מנחת נתנאל קיד
Minchat Netanel 114 · מנחת נתנאל · free full Hebrew text
Open in the reader →תולדות נתנאל פרק א' זה ספר תולדות הגאון ר' נתנאל ווייל ז"ל. ב"ה
אחת ממשפחות העתיקות אשר כגפן פורי' בכרם בית ישראל היא משפחת ש"וייל" שרשה ומקורה היא מדינת אשכנז, הרבה רבנים מפורסמים גאוני הדור וגדולי התורה יצאו ממשפחה הזאת אשר אך למותר לחשבם בכאן, ומהם הידוע לנו הוא הגאון ר' יעקב ווייל אבד"ק נירגבורג המפורסם ע"י ספריו, שו"ת מהרי"ו ובפרט ספרו שחיטות ובדיקות מהרי"ו, אשר זכה שכל ישראל פוסקים כוותי', והוא הרביץ תורה עם תלמידים אשר היו ג"כ גדולי הדור מפורסמים בתורתם ומהם הגאון ר' ישראל מברונא מח"ס שו"ת כהר"י מברונא, ועוד הרבה מגדולי ארץ אשכנז היו תלמידיו אשר מהם נתפשטה לימוד התורה בכל ארצות, בנו של הגאון מהרי"ו הי' הגאון מהר"ם ווייל אבד"ק אילמנא והמדינה **(ר"ת של מהר"ם נעלם ממני, וסדר היחס הלזה העתקתי מדברי הגאון ר"י טיאה ווייל שנדפסו בספרו של לעווינשטיין צד 42)** הוא הי' אבי החסיד והפרוש הגאון מוהר"ר יעקב הנקרא יוקל וייל שהי' אבד"ק דונאווערטה ורב בכל מדינת בייערן אבי הגאון מופת הדור מהור"ר יונה אבד"ק בורגא במדינת שוואבן ומדינת שוויץ ולו שני בנים א' הרב ר' שמואל אורי שרגא מובא בהקדמת ה' קרבן נתנאל, והשני הי' הרב הגאון מהור"ר יעקב ווייל ממלא מקום אביו והי' ג"כ אבד"ק בורנא ושוואבין ושווייץ, ולו בן ג"כ בשמו שמואל אורי שרגא מבורנא אבי התורני מהור"ר משה מאיר הנקרא מהר"ם משטלצקינגין והי' תלמיד המהר"ם מלובלין והי' עשיר גדול ובנה בהכנ"ס בעיר שטעלינגין ותמור מים לגבל הסיד לקח יין אדום **(לשון הגרי"ס ווייל שם:
)** ובני ר' משה מאיר היו א) הקדוש הר"ר נפתלי המכונה ר' הירש ב) ר' אייזיק **(מבני ר' אייזיק הי"ד לא נודע לי מאומה:
)** הי"ד, ובנו השלישי של מאיר הי' החסיד ופרוש ובקי בש"ס וסדר קדשים וחזר בכל יום ח"י פרקים משניות ה"ה הרב מהור"ר אלעזר המכונה ליפמאן ווייל ל"ש שהי' דר בפראג **(תמי' לי שבס' משפחת ק"ק פראג לא נמצא זכרו)** והקדוש ר' נפתלי הירש הנ"ל הוליד מאשתו הראשונה שני בנים ובת, אי הקצין כמהר"ם ומהור"ר אליעזר מקיפנהיים והבת מ' בריינדיל וכשמתה אשתו נשא אח"כ את אחותה הצנועה מרת מרים וממנה הוליד ג"כ שני בנים ובת א' הגאון מהור"ר נתנאל ווייל נושא ספרנו ואחיו הקצין מהור"ר משה ווייל מזולצבורג והבת מ' פעסלי מראפישוויר, ואם רבינו נתנאל מרת פרים הנ"ל התיחסה אחר הגאון ר' אפרים ב"ר אפרים הגבור אחד מבעל תוס' ונזכר בתוס' פסחים דף ל"ו ע"א ד"ה במקום וכו' עיי"ש) **(כ"ז מספר לנו הגרי"ט ווייל שם)** שהי' דר בעיר רעגגשבורג **(ולכן נחקק על מצבת ר' נתנאל "מגזע בעלי תוס' הגבורים)** ר' אליעזר ליפמאן ווייל הנ"ל נולד בשנת ת', בנעוריו עזב את עיר מולדתו שטעלינגין ונסע לעיר פולדא ושם למד בישיבת האב"ד דשם הגאון מהר"ם שיף זצ"ל, ואח"כ נסע משם לעיר פראג ששם ישב בקביעות, שני