מנחת נתנאל קכא

אח"ז לקח אשה שלישית ושמה מ' פראדא בת ר' גבריאל מייא מק"ק מאנהיים אלמנת ר' מאיר שוואבאך. אבל גם עמה לא ישב זמן הרבה כי נפטרה ג"כ בחייו בחודש חשון תקס"א לפ"ק (לעווינשטיין קורות היהודים בקורפפאלץ בל"א צד 175 A): בשנה שלאחרי' כאשר הגיע לגבורות כתב צוואתו הנפלאה וגם נוסח מצבתו כתב בעצמו וכמו שעשה רבו בעל כרו"פ) והצוואה מסודרת בי"ח סעיפים ובסופה נוסח המצבה. אחר כתיבת הצוואה חי עוד ד' שנים ובליל ה' אור ליום א' דחוה"מ סוכות תקס"ו נפטר בשם טוב והלך לעולמו בשיבה טובה בקדושה ובטהרה: וזה נוסח מצבתו אשר כתב בעצמו

י'וזלו ד'מעה י'ד'י' ה'גוזר בו נגעה ט'פלו י'חד א'ל ה'שמועה. ו'יתאוננו ו'יקוננו י'לולי י'ליל ל'הרעה. העמיד תלמידים הרבה והי' לצאנו רועה. פה ק"ר ל"ו שנים והוכיחם לסור מדרך תועה. ה"ה רבי ידידי' המכונה טיאה בהגאון החסיד מו"ה נתנאל ווייל מגזע מהרי"ו ומהר"ם ויתר גאוני בעלי תוספות זצ"ל. נפטר בליל ה' ונקבר ביום ועש"ק ב' דחוה"מ דסוכות תקט"ו לפ"ק תנצב"ה: ובפנקס דח"ק בק"ק קארלסרוא כתוב לאמר י'בכו כל ישראל את השריפה אשר שרף ד' אלהינו. ד''מע כנחל ופלגי מים תרד עינינו י'ען כי נפלה עטרת ראשינו ד'וי' חסר מאתנו מחסינו. ה'וי על הוי אקרא וישמע קול בכיותינו. ו'י ו'י י'צעקו י'עלו ל'שמים קולינו. כי עלה מות בחלונינו. שר התורה מופת דורינו הרב החריף הגאון הגדול כקש"ת כמו"ה ידידי' המכונה טיאה בן הרב הגאון הגדול המפורסם כקש"ת כמו"ה נתנאל אשכנזי ווייל זצ"ל מגזע מהרי"ו ומהר"ם מרויטנבורבנ ושאר בעלי תוספות שנעדר מאתנו איה שוקל איה סופר אותיות בתורתינו הי' מעמיד תלמידים למאות ולאלפים הרבה היושבים על כסא הוראה בדורינו. הי' נאה דורש ונאה מקיים ורבים השיב מעון במליצותיו המתוקים מדבש לשמוע ממנו זכינו. שלשים וששה שנים הי' אצלינו עומד לנס עמים בקהלתינו ובמדינתינו. ובנחל צאן קדשים על פי דעת תורתינו הי' סיני ועוקר הרים ועשה ספרים חרבה זקוקין דנורין מפיו יוצאין ראינו על כל זאת דאבה נפשינו. דבקה לארץ בטנינו וחשכה תוארינו, כי הוא נסע למנוחה ואנחנו כיתומים בלא אב דמינו, ונהפך לאבל ימי שמחותינו ימי שמחותינו ביום ו' ב' דחוה"מ של סוכות לסדר קינו"ת לפרט תנצב"ה

