מנחת נתנאל קט

נמי סבר כר"י אמר שמואל ור' אבא אמר רב דברישא פליגי רבנן וסברי דכשר ובסיפא מודים וא"כ שפיר מקשי אליתא בעל היינו שינה שמו ושמה אם תאמר שינה שמו וכו' לאי דוקא פשיטא קשה לערבינהו ולתני אם רבנן פליגי בהי' במזרח וכתב במערב דהוי שינה ממש מכ"ש בלא שינה ממש וא"כ הק"ל על תוס' מנ"ל לתוס' להוכיח דשינה מקום עמידתו כשר דלמא כולה כדפרישית ובזה אמרתי לישב במה שיש לדקדק אמאי לא אמר ר' יהודא אוקמתא דילי' על מתני' אבל לפי מה דפרישית קאמר ר' יהודא כפתור ופרח בלא זה על מתני' לא יוכל לומר דהוי אמינא מנ"ל לר' יהודא ולר' אבא דילמא היפך וסברי ברישא כר' מאיר ובסיפא פליגי וסברי כשר משים דשינה שמו לאו דוקא שינה אבל השתא דמתרץ הגמרא דקאי אסופר קשה לר"י למה לא אוקמיא בבעל וכקושיא שהקשתי לעיל דשינה לאו שינה ממש ומ"מ צריך הי' במזרח להורות דרבנן פליגי בסיפא וברישא מודים אלא דצ"ל להיפך דברישא פליגי ובסיפא מודים והשתא שפיר אמר ר"י דמוכח מילתא דידיה ודו"ק

ותו יש לדקדק דתוס' פירשו בשינה שמו וכו' לאו דוקא ופי' מהרש"א דאי דוקא הו"ל למיתני רבותא טפי בלא כתבו כלל יש לדקדק לפי דברי אלה א"כ גבי הי' במזרח וכתב במערב דליכא להולמו לא שינה ממש דאם הי' במזרח לא הי' במערב א"כ קשה במנ"פ אי לא כתבו כלל פסיל ה"ל למתני רבותא טפי בלא כתבו כלל וכ"ת בלא כתבו כלל כשר הא בתוס' כתבו ד"ה ושם עירו ושם עירה אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר כיון שא"צ לכתבו משמע היכא דלא כתבו כשר שינה נמי כשר וא"כ קשה בממנ"פ ונראה לתרץ דצריך למיתני רביתא אליבא דרבנן דאפי' גבי שינה ופליגי וסברי דכשר וזה דוקא אליבא דשיטת ר"ת אבל אליבא שיטת רש"י צריכין לתרץ בדרך אחר וק"ל

