מנחת נתנאל קיח

הוא השגות בעל תוס' יו"ט על הלבוש ונדפס בפעם הראשונה בווארשא תרנ"ד ר' יעקב איגר הנ"ל הי' ראש הקהל בפראג ונפטר שם בחודש אלול תקכ"ט ד' חדשים אחר פטירת מחותנו בעל קרבן נתנאל, ואשתו מ' מרים בת הקצין ר' נתן פרידלאנד נפטרה לפניו בחודש אדר תקכ"ב, אבי ר' יעקב הי' הקצין ר' ליב איגר, ואבי ר' ליב איגר חי' הקצין ר' אלי' איגר שבנה בהמ"ד בפראג ונקרא על שמו והוא הי' חותן הגאון הפני יהושע זצ"ל בזיווג ג'. ר' נתן פרידלאנד השתדך עם בני הגאון בעל תוס' יו"ט ועם משפחת מירלש, לכן כתב הגרי"ט וייל כי הוא ממשפחת בעל חכם בבי וממשפחת בעל תוס' יו"ט ובשנת תק"ז נסע לעיר מירינגען אל אביו שהי' שם אב"ד והקהל דשם כבדוהו לדרוש בבהכנ"ס וכן עשה והדרוש הלז הוא בספרו בכת"י, וכאשר שב חזרה לפראג כנ"ל לא רצה ליהנות מכתרה של תורה כאביו רק שלח ידו במסחר ועשה לו חנות עם סחורות בד שקורין ליינואנד אולם לא ראה ברכה במסחרו והרבה פעמים התאונן לפני אביו כי אם תזדמן לו איזה רבנות יעזוב את מסחרו שאינה מספיקה לו לפרנסתו. וד' הזמין לו רבנות ובשנת תקי"ד נתקבל לאבד"ק אוטיץ והגליל. ומשם הריץ שאלותיו אל אביו ראה בס' נתיב חיים הל' שבת סימן רמ"ח, וכבר כתבתי בספרי גדולת יהונתן ח"ג פרק ד' כי הגרי"ט ואביו לא רבו להתערב במחלוקת שהיתה בימיהם על הגאון מהר"י אייבשיץ ואף שהגרי"א הי' רבו מובהק ובעת היותו הגרי"ט בפראג כתבו וחתמו חכמי פראג על מכתבים שנדפסו בס' לוחות עדות אולם הוא ואביו לא רבו להתערב בריב הלז ולכן לא חתם הוא על המכתבים מחכמי פראג שם בעיר אוטיץ ישבו על כסא הרבנות לפניו רבנים מפורסמים ומהם הרב ר' ליב ווארמש, מובא בס' נתיב חיים הנ"ל, והרב ר' חיים אשר בנו ר' נטע הי' אבד"ק באמבערג, ועוד כמוהם, ובשנת תקי"ד ביום ג' בחודש סיון התאספו כל טובי הקהל ושלחו לו כתב רבנות וחתומים עליו י"א איש פרנסי ומנהיגי הקהלה, זמן הרבנות היתה על משך שלש שנים. ואחשבה כי לא למותר יהי' להעתיק פה את נוסח כתב הרבנות אות באות יען שספרו של לעווינשטיין אינו מצוי ביד כל וזהו נוסחו: ב"ה

רבי דרש ידרוש כתרי אותיות (ידיד'-יה ז'ה המ'כונן טיאה ר'בה ר'ב **(צ"ל המכונה. והרבה טעותים וקושי לשון בכתב רבנות הזה:)** ר'ב. מ'הר נ'תן א'ל ר'ון שיר (שבח) (שבח יקר וגדולה לאל החונן והנותן לאדם דעת גימטרי' ופרפראות לחכמה. והחכמה מעיון תמצא דברים הדברים הנתנין בקרי וכתיב אור תורה דרש מכ'ה דרש מכ'ה) ידידיה המכונה טיאה בן הרב מהור"ר נתנאל נר"ו

ותקהל העדה עדת ישורון שבטי ישראל על התורה ועל העבודה עבודת הקודש קדשי קדשים לשבתות וחדשים, חדשים כישנים לקדש חודש בשעתו ובזמנו לבל יעבור הזמן לקבל פני רב פני השכינה לשכון בינינו, ואתנו כלנו יחד סביב מקהלות הקהלות והגליל שלנו להגדיל תורה ולהאדירה, ברוב עוז ותפארה, והסכימו כלם בשפה אחת, דברים אחדים בפה נחת. נחת לתתא ונחת לעילא לשם ד' המבורך ידידי' לשכון לבטח בקרבינו, הלא הוא אדונינו מורינו ורבינו, לכתור בכתר תורה וכתר שם טוב משמן טוב עולה יעלה ויבא ויגיע ויראה וירבה לנו לשם ולתהלה חכם השלם ידידיה המכונה טיאה בן הרב מהור"ר נתנאל גררו יאיר ויזרח, ככוכב הנוגה בגבול מזרח, אורו זרח ויזרח, עד לביאת המבשר טוב לבוא לירושלים עיר הקודש לבנין בית מקדשינו ותפארתינו בזריחת השמש ממזרח ותשועת חן חן לו, חן מלמעלה וחן מלמטה, ותנא חשיב פירי למעלה ושורש למטה, מתוקן כדבש ותמרים **(אפשר צ"ל מתוקים כדבש)** לברך עליו ברכת הנהנין, ברכות ראשונות וברכות אחרונות ברכות יאט"ה מורה בראשיתו, ותקוה לאחריתו, וקורין לעייני"ן אלפי"ן אלפי ברכות מאתנו, וד' יוסיף עד בלי די לכולנו אכי"ר

'ישרים 'דרכי 'ד' 'דעת 'יכון ה'כסא לקוראה, להורות לנו הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר יעשה האדם וחי בהם, לדרוש את ד' ותורתו התמימה. להיות לנו פחד ואימה. בהתחלת עשרת הדברות אנכי 'אמירה 'נעימה 'כתיבה 'יהיבה, ומורא רבינו כמורא שמים יהי' על לבנו ימים ימימה

'המוציא משחק 'כוכבי 'ושמש 'נוגה 'המאירים, יום ליום ולילה ללילה יחוה דעת צדקו צדק צדק לרדוף אחד לדין ואחד לפשרה, ידין ידין יורה יורה לאסור איסור מעל נפשו להתירה, על פיו הטהור לצאת ולבא וחס מלדבר סרה, נסור למשמעתו לשמור ולעשות באזהרה, במפקד ובמספר לעבדה ולשמרה, כדת וכשורה

'טובים 'ישרים 'אפודים 'היקרים, יקר מפז ומפנינים, פנוי מקום כבודו בבית הכנסת הקודש בקרן זויות מזרחית ודרשינן, עוד איה מקום כבודה לאיתתא דרבנן בעזרת נשים, ובכתבי הקודש נאמר לקרא להרב נר"ו בכל שבתות השנה ויומי רגלים, וימים נוראים שווין לטובה כלם כאחד לחיובו לעלותו, לברכו בתורה תחלה כדינו בתוך קהל עדתו, ובר"ה וחולי המועד ויומי קריאת ס"ת רשות להביאו בתוך הבאים לברך לשם כבוד מלכותו

'ביאר 'נעשה לנשמע היטב בשבעים לשון למודים בתורה שבכתב ותורה שבע"פ בדרשות שאול לן מר ביומי דכלה שמעית מיני' תרתי משמע, חדא בשבת הגדול לדרוש הלכות ודיני, דיני פסח והנעלה, לשמוע תורת אמת והנה חכו כלם מחמדים בחן וחמלה, ועוד ידרשנו לטובה, בשבת תשובה, בשובה ונחת תושעון לעורר העם בתוכחות מגולה, וחוט המשולש לקו הישר, לדרוש עוד דברי מוסר, לחברי קדושה דג"ח בער"ח שבט ער בית עלמין וממשמיעיה' משמיעי' על השקלים לקמן

'המשפיע 'רב 'ברכות 'אירוסין ונשואין ועניני טהרות וטבילות, והשגחות מעולות, על קרן קיימת לעולם הבא שכלו טוב במעשה רב למלמדי תנוקות, והוא עיקר שלא לעשות מלאכת ד' ברמי', וכיון דעל על שוחטים ובודקים לבדוק אחריהם בחקירות ודרישות, ישנו לקרואם וישנו למסירה הם וחלופיהם, ולחדד סכיניהם,