אחיו הנ"ל ר' נפתלי הירש ור' אייזיק נשארו בעיר שטעלינגין ושם ישבו בשלום ושלוה ונתפרנסו בכבוד והיו להם ימים טובים ימי מנוחה ושלוה וחיו חיי נחת ועושר, אולם פתאום התקדרו שמי הצלחתם בעבים שחורים כי תושבי העיר התנפלו על היהודים לשלול שלל ולבוז בו ואז נהרגו שני האחים הקצינים הנ"ל הי"ד, ורבינו נתנאל בן ה' שנים הי' כשנהרג אביו הקדוש ר' נפתלי הירש בשנת תנ"ב וכאשר חי' בן ט' שנים הוליכתו אמו הצנועה לעיר פראג ושם הי' בבית דודו הקצין ר' אליעזר ליפמאן ווייל הנ"ל, ואז בשנת ט' לחייו הי' יודע בע"פ שיר השירים **(לשון הגרי"ט שם)** ודודו גידל אותו בדרך הישר ולמדו שדם בעיון ובשקידה כי ראה ששכלו חריף והי' מכריע את כל חבריו שלמדו עמו בבית רבן עד שנעשה בחור ושנון, ואז נכנס לישיבת הגאון ר' אברהם ברודא שחי' ר"מ בפראג **(ר"ל, תכף בבואו לפראג נכנס לישיבת הגר"א ברודא ז"ל)** ולמד אצלו ח"י שנים, וכאשר ראה רבו שעולה ומצליח בתורתו אמר רו אלו הי' לי בת פנוי' הייתי מתחתן בך אבל אין לי כעת בת רק מאחותי הצנועה מרת חיילה **(הגר"ש ברודא קרא שם בתו הצעירה על שם אחותו הזאת אולם מתה בילדותה ראה ראה האק צד 49 גי' 728)** יש אצלי בת אחת קטנה בתולה טובת מראה בת עשר שנים מרת פיגלא ואם תרצה לקחתה אהי' אני חמיך **(כי היא ובעלה ר' ידירי' נפפרו בימי הנוצר ובתם הצעירה הקטנה שהשאירו אחריהם מ' פיגלא נתגדלה בבית הגר"א ברודא)** וכאשר אין לאחותי בן זכר אזי אני אחי' אחי אם של בניך, ובהשתדלות הדברים התרצה לכך וכך נראה לו בחלום שהיא זיווגו והוכרח להמתין בנשואי' עד שנעשית בת י"ב שנים וששה חדשים ואז לקח אותה לאשה ברוב חדוה בעיר פראג, ובשעת הנשואין שמח רבו הגר"א ברודא שמחה גדולה והוליכו בכל חוצות עיר פראג ואמר אם הסוחר יש לו סחורה טובה מראה לרבים יפי', וכנראה היתה החתונה שלו בחורף דשנת תס"ט, באותה שנה נתקבל הגר"א ברודא לאב"ד ולר"מ בק"ק מיץ וקודם נסיעתו למיץ כבד את תלמידו רבינו שיאמר חילוקא דרבנן בישיבתו וכן עשה והוא עמד עליהם ונהנה מאוד, ואחר ט' שבועות לחתונתו אמר לו רבו הנ"ל הלא ידוע לך שאין שר בבא נוסע ממדינה אם לא יקח שרי חיל עמו, וכוונתו הי' שיסע עמו למיץ ורבינו שמע לדבריו ונסע אחריו למיץ, ושם למד ג"כ בישיבתו כל ימי ישיבתו שם עד שנת תע"ה שאז נתקבל רבו לאב"ד ולר"מ בק"ק פפד"ם ולשם נסע ג"כ רבינו כי הי' אהוב מאד בעיני רבו ונפשו קשורה בנפשו, ורבו השתדל עבורו שיהי' רב בעיר אופענבאך הסמוכה לפפד"ם וכל ימי השבוע יחי' אצלו, וכן עשה רבינו, ונסע מפפד"מ חזרה לפראג לסדר עניניו ולמכור שם חפציו וליסע אח"כ שוב לפפד"ם להיות סמוך אצל רבו, אבל רבות מחשבות בלב איש כי בעת היותו בפראג נפטר רבו בפפד"ם ביום ב' דר"ח אייר תע"ז לפ"ק, וכאשר הגיעה השמועה הרעה הזאת לפראג קרע רבינו את בגדיו, ונתיישב בפראג ישיבת קבע, ושם למד עם תלמידים בישיבת רבו, אבל עוד ר"מ אחד הי' שם איש כערכו במעלה אך צעיר ממנו הי' כעשר שנים