ועל עלה א' הנדבק שם בסוף הפנקס כתוב עוד בזה"ל שביום ה' ג' דחוה"מ ש"ם תקס"ה. **(כל הפרם טעות סופר הוא. ודו"ק)** אחזו אראלים ומצוקים בארון הקודש ונצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש ונפלה עטרת ראשינו ה"ה אדונינו מ"ו הרב הגאון אב"ד כמ"ה טיאה ווייל זצ"ל. וצוה קודם מותו שכל העומדים בחדרו בשעת גסיסה עד אחר יציאת נשמתו וכד המתעסקים עמו אחר מותו יהיו טהורים שיטבלו במקוה מים ויטילו עליהם ט' קבין. וכל הנשים העוסקים בתפירת תכריכין יטבלו מקודם במקוה. וגם כל תכריכין יטבלו במקוה אם יהי' באפשרי שיחרבו קודם הקבורה. ולאחר יציאת נשמתו עד שעת הקבורה יהיו יו"ד לומדים ובני תורה לומדים בחדר לימוד שלו משניות ממס' קידושין ואם גמרו ישנו ואם שנו יפרשו באופן שלא יפסקו מללמוד ותיכף אחר יציאת נשמתו כששוכבין אותו על הארץ יניחו סביביו כל ספרי חידושין שלו אשר חידש וחיבר על התורה וש"ס ופוסקים ודרשות ותוכחות מוסר שדרש ברבים והוכיח בשבתא דרגלא ובכל ומן שהי' פה. ובשעת טהרתו יעמידו אותו על רגליו בכלי אחד ויטילו על גופו ט' קבין בעמידה ולאחר שיניחו אותו בארון ישאו את ארונו ויעמדו אותו לפני פתה בהכנ"ס ויניחו סביב הארון את כל ספרי חידושין אשר חידש וחיבר כנ"ל. ויו"ד אנשים לומדי תורה יקיפו את הארון ז' פעמים בשופר ובכל הקפה יתקעו תשר"ת ויאמרו והוא רחום יכפר עון וכו' גם ילמדו יו"ד לומדים שלשים יום כל יום דרשה אחת מספר בגדי בד **(הס' בגדי בד כולל דרשות לליל יו"כ לערך ל"ו דרשות שדרש בעיר קארלסרוא לבד:)** שמא אשר חיבר ודרש כל יו"כ קודם כל נדרי. מכל הנ"ל לא נפל דבר ארצה את הכל קיימנו ועשינו כמו שצוה. ונקבר בשם טוב בין קבר אביו הרב הגאון אב"ד כמו"ה נתנאל ובין הגאב"ד כמו"ה נתן וב"ר ושבק לנו ולכ"י חייים ע"כ: ואלה תולדות בניו

הרב ר"י טיאה ווייל הוליד ג' בנים ושתי בנות בנו ר' ארי' ליב ווייל נולד בפראג שנת תק"ו ונפטר בקרלסרוא גם אשתו מ' שינלא נפטרה בקארלסרוא בחורף שנת תקפ"ד בנו השני ר' אברהם ווייל נולד ג"כ בפראג בשנת תקי"ד (נקרא על שם דו"ז הגר"א ברודא). בשנת תקל"ח נתקבל לאבד"ק מירינגען (ששם ישב ג"כ על הכסא זקנו בער ק"ג ראה לעיל פרק א') גליל שווארצוואלד שם ישב לערך כ' שנים. ומשם כתב שאלה אל הגאון ר"ם זלמן הכהן בפיורדא ראה בס' שו"ת בגדי כהונה סימן ה'

ובשנת תקנ"ח נתקבל לאבד"ק זולצבורג והמדינה, ונפטר שם בשנת ע"ז לחייו היא שנת תקצ"א לפ"ק אשתו הראשונה מ' דבורה בת הרב ר' משה אבד"ק ברוכזאל נפטרה בשנת תקע"ח. והשנית מ' מלכה בת הנגיד ר"מ מנלי הירש נפטרה ג"כ בחייו בשנת תקפ"ב ובעלה הראשון הי' הרב ר' זאב וואלף הכהן אבד"ק ראנדעג בנו השלישי ר' נתן ווייל נולד ג"כ בפראג בשנה תקס"ז (נקרא ע"ש זקנו ר' נתן פרידלאנד הנ"ל בפרק א') הוא דר **(עד תיבת זצ"ל הוא כתב ידו. ומן נפטר והלאה הוסיפו אחר פטירתו:)**