מנחת נתנאל קטו

הוא הגאון ר' יהונתן אייבשיץ שנתקבל ג"כ אז לר"מ בפראג, ועוד הי' שם הרבה ישיבות בעת ההיא כי עיר פראג היתה מקום תורה בימים ההם והיתה מטרפולין דמדינה ועיר ואם בישראל מלאה חכמים וסופרים, ורבינו לא קבל פרס מהקהלה כי לא רצה ליהנות משל אחרים, רק שלח במסחר ידו ועסק במסחר וגם בתורה ושניהם הצליחו בידו. אך אח"כ ירד מסחרו וסבל דוחק ונתקבל למו"ש בפראג והפרס שלקח מהקהלה הספיק לו כדי חייו בצמצום כי הי' מטופל אז ולכן עזרו לו ידידיו ומכיריו והקצין ר' יעקב איגר הלוה לו סך נ' טהאלער ור' דוד האמבורג עזר לו בהלואה **(ר' דוד ויסבורג הי' תלמיד הגר"י אייבשיץ ותשובות ממנו נעתקו בס' שו"ת מהר"י טיאה ווייל כת"י, והי' אח"כ אבד"ק קרשמויר. ראה בספרי גדולת יהונתן ח"ב פרק ז' גו' 48)** כדי להחזיקו שיוכל לישב על התורה ועל העבודה כאות נפשו, בעת היותו בפראג כאשר הי' בן כ"ו שנים נפטר אליו דודו מדריכו בנעוריו הוא חרב ר' אליעזר ליפמאן ווייל הנ"ל שנפטר בעיר פראג ביום ט"ז אדר ראשון דשנת תפ"ג לפ"ק (נוסח מצבתו ראה להלן פרק ד') ורבינו התאבל עליו ומצא תנחומין בלימוד התורה כי בעת ההוא אמר לו חברו הגאון ר' שמואל קראקאווער תלמיד הגר"א ברודא "הנה אי לאו דסגי נהור אנכי הייתי מחבר חיבור על הרא"ש מה ששייר האי תנא הר"ב תוס' יו"ט, ואם יזכהו ד' למר לחבר מחברת הקודש אזי יעשה חיבור על הרא"ש ודברי צדיק נכנסו באזניו והתחיל לחבר חיבור ער עמודי יכין ובועז הרא"ש ז"ל וגמרו וזכה להדפיסו עוד בחייו וקרא שמו קרבן נתנאל וכל ישראל נהנין מריח נחוח של קרבנו הלזה, בהיות רבינו בפראג למד ג"כ חכמת הקבלה אצל הגאון המקובל ר' משה חסיד והוא וריעו ר' משה גינצבורג (חתן הר"ש קראקאווער הנ"ל) למדו ביחד אצל ר"מ חסיד הנ"ל ורבינו למד יותר ממאה עלין כתבי האר"י ז"ל, אבל עשה עצמו כאלו לא ידע כלום בקבלה כי הי' הצנע לכת, וג' שנים איזן וחיקר בהלכות ודיני ס"ת והתחיל לכתוב בעצמו ס"ת בעשרה תקונים של ר' משה זכותא ז"ל וכתב עד פ' וישלח בעצמו, אבל כאשר ראה שמבטל הרבה עי"ז מלימודו שכר לו סופר מהיר שיגמור הס"ת ורבינו כתב בעצמו השמות ע"פ קבלה כי הי' מקובל גדול כנ"ל **(לשון הגרי"ט ווייל בספרו של לעווינשטיין)** מהתמדתו בתורה יספר לנו בנו וז"ל "מהתמדת לימודו אי אפשר לספר, ראשון הי' חוור כל ימיו מידי יום ביומו עד יום מותו ח"י פרקים משניות, שנית למד ברבים בישיבה עם תלמידים כל הש"ס אפי' סדר זרעים וטהרות. אף גם זאת כל יום ויום הי' רגיל לעמוד לאחר חצות הלילה לסדר תיקון חצות ולחזור על לימודו, גם למד תנ"ך מידי שנה בשנה ושאר חובות הלימוד שאנחנו לא נדע **(ג"ז שם:)** כה ישב רבינו על התורה ועל העבודה עד שנת ת"ק לפ"ק שאח"כ נעשה חדשות שם ראה להלן: פרק שני

