מנחת נתנאל קיט

לשמוע דברי כבושים מפי הרב והחכם יחכים אם דיניהם שגורים בפיהם. וחידודם כחרב חדה פר צוואריהם, ודורן להרב בערכם יהיו תשלומיהם

מ'ורה ה'מתפלל ו'מעורר ר'חמים ר'בים לנעילת שער הוא הרב נר"ו וכבודו לאחר לא יותן, ותהלת ד' ידבר פיו הוא לנו לפה ולמליץ יושר ברעדה וחלחלה ובגילה. נשיש ונגיל בשמחת תורה כי הוא לנו עוז ואורה. לתתן לו כבוד בהתחלת ברכת וזאת הברכה קריאת התורה, והב בסופה לחתן תורה. מרשות כל הקהל להשליט התורה, תורה היא עץ חיים לכלם חיים בזכות לומדי תורה

נ'ותן ת'שועה נ'טע א'ילן ל'פירי פירות פרי עץ הדר. הידור הוא לכל החתומים לו, ודברי לקט שכחה ופאה ושארי פרסי דברים שאינם נאמרים עדיין הכלל כלו יצא לבאורים. אחר עניני סיום סיפור הנהגות האמורים מלמעלה וניתנן למטה בראשי פרקים בכסף ובשטר ואזכרת ראשית ואחרית ותקון גדול. אז עתה יבא אמרות טהורות תורה לשמור תעודה לנצור בחכמה דרשום מקטן ועד גדול

נ'חקקים ר'ום ו'עמקי הלכות הליכות עולם לו עורים ויורדים לים התלמוד המביא לידי מעשה רב לרב רבינו איתן מושבו יהי' בבית קהל מטה ומעלה שמה ישב עם בני ביתו שיחיו לכונן כסא שלם ושם טוב שלם ושלם בגופו בהונו ושלום מלא בתורתו להגדיל תורה בישיבה שיש בו סמיכת חכמים להחזיק חמשה בחורים מול חמשה חומשי תורה. בחור חמד בוחר בטוב חובר לתורה חבור מחוכם רוחב לב טהור טהורים יהיו וגם פירושיהם פרושים מעבירות ורודפים למצוות ד' ברה למאירת עיניהם: עד כאן דברי עניני כללים הנוגעים אל הנשמה מכאן ואילך עניני פרטים הנוגעים בגוף ואל הממון

ט'ובים י'היו א'חרית ה'דברים לראשיתם כלל גדול נאמר במשנה אם אין קמח אין תורה משום הכי צריך להיות קשר של קיימא לפרנסה ולכלכלה כדי לקיים והגית בו יומם ולילה להחזיק תורה כתיקוני קהל והגליל יצ"ו הנכתבים ונרשמים להרב נר"ו א). הקהלה יצ"ו נותנים להרב משך שנה בשנה חמשים זהובים כל רביעי שנה שנים עשר זהובים וחצי ב). מהגליל כפי ערך סכום אשר יושת עליהם מכל זהב אחד צ"ל וחצי שנה בשנה. ג). מקאסא המדינה כל שנה חמשים זהובים ד). מעשיית סכום בקהלה אחד שפעצי' הגר. ה). משני דרשות שבת הגדול ושבת תשובה יחד ארבע זהובים. ו). מתוכחות מוסר על בית עלמין יום כנ"ל מחבר' קדישא אחד זהב. ז). מקנינים שטרות ומעות קידושין הן בקהלה והן בגליל כפי מנהג המדינה. מפסקים ופשרות כפי המשפט להבדל בין רב למעט. ח). קימחא דפסחא אחד שטראך חיטין. ובחג האסיף בפרי עץ הדר וכפות תמרים מהגליל יצ"ו

