מנחת נתנאל קח

נמשכת בזמן אלא בפעם אחת שתקיים תנאי סגי משו"ה אמרינן דכל זמן שתקיים תנאו מהני ע"כ ולפי הנחה זו א"א לאוקמי מתני' בשכר מניקה דא"כ תקשי לך סיפא דקתני ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים נמי איירי בשכר מניקה והוי כאילו הותנה עמה ע"מ שתתן לו מאתיים זוז והפעולה אינה נמשכת בזמן א"כ אמאי קתני בסיפא אינו גט ומתיבמת ה"ל למתני חולצות ואינה מתיבמת זה שיטות תלמודא דידן אבל בבית שמואל (סי' קמ"ב ס"ק י"ד) תירוץ כיון שהוא הותנה עמה ע"מ תנאי זה א"כ אחר שמת האב יכול לתובעה לקיים התנאי ואימתי שתבעה מחייבת היא לקיים התנאי כמו הקובע זמן פרעון לשלם אחר הפסח וכשתבעה והיא אינה יכולה לקיים התנאי מיד הגט בטל אבל כשהותנה ע"מ שתתן לו מאתיים זוז אין שום אדם יכול לתובעה דהא זה תנאי בי' שתתן לו א"כ אי אפשר שיבטל התנאי בפועל ולפ"ז הא דקתני אינו גט אינו אלא כשתבעה היא אבל אם לא תבעה הוא לא נתבטל הגט בפועל אינו מתיבמת וצריכה חליצה ע"כ ומזה אנו אומרים דזה שיטות הירושלמי ומשו"ה נוכל לפתור המתני' בשכר מניקה וק"ל

ומעתה לפי הנחה זו קושיית הרשב"א במקומו עומדת אמאי לא תני ברישא או שאמר האב א"א אינו גט וליכא למימר דבתנאי סתם משום הרווחה היא כ"ע ס"ל דהוו גט מדלא הותנה עליו זמן ידוע זה אינו דהא בתוספתא תני' בהדי' אפי' בתנאי סתם ס"ל לת"ק אם אמר האב אי אפשי שלא בהקפדה אינו גט. ואמינא דהתוספתא איירי בתנאי סתם וכשלא הניקתה ולא שימשתה כלל מ"ה אינו גט דלא קיימתה לתנאי אבל כשהניקתה שעה אחת התוספתא מודה דלרבנן הוי גט ומתני' איירי לפי' רש"י כשהניקתה ושימשתו קצת אבל לפי מה שהונחתי א"א לומר דהתוספתא איירי בלא הניקתה כלל דהא לר' אשי לפי' רש"י יום א' לאו דוקא אלא אפי' כשהניקתה שעה אחת סגי ושעה אחד לאו דוקא אלא אפי' שעה מועטת וא"כ הוי כתנאי של מאתיים זוז שאינו נמשכת בזמן ולא קבע זמן ובפעם אחת שתקיים התנאי סגי והתנאי אינו מתבטלת בפועל וא"כ אמאי לא הוי גט ומתיבמת

ומעתה אני אומר שצדקו דברי הרמב"ם בפ"ח מהל' גירושין בהותנה סתם ע"מ שתשמשי אם מת הבן או האב קודם שתניק או שתשמש אינו גט. א"כ מאי פריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא בשלמא ברישא נתקיים התנאי דהניקה ושימשה משא"כ בסיפא דהא לשיטתו אפי' לר' אשי צריך הנקה ושימש קצת אלא שיש לישב דבריו דהכי פריך דיום אחד לר' אשי כמפורש יום אחד דוקא וא"כ אף דמת אחר הנקה ושימוש קצת מ"מ לא נתקיים התנאי אע"כ צ"ל דמה לעשות הלא הניקה ושימשה כל צרכו א"כ בסיפא נמי נימא דסגי בשעה אחת איברא שיש לפקפק ע"ז מאי פריך אימא ר' אשי סבר יום אחד לאו דוקא אלא ה"ה שעה אתת וא"כ בתנאי סתם קיימת לתנאי בהניקתו ושמשתו שעה אחת משא"כ בסיפא פריך בתנאי ב' שנים אבל לפי הנחה שהנחתי ע"כ צ"ל לר' אשי יום אחד דוקא דאל"כ קשה אמאי תני בתוספתא בתנאי סתם כשאמור א"א שלא בהקפדה דאינו גט כיון דיום א' לאו דוקא הוי כאין קבע לה זמן לתנאי וחולצות ולאו מתיבמת ודו"ק

דף פ' בתוס' ד"ה ושם עירו עד ולהכי לא מוקי בבעל ובשינה מקום עמידתו כדמוקי אסופר הקשה העולם משמע מלשון התוס' דבלאו הכי לא הוי ניחא דה"ל לאוקמי בבעל ובשינה מקום עמידתו דלמא להיפך דזה תורה דמשני מקום דירה פסיל כמו משני מקום דירה ואי קשיא הו"ל לאוקמי בבעל ובשינה כו' משום דאי אוקמי הי' במזרח וכתב במערב אמשנה מקים עמידתו הוי קשה לערבינהו וליתני משנה שמו ושמה וכו' עם הי' במזרח וכתב במערב ואת"ל דפליגי רבנן אהי' במזרח וכו' וסברי דכשר הא מקום דירה עם מקים עמידתו שוה בשוה אם זה פסול זה נמי פסול ולכך צריך לאוקמי הי' במזרח וכתב במערב אמשנה מקום סופר כדאומר רב וכו' לכך לא יוכל לרבינהו ולתני. ולי נראה דלק"מ דתוס' כתבו שינה שמו ושמה לאו דוקא שינה א"כ י"ל השתא לפשיטא דמתני דלא ידע מר' יהודא אמר שמואל ולא מר' אבא אמר רב קשה ל"ל ערבינהו שינה שמו עם שאר בבא דמתני' וי"ל דלהכי לא ערבינהו להיפך מסברת הגמרא דלהכי לא ערבינהו להורות דרבנן פליגי אשינה שמו וכו' וסברי דהולד כשר משום דשינה שמו לאו דוקא והי' במזרח וכתב במערב עם משני שם מלכות סברי דפסול לכך לא ערבינהו דהיינו גבי משני שם מלכות אע"ג דלא סברי כל המשנה וכו' משום שלום מלכות לא הוי ממזר כדפריך בגמרא לר"מ י"ל ממזר מדרבנן מ"מ הוי וא"כ שפיר מוכיח תוס' דשינו מקום עמידה דכשר דאל"כ ה"ל לאוקמי בבעל וכו' וא"ת א"כ הוי קשה לערבינהו ולתני דהא לפי מה דפרשתי י"ל להיפך במאי דלא ערבינהו ותני ודו"ק

אבל לאחר העיון אמרתי דלעולם קושיית העולם על תוס' במקומו עומדת דע"כ מוכח דהמקשה