ויהי בשנת ת"ק כ"מ שנאמר ויהי אינו אלא צרה כי בעת ההיא פרצה מלחמה אחרי מות הקיסר קארל הששי בין בתו הקיסרית מאריא טהערויא יורשת כסאו ובין מלך מרייסין פריעדריך הגדול בצרוף חיל הצרפתים, ואז באה עיר פראג במצור והרבה צרות סבלו יהודי עיר פראג במשך ימי המלחמות כי כאז כן עתה היו היהודים תמיד השה לעולה וכפעם בפעם נפלו עליהם שודדים והרגו וטבחו ולא חמלו על נער וזקן, וביותר חיל הפנדורין אשר גוי עז פנים המה אשר הרבו לפשט בעיר לשלול שלל ולבוז בז ולהרוג כל יהודי שפגעו בלי שום חמלה, וביום כ"ב כסליו תק"ה לפ"ק בזזו ושללו חיל הפאנדורין בעיר פראג ונהרגו ג"כ הרבה יהודים אז, ל"ו שעות עשו שמות בעיר ולערך ת"ק יהודים נפצעו ברחובות העיר, השודדים הללו נפלו על בית רבינו באור ליום ועש"ק כ"ב כסליו הנ"ל אולם נסוגו אחור לא נודע סיבת הדבר ולמחרת התנפלו עוד הפעם על בית רבינו והפחידו את אנשי הבית בהרג ושלל, ותשעה פעמים ירו חצים על בית רבינו אולם רבינו ובניו ויתר היהודים שנתאספו אצלו לחסות בצלו חגרו עוז וגבורה נגד המתנפלים עליהם וזרקו אבנים כל השודדים וגרשו אותם מן הבית ונצולו כולם בעזהי"ת. אולם איזה שבועות אח"ז אחזום חיל ורעדה כי נשמעה גזרת המלכה לגרש כלה את כל היהודים מעיר פראג, הגזרה הרעה הזאת המיטה שואה על כל יושבי העיר וברוב יגון ואנחה עזבו כל יהודי עיר פראג את עיר הזאת שהיתה חביבה עליהם למאוד, גם רבינו וב"ב עזבו את עיר פראג, (ותלמידיו נתפזרו כבר מקודם אנה ואנה), ואז נתקבל רבינו לאבד"ק מאהרינגצן וגליל שווארצוואלד, בשנת תק"ה נכנס לעיר לשבת שם על כסא הרבנות ושם כתב הלאה ספרו קרבן נתנאל שהתחיל עוד לכתבו בפראג כנ"ל, ובנו ר' שמעון הירש עזר לו במלאכת הכתיבה כי סופר מהיר הי' כאביו

חמש שנים ישב רבינו בעיר הזאת על התורה והעבודה ולמד עם תלמידים הנוגים, ובשנת תק"י נתקבל רבינו לאבד"ק טורלאך ובאדען אשר בממשלת מארקגראפען, ונתקבל לאב"ד רק על ג' שנים כי כן שרר שם חוק המושל קארל פריעדריך שלא לקבל רב רק על ג' שנים, אח"כ נתקבל רבינו לאבד"ק קארלסרוה והמדינה זמן ביאתו לשם כנראה היתה לערך שנת תקי"ד, ובשנת תקי"ז ביום כ"ו אייר הסכים שם הסכמתו הראשונה על ה' פרי חדש, אבל לא נעים הי' לרבינו לשבת שם בדד כי לא הורשה לו שם לנהל ישיבה ע"כ עם אל רבו לגמור את אשר התחיל, ושם בשנת תקט"ו הדפים ספרו קרבן נתנאל בסיוע של חתנו ר' נפתלי ליבררלש, והקריב קרבן תודה לד' על מזבח הדפוס אשר הציל אותו מכף כל אויב ושודד ועשה לו נסים ונפלאות

בעת היותו שם פתח דלתותיו לכל הדופקים אצלו לשאול שאלות, והשיב תשובות לכל השואלים מאתו דבר ד' זו הלכה, והריץ תשובותיו עם חכמי הזמן הרבנים והגאונים, והרבה תשובות נשארו ממנו כת"י וקצת מהם