עתה ראו אתם חוט כפול שמונה את זה לעומת זה נעשה שמונה פרטים לעיל קרן קיימת לעלמא דאתי. ושמונה כללים בעלמא דין לכסא הוראה וד' יכונן כסאו ירבה ויוסיף תורת לקח טוב בעולם הזה וחיי נצחיית במתיבתא דרקיע לעולם הבא: כל הא מהתחלה עד גמירא קבלנו על עצמינו בחיוב גמור משך שלשה שנים רצופים תמימים ואין לגרוע אלא להוסיף וחיי חיים ושלום יוסיפו מן השמים. נכתב ונחתם בזריזות ולא בעצלתיים. ביום תליתאי שהוכפל בו כי טוב לתליתאי. בירחה תליתאי לקבלת אורייתא תליתאי. לסדר כל' ע'ד'ת' י'שראל יעשו אותו לפ"ק: קאפל כ"ץ מחלימניץ אהרן נעווקלוו. הקטן יעקב בהר"ר יצחק ז"ל מאטיץ נאום וואלף בן הר"ר חיים פשעסטיץ ז"ל שמעון בן ר' שלמה קלאבר מאטיץ הקטן נפתלי בן כהר"ר ליבל א"ש מאטיץ אברהם בן הר"ר שלמה די קלאבר מאטיץ העשיל בן כהר"ו נתן גאנז מאטיץ נאום חיים מנ"ל מנייסאוויץ נאום זלמן וווסאקי. נאום שמחה ביעכטיץ

כפי הנראה מכתב רבנות הזה נתקבל הגרי"ס וייל לאבד"ק אוטיץ והגליל רק על שרש שנים ושם ישב מסוף שנת תקי"ד עד אמצע שנח תקי"ח בהיותו שם הריץ שו"ת אל אביו ראה בס' נתיב חיים הל' שבת סימן דמ"ח. בנתיים חלה על עיניו מחמת עיונו בלילה בספרים ע"כ נסע משם לעיר קארלסבאד ושם נתרפא בע"ה

והנה הגרי"ט בא לעיר אוטיץ בחודש אלול. ובש"ק פ' שופטים דרש דרשתו הראשונה שש הלא היא כתובה על ספרו לבוש הבדים כת"י. באמצע שנת תקי"ח בא חזרה לפראג. ראה בשו"ת נו"ב מהדו"ת סימן ל"ז. תורת נתנאל סימן כ"ה. בשנת תקי"ט כתב מכתב לאביו כי ישתדל עבורו את הרבנות בעיר באמבערג (כפי הנראה נפטר או האב"ד דשם הגאון ר' יוסף חתן הגר"א ברודא) אולם עזב את מחשבתו זאת כי שמע ביש בפראג הרבה משתדלים אודות הרבנות הזאת צבור הרב ר' בנימין וואלף אויסטרליץ ועוד הרבה בעלנים יש על הרבנות הזאת ע"כ ישב במנוחה בפראג והי' מצפה לתשועת ד'. בשנת תקכ"ד כתב מכתב לאביו ביום ב"ך אדר שני ביחד עם אחיו הרב ר' אליעזר ליפמאן. ראה להלן פרק ד'

בחודש אלול תקכ"ג נסע הוא ואחיו הנ"ל לציר קארלסרוא לבית אבותיו לקיים מצות כיבוד או"א ונסע דרך עיר פיורדא ושם התראה עם אחיו ר' שמעון צבי הירש ובהיותו שם כבדוהו אנשי הקהל לאמר דרוש בבהכנ"ס וכן עשה והדרוש הלז הוא בספרו הנ"ל בכת"י. וכאשר בא חזרה לפראג עסק במסחר כמקודם. אבל לא ראה ברכה במסחרו ובמכתבו לאביו בשנת תקכ"ח התאונן לפניו כי במשך העת אבד במסחרו הסך ז' מאות זהובים. וחותנו ר' יעקב איגר הנ"ל עור בידו לעשות לו מסחר אחר

בעת ההיא השתדל להשיג הרבנות דעיר מאנהיים ובקש מאביו שיכתוב מכתב להקצין ר' שמעון אולמא משם (כן הגאון ר' דוד אולמא אבד"ק היידילבערג המובא בספרי גדולת יהונתן ח"ג פרק ד') שהוא ישתדל להשיג עבורו