מנחת נתנאל קטז

היו למראה עיני הגאון ר' שאול אבד"ק אשכנזים באמשטרדאם וראה הסכמת הנו"ב לס' תורת נתנאל. בעיר הזאת כתב רבינו יתר ספריו הן אשר נדפסו והן אשר עודם בכתובים, ל"ה הסכמות נדפסו ממנו על ספרים שונים שהסכים בעיר הזאת וכל מחברי ספרים שבדורו רצו לעטר ספריהם עם הסכמתו, (ראה בס' מפתח הסכמות צד 202)

לערוך ט"ו שנים ישב רבינו בעיר קארלסרוה על התורה והעבודה, וכל שלשלת ימי חייו הם שלשלת ארוכה של עבודת ד' יומם ולילה, הגם שאך מעט תלמידים היו לו בעיר הזאת, אולם לעומת זה הקדיש ימיו רק לעבודת ד', הנהיג אנשי עדתו על מי מבועי התורה והיראה, וכפעם בפעם דרש דרושי מוסר לעורר את העם לעבודת ד' וללכת בדרכי ד' ותורתו, בשנת תקכ"ג הדפים שם הרב ר' יוסף דארמשטאט ספרו עץ יוסף על מסכתות וקודם הדפסתו לקח הסכמה מרבינו אולם בתוך הספר כתב השנות על ס' קרבן נתנאל, ורבינו לא הקפיד ע"ז וכתב חשובות על השגותיו ויצו עליו להדפיס תשובותיו בתוך ספר וכך עשה, אולם הוא השיג ג"כ על התשובות ראה ע"ז באריכות בספרי עטרת יהושע

גם בניו הדריך על דרכי התורה והיראה ושש בנים ירלדה לו אשתו ועל כל אחד מהם הטיל גורד שיקח לו חלק אחד מסדרי המשניות ללמוד תמיד, על בנו בכורו הרב ר' ידידי' טיאה נפל סדר נשים לגורלו, ולהרב ר' אליעזר ליפמאן נפל סדר קדשים, ולר' שמעון הירש סדר מועד, ולר' אברהם סדר נזיקין, והיו לו עוד שני בנים ומתו בנערותם והתאבל עליהם רבינו כי אמר ששני סדרים נאבדו ממנו, עוד נהג בלמדו עם בניו בתחלה למד עמהם נביאים ראשונים ואח"כ דניאל עזרא נחמי' כדי שידעו מתחלת הבריאה וסדר הדורות עד בנין בית שני ואח"כ התחיל ללמוד עמהם מס' ברכות ושבת והלכותיו ואח"ז למד עם כל אחד מה שעלה לגורלו כנ"ל, ואף גם זאת הי' רגיל בכל שנה ושנה ללמוד הל' שבת ומס' נדרים כי כן קבל עליו בשעת הדבר שניצל ממנו. כ"ז מספר לנו בנו הגרי"ט ווייל בספרו של לעווינשטיין צד 44. בסוף ימיו בשנת תקכ"ט נתאספו פו"מ דעיירות אשר בגלילות מארקגנראף באדען בעיר רוישטאט הרחוקה מעיר הבירה קארלסרוה מהלך ה' שעות להתיעץ אודות זכיות שרצו להשיג אז משרי עיירות אשר בגלילות הנ"ל, ועל האסיפה הזאת הזמינו גם את רבינו שיבא אליהם לשאול ממנו עצה ותושי', ההזמנה הזאת קשה היתה בעיני רבינו לקיימה כי בן פ"ב שנים הי' וכבד הי' לו לעשות אף נסיעה קלה של שעה אחת, אולם הם הפצירו בו שיבא אליהם, וכן עשה וביום א' אסרו חג של פסח דשנת הנ"ל נסע מעיר קארלסרוה לעיר רוישטאט, ובא לשם בתחלת הלילה, ולמחרתו כאשר הוצרכו לפתוח האסיפה נחלה רבינו ונפל למשכב, כאשר קיבלה אשת רבינו השמועה המחרידה הזאת מיהרה כעל כנפי נשרים לנסוע אליו לרוישטאט לשמשו בעת חליו, והמחלה התגברה מיום ליום, כל אנשי עיר קארלסרוה לא נתנו שינה לעיניהם ולעפעפיהם תנומה רק קראו בחזקה אל ד' והרבו תפלות ובקשות בעד רבם האהוב להם, כל הדרך מקארלסרוה עד רוישטאט הי' מלא אנשים ונשים שנסעו בלי הרף מעיר לעיר להתראות עם מורם ומדריכם, אולם ד' שתם תפלתם ונצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש ויצאה נשמתו בקדושה ובטהרה ביום א' דר"ח אייר יום הראשון למלאכה לפנות בוקר בשעה שהי' רגיל ללמוד שעוריו כסדרן בשעה זו שבק חיים לכל ישראל בעיר רוישטאט. אולם לאשר נפטר בעיר לא לו יצאה פקודת שר העיר לקברו שם וע"י פעולות והשתדלות של אנשי ק"ק קארלסרוה שהשתדלו אצל אדון העיר שם וע"י הקצין ר' זלמן וויזל משם השיגו רשיון ביום ב' ב' דר"ח להוליכו מרוישטאט לקארלסרוה, ונסים ונפלאות נעשה בעת קבורתו כי מהלך ה' שעות יש מעיר רוישטאט לקארלסרוה והם נשאו המטה על כתפותם והלכו לאט ובמשך ג' שעות באו לעיר קארלסרוה וד' קצר לפניהם את הדרך בזכות רבינו שנשאוהו על כתפיהם, ומושל העיר שלח גם אנשי חיל ללוותו עם כלי זיינם לכבוד רבינו וכל הדרך הי' מלא מאנשים מבני ישראל וגם מעם העיר הנוצרים שציווהו בכבוד, ונקבר בכבוד גדול ויללה רבה בעיר קארלסרוה, ועל הבית עלמין הספידוהו איזה רבנים ורק מקצת שבחו אמרו בפניו כי מי ימלל כל שבחו וצדקתו אשר אין לשער ולספר:

