכך קאמר שחיקה קשי' לרבה וק"ל

דף ל"ה אמר אמר ר"ל עיסה שנולשה ביין וכו' ברמב"ם פסק יין ושמן וחלב ודבש הוי מי פירות ואין מחמיצין אבל לא שאר משקין ותפסו עליו המפורשים בממ"נ אם אמר ר"ל דוקא הכי שלשה מנ"ל דחלב מקרי מי פירות ואי לאו דוקא א"כ ה"ה שאר משקין ותירץ אדמו"ר נ"י דודאי שאר משקין מחמיצין מדלא קתני ר"ל אלא הני ג' מיני' והא דלא פריש רש"ל ג"כ חלב היינו מפעם דאין לשין עיסה בחלב כדתני' ואם לש כל הפת כולה אסורה ודו"ק היטב. והנה לפ"ז יש לדון דשומן או חלב אית לן למימר דמקרי ג"כ מי פירות והאי דלא קתני נמי משום דאין לשין ג"כ בשומן וצ"ע

ע"ב תוס' ד"ה מי פירות וכו' וקשה דלקמן בקמחא דאבושנא כו' וכן מוכח בסוף פרק כל המנחות והנה אמר מורי ורבי לישב דברי רש"י דס"ל דמי פירות לחוד בלא מים קאמר ר"ל דאין חייב על חמיצו כרת אבל נוקשה מיהת הוי. בהרא"ש שכתב על האלפסי והשתא לדבריו