דף פ"ב ע"ב בתוס' ד"ה אפי' לא נתגרשה אלא מאשה פסולה וא"ת והא ודאי וכו' וי"ל דהכא מייתי וכו' עד וא"ת אמאי לא תני ביבמות ברישא ט"ז נשים פוטרות צרותיהן עכ"ל יש כאן תימא רבתא אמאי הציגו דבריהם כאן ולא הקשה מיד כשפשט רבינא דאלא דמתני' חוץ אבל בעל מנת מודה רבנן אמאי לא תני ביבמות ט"ז נשים פוטרות צרותיהן ונראה לפרש דבריהם עפמ"ש הרמב"ם פ"ח אם אמר ה"ז גיטך ע"מ שלא תינשא לפלוני אינו גט אבל אם אמר ע"מ שלא תינשא לפלוני על משך זמן ה"ז גט וכל הפוסקים לא חלקו בזה עיין בהמגיד ועניתי ואמרתי מה הכריח להרמב"ם שבירר דרך לעצמו משום דבאותו פרק פסק דבתנאי דאם אין לה להנשא עד שתתקיים התנאי אבל בתנאי ע"מ כך וכך יש לה להינשא לכתחלה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי וא"כ קשה לשיטתו מהאי דלקמן ע"מ שלא תבעלי לאבא לאביך אין חוששין שמא תבעול להם הא לאחר חוששין כמו שהקשו תוס' ומה שתירצו תוס' דהתם היינו טעמא דחיישינן שמא יבוא עלי' באונס ליתא דהא פסק בכל תנאי ע"מ יש לה להינשא לכתחלה ולא חיישינן שמא תעבור על תנאי בין באונס בין ברצון דלא חשדינן אינשי ברשיעא ועוד הי' נתקשה בזה מה שהקשו תוס' אמאי לא תני ברישא ביבמות ט"ז נשים פוטרות צרותיהן משו"ה תפס הרמב"ם החילוק אם אמר ע"מ שלא תינשא לפלוני אינה מגורשת דהוי כמו כל ימי חייכי וא"כ קושיא הראשונה מתיישבת ע"ד פשוט דהא דלא תני לקמן ע"מ שלא תבעלי לפלוני אין מטעם דחוששין שמא תבעל לו אלא משו"ה אינו גט דהוי כל ימי חייכי משא"כ באבא לאביך דלעולם לא הוי שיור וזה פשוט. וקושיא שניה נמי מתורצת ע"פ שיטתו דבריש יבמות כתבו תוס' טעם לדבר אם יבמה נדה היא אמאי לא פטר מחליצה משום דיכול להמתין עד אחר עת נדתה ע"ש וא"כ בנידון זה לשיטת הרמב"ם דלא מצי למיתני ט"ז נשים אם יאמר על מנת שלא תינשא לפלוני דממנ"פ אם אמר בסתם אין זה גט דהוי כמו כל ימי חייכם ואם קבע לה זמן היא דומה לנדה וצריכה חליצה ודו"ק. והנה למה שתי' תוס' דהכא מייתי דכיון דאפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וכו' סברא הוא תי' זה אינו עולה בשיטת הרמב"ם דהא אפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וכי אמר ע"מ שלא תינשא לפלוני סתמא ולא קבע לה זמן ל"ה גט וכ"ת משום דלא הוי כריתות א"כ בע"מ שלא תינשא לפלוני בקבע לה זמן נמי נימא דלא הוי כריתות כיון דשייר באשות וכדפריך ראב"ע ואי תידחי דאוקי הקרא על כל ימי חייך שלא תשתה יין א"כ בלא קבע לה זמן נמי נימא מן הסברא דלהוי גט וקרא קאי על כל ימי חייך שלא תשתה יין אבל ע"מ שלא תינשא לפלוני יש לה היתר אחר מיתת פלוני והשתא א"ש בל"ז לא מצי לאקשויי וא"ת אמאי לא תני ברישא ביבמות ט"ז נשים דה"א כשיטת הרמב"ם לכך הקדימו לכתחלה וא"ת והא ודאי דאיסור כהונה שאני וכו' וצ"ל דהכי מייתי וכו' סברא הוא וכו' ומזה מוכח דליכא למימר כשיטת הרמב"ם כמו שפרשתי ע"ז סמכו כאן דבריהם וא"ת אמאי לא תני בריש יבמות ט"ז נשים פוטרות צרותיהן ודו"ק

בגמ' ע"ב ומתני' דאוקמינהו בחוץ מ"ט דר"א. ונראה לפרש הא דנטיר עד הכא ולא הקשה תיכף כדפשיט רבינא דאלא דמתני' חוץ הוא מ"ט דר"א משום דאיכא למימר דידע מהך דרשא והיתה לאיש אחר ואפי' לא התירו אלא לאיש אחר אלא דקשה לי' אי דרשא הוא ולא אמרינן דיבר הכתוב בהווה א"כ מ"ט דרבנן מאי דרשי בהאי קרא וא"כ בלא זה ל"ה ק"מ דה"א דטעמא דרבנן דאוקמינהו הקרא במסתבר בתנאי בעל מנת שלא תינשא ולא תבעלי וכ"ת לרבנן דאוקי קרא במסתבר לוקי במסתבר טפי בעל מנת שלא תנשאי גרידא דה"א דעל תנאי זה לא צריך קר מידי דהוי אכל תנאי שבעולם אבל השתא דמפרש דפליגי בברייתא בע"מ שלא תינשא בסברא דרבנן סברי כל תנאי דעלמא לא שייר לה בגט הכא שייר לה בגט ודאי קשה מ"ט דרבנן אי אוקמי לה הקרא במסתבר נוקי קרא במסתבר טפי ועל מנת שלא תינשא גרידא וק"ל

ומעתה אני אומר שאין מקום לקושיית תוס' והא דמוקי לה בחוץ אדמקשי ר"י הגלילי לר"א מחוץ ליפרך להו לרבנן דמודי בע"מ שלא תנשאי ולא תבעלי דלא הותרה אצלו בזנות דאיכא למימר ודאי מצד הסברא לא מודי רבנן אלא בע"מ גרידא אבל בעל מנת שלא תנשאי ולא תבעלי איכא למימר דלא מודי רבנן אלא דר"י הגלילי סובר דרבנן נמי דרשי הקרא כר"א שאפי' לא התירו אלא לאיש אחר אלא דבהא פליגי דר"א מוקי לה הקרא בתנאי חוץ ורבנן דרשי הקרא במסתבר בתנאי ע"מ שלא תנשאי ולא ולא תבעלי וא"כ לא מצי ר"י הגלילי לפרוך לרבנן בע"מ