ועל מצבתו נרמזו הנסים שנעשו אז לכבודו, וזה נוסח מצבתו, גם בספרו של לעווינשטיין הנ"ל

פ"נ הרב הגאון הגדול המפורסם מופת הדור לכל חסידיו מרנא ורבנא נתנאל וויול זצוק"ל שהי' אב"ד ור"מ דמדינת טירלאך ובאדין ושווארץ וואלד, ואפילאנד בק"ק פראג. ששבק לן חי' ביום א' אד"ר חודש אייר יום ה'ז'ה' ש'ב'י'ר'י' לפ"ק תנצב"ה: ועל עבר השני כתוב

נתנאל עלה למרום זקן ושבע ימים, ויושב בישיבה שמו מפארים, חריף ושנון בש"ס ופוסקים. חיבר חיבורים חכם וסופר מחוברים, ו'י ו'י י'לולי י'ליל ל'שברים, מגזע מהרי"ו ומהר"ם מר"ב ובעלי תוס' הגבורים, כמה נסים נעשו לו כנודע באיי העברים, בהוליכו פה לקברים, לעמוד לקץ הימין לדור דורים

גם אחר עבור איזה ימים לפטירתו ערכו יהודי עיר קארלסרוה יום אבל ורבנים אחדים הספידוהו בבהכנ"ס וכן עשו בעיר באדען וטורלאך וכן בשאר עיירות אשר שם רבינו הי' חביב בעיניהם, ובפרט הספידו בנו בכורו ממלא מקומו הגאון ר"י טיאה ווייל אשר כתב ההספד בספרו לבוש הבדים כת"י סיפור הנס אשר קרה בעת שנשאו את רבינו מרוישטאט לקארלסרוה נדפס אז בעתון האשכנזי היחידי שיצא לאור אז בעיר קארלסרוה ביום 18 מאי 1789 ובספרו של לעווינשטיין נעתקו כל הדברים ממ"ע ראה שם ביילאגע נו' 5, גם מדפיס מעיר קארלסרוה ושמו ר' צבי הירש בן ר' משה ווירמיז הדפים מאמר בחרוזים סיפור מפטירת וקבורת רבינו, המאמר הלז נחלק