מנחת נתנאל קכ

הרבנות הזאת אבל גם מחשבתו זאת עלתה בתוהו כמו הרבנות דבאטבערג הנ"ל. וכאשר רצו פו"מ דק"ק פיורדא לקבל אב"ד נסע גם הוא לשם ודרש דרוש בבהכנ"ס אחרי שדרשו שם כבר ג' קאנדידאטין אחרים והם הרב שמואל הילמאן והרב ר' טעבלי שייער וחרב ר' דוד אולמא הנ"ל. אולם גם עמלו זה עלה בתוהו, ובעת ההיא נתרוקן עבורו הרבנות דק"ק קארלסרוא כי אביו הגאון נפטר בשנת תקכ"ט. וכסא הרבנות דק"ק קארלסרוא היתה פנוי' שנה תמימה כנראה לא הי' הגרי"ט ווייל מוכן למלאות מקום אביו כי מחמת רוב ענותנותו חשב עצמו שאינו ראוי למלאות מקום אביו. או אפשר רצה להיות בפיורדא כי שם יוכל להרביץ תורה ברבים עם תלמידים רבים כאות נפשו אשר בקארלסרוא לא הי' אפשר זאת כי לא הי' אז ישיבה שם. או אפשר להיות כי בפיורדא היתה המשכורת יותר מאשר בקארלסרוא, יהי' איך שיהי'. אולם ואת נודע כי שנה תמימה עבדה בקארלסרוא בין אב לבן וכל שנת האבל היתה כסא הרבנות פנוי'. ובחודש ניסן תק"ל אחר החג דרש דרש בעיר פיורדא. ובחג שבועות דשנת תק"ל בא לעיר קארלסרוא לישב על כסא אביו ודרש שם דרשתו הראשונה בשב"ק פ' נשא, סוף כל סוף נתמלה בקשתו כי ישב על כסא אביו ובאמת הי' ממלא מקום אביו בכד דבר כי גדול בתורה הי' כמותו. ודרשן מופלא חי' ודבש וחלב תחת לשונו. בשנת תקל"ב נתן מתנה לביבליאטהעק של הממשלה "סדר תפלות מכל השנה" שנכתב בשנת נ"ב לאלף הנוכחי. והוא שם בביבליאטהעק עד היום הזה. ועל שער הס' כתוב בלשון אשכנזית הדברים הללו "הסדר תפלות מכל השנה שנכתב בשנת נ"ב היא שנת 1292 נתן הרב המדינה דפה מתנה למזכרת נצח להביבליאטהעק של הממשלה. קארלסרוא 5 פעבער 1772"

אנשי עדתו אהבו אותו אהבה עזה בלי מצרים וכאשר נחלה במחלת החזה בשנת תקל"ח בחג הפסח התאספו כל אנשי עירו אנשים ונשים וטף לביהכנ"ס ושפכו שיח לפני ד' שישלח רפואה שלמה לרבם האהוב להם וד' שמע לקול תפלתם ובר"ח אייר יומא דהלולא של הגר"א ברודא ואביו ר"נ ווייל זצוק"ל באותו יום שב לאיתנו וכאשר קם ממיטתו בא לבהכנ"ס ודרש דרוש תורה לד' ובו נתן תודה גם לאנשי עדתו שהתפללו עבורו. בשנת תק"מ נפטרה עליו אמו כאמור למעלה. בשנת תקמ"א הוסיפו לו הקהל על משכורתו 25 זהובים לשנה גם בעד הדרשות והנשואין העלו שכרו יותר מכפי שהיתה מקודם

והנה הגרי"ט ווייל לא לבד שהנהיג את עדתו על מי מבוע התורה והיראה, אך גם השתדל טובות להטיב מצד עדתו גם בגשמיות כי מצא חן בעיני שר הער העיר מארקגראף קארל פריעדריך ופעל הרבה טובות אצלו עבור אנשי קהלתו להטיב מצבם הן בגשמיות והן ברוחניות. כי באמת השר הנ"ל הי' היחידי בין שרי ממשרת מדינות אשכנז אשר הטיב עם יהודי מדינתו כפעם בפעם. ובשנת תקמ"ג פטר את יהודי מקומו ממס המתים (שהי' נהוג שם מקדמת דינא לשלם מם להכומרים מכל מת שהיו קוברים). ורבינו הגרי"ט ווייל חבר תפלת תודה עבור השר הנ"ל ונדפס בלשון אשכנז ואמרו התפלה הזאת בבהכנ"ס שם. ודברים הללו כתובים שם

לכבוד אדונינו המרומם השר הנכבד האדון קארל פריעדריך מארקגראף באדען טורלאך והאכבערג תודה וברכה על שפטר אותנו ממס המתים וממס הובלת המתים ממקום למקום. כל אנשי עדתנו בפה חגנו היום הזה יום כ"ט אקטאבער ברוב פאר וחדוה ובשירים ותשבחות ובצדקות שנתחלקו לכבוד היום הזה ע"י ראשי ונכבדי הקהלה. וע"י הרב הגאון אבד"ק ר' ידידי' סיאה ווייל נסדרה תפלה לשלום השר מלוקט מס' תהלים ומספרי הנביאים ותוכנן נעתק ללשון אשכנזית ע"כ בראש התפלה. התפלה בעצמה לא נדפסה בספרו של לעווינשטיין בשנת תקמ"ח ביום י"ט טבת נפטרה עליו אשתו הראשונה בעיר קארלסרוא: וזה נוסח מצבתה. פ"נ הרבנית המפורסמת מרת ניטל אשת הרב אב"ד פה מו"ה ידידי' טיאה ווייל שמה טוב גדלה ונפטרה בשם טוב ב'ט'ו'ב' טבת בשנת ש'ב'ר' ג'ד'ו'ל' ב'א' עלי לפרט: ג"דול י'ללה ט'עמתי ל'נפילה. אש'ת י'דידי' הרבנית ביראה מהול'לה. ט'ובה י'ונתי א'ילת האהובים לבעלה. ו'י' ו'י' ל'י' שעטרת ראשי נפלה. כל מעלות אשת חיל דיי' לה. יחסנית גברתנית רחמנית צדקנית גדולה. הרבנית הצנועה גיטל בת המעולה. הקצין פ"ו כ"ה יעקב איגר מפראג זלה"ה ולקץ ימין תעמוד לגדולה תנצב"ה

ובחודש אב בעת הקמת המצבה נתחמם עלי' בעלה הרב בהספידו והיפר בשבחה ומעלותי' הרמות כי היתה לו כאם שהשגיחה עליו ביותר ודאגה לשלום בריאותו והיתה מעוררת השחר לתפלתה. וביום הכפורים מן כל נדרי עד אחר תפלת נעילה לא דברה דבור חול. צדקתה אשר עשתה אין לשער ולספר

והנה אחיו לקח אשה שנית ושמה ס' שינכה בת ר' מרדכי אופנהיים מפפד"מ. אבל גם עמה לא ישב ומן הרבה כי באמצע שנת תקנ"ז נפטרה בעיר פפד"מ: וזה נוסח מצבתה א"ח ח"ה הרבנית מ' שינכא א' הגאון מהר"ר טיאה נר"ו אב"ד דק"ז דק"ק קארלרסרוא בת המנוח כ' מרדכי אופנהיים ז"ל פ"ט. שהיתה צנועה מנעורי' בית אביה וכבדה מאד אבי' ואמה. יראת ד' חופפת על פניה. משכמת ומערבת להתפלל בזמנה נ"ח עם כל רואי' כל כבודה בת מלך פנימה כל ימי' הטיבה עם לומדי תורה ב"ו תנצב"ה: