מנחת נתנאל קיז

לכ"ז חרוזים וכל חרוז בו ארבע שורות נדפס בלשון זארנון המדוברת אז בימיהם ובכתב עברית אשכנזית שדומה לכתב רש"י, ואעתיק פה ראש המאמר וסופו איינע מעריקווערטיגה אונד טרואריגי בשרייבונג מפטירת הרב והגאון הגדול החריף והשנון המפורסם בדורו ולו דומי' תהלה, זקן ושבע ימים אשר לא נס ליחו ולא כהתה עינו כמה"ו יעקב נתנאל ווייל **(אפשר להיות כי הוסיפו לו שם יעקב קודם פטירתו ע"ש זקנו הגאון מהרי"ז:)** ע' שהי' אב"ד בק"ק קארלסרוא ומדינות טורלאך ובאדן בעל המחבר ספר הק"ן: הערט צי איר לייט וואש אייך ערצילן וויל וויא עש איזט צו ננאננן בפטירת הגאון המפורסם כטה"ו נתנאל ווייל אב"ד ור"מ איוט ער גוועזן בק"ק קארלסרוא אויך כל מדינות טורלאך ומדינות באדען דער צו: חרוז האחרון אב הרחמן אנזרי טרעהרן טוא אין דיין אוצר איין שליטן דפן זכות פון דען צדיק לאז אונז תמיד גניסן בשירמן אונש בשיצן זאלשטו אונש פר אלין דער גלייכן ענינים יא דער נביא האט גשפראכן ומחה ד' דמעה מעל כל פנים: נדפס בק"ק קארלסרוא צי האבין אצל הזעציר צבי הירש בן כ' משה ווירמייז מק"ק קארלסרוא

והנה אחר הרבה שנים נגזר גזרה משרי הממשלה להעתיק את בית הקברות על מקום אחר אולם הב"ע ששם נקברו רבינו ובנו הרב ר"י טיאה נשאר על מקומו עד היום הזה. וקורות ב"ע דשם יספר לעווינשטיין בספרו צד 18 הערה 4 באריכות עיי"ש. ורמז רמזו סופרי הדור ההוא על רבינו שהי' חביב על הגר"א ברודא כבן כי ב"ן שנים מקודם הוא יום א' אדר"ח אייר תע"ו נפטר הגר"א ברודא זצ"ל בפפד"מ ובאותו יום ובאותו חודש נפטר תלמידו רבינו ב"ן שנת אחריו ואשת רבינו מרת פיגלה בת ר' ידידי' מפראג האריכה ימים אחרי מות רבינו י"א שנים, רבינו נשאה לאשה בשנת תס"ח וישב עמה בכבוד ס"א שנים והיא נפטרה זקנה בת פ"ד שנים ביום ג' אדר א' בשנת תק"מ וביום ה' ז' אלול תק"ט העמידו מצבה על קבורתה ובעת הקמת המצבה הספידה בנה הגדול ר"י שיאה ווייל ההספד הלז נכתב בספרו לבוש הבדים כת"י: ווה נוסח מצבתה מר לי יום ד' ג' א"ר ע'ל' מ'ו'ת' זו בפרט

קראו למקוננת לי פה מוטמנת, ק'ן' צפור טהורה מקוננת, אשה גדולה והרבנית מרת נפש, פיגלה בת מהור"ר ידידי' ז"ל אשת הגאון החסיד מו"ה נתנאל ווייל בת אחות הגאון מהור"ר אברהם ברודא זצ"ל: פרק שלישי תולדות בני רבינו, ומשפחתו, ספריו, הסכמותיו, ועוד איזה הוספות

רבינו הגאון ר' נתנאל ווייל הוליד ו' בנים וג' בנות, אולם ב' בנים מתו בנערותם כאמור למעלה, ואלה שמות בניו הנותרים. א). ר' ידידי' טיאה ווייל. ב). ר' אליעזר ליפמאן ווייל. ג). ר' שמעון צבי ווייל. ד). ר' אברהם ווייל. ושמות בנותיו לא נודעו לי רק ב' מהן אחת שמה חיילה ואחת שמה אסתר. ושם הראשונה לא נודע לי. ואלה תולדות בניו בנו בכורו הרב הגאון ר' ידידי' סיאה ווייל נולד בעיר פראג בליל יו"כ שחל ביום ד' לאחר חצות הלילה שנת תפ"ב (לשונו בספרו כת"י) עוד בנערותו הראה כשרונותיו המופלאים כי חננו ד' בשכל חריף ובלשון למודים. ולו נפל סדר נשים לגורלו כאמור למעלה, ורבינו אהבו מכל בניו כי נדמה לו בכל עניניו. והוא עמד לפני אביו ולמד אצלו עד שנעשה כבן עשר שנים ואז נכנס לישיבת הגאון מהור"ר יהונתן אייבשיץ והוא נחשב לרבו מובהק כי למד אצלו עד נסיעתו מפראג למיץ, אולם הוא נשאר בפראג עוד שנה אחת ובימי המהומות בשם בשנת תק"ג עזב את העיר ונסע לעיר ברעסלויא, ושם עסק בתורה בשקידה, ובמשך חודש אחד סיום א' אדר עד יום א' ניסן כתב חבורו הראשון ס' דברי שלום ואמת חידושים על הרמב"ם על הל' מגילה ושלח את הה' לאביו במתנה, ובשנת תק"ד בא חזרה לפראג ובאותו שנה נשא את העלמה מרת גיטל איגר בת הקצין ר' יעקב איגר מפראג לו לאשה ובשנת תק"ה נסע למיץ וכן מספר לנו בהספידו על הגאון מהרי"א זצ"ל "וזכורני כי היינו בישיבה שם במיץ בשנת תק"ו למנין הו"ת בשמעתין דשאלה ושכורה והי' לומד בכל שבוע מבוקר עד ערב כל השבוע בלי טעימה עד שעת קריאת המנחה" וכו'. ראה בספרי גדולת יהונתן ח"ב פרק ה' אות כ"ו באריכות. ובשנת תק"ח כאשר נפתחו שערי עיר פראג לפני היהודים והמלכה נתנה רשות ליהודים להתיישב בק"ק פראג שנית אז שב גם הוא לפראג. ובאותה שנה היא שנת תק"ח העתיק את הס' מלבושי יו"ט מעצם כתב ידו של התוס' יו"ט. הס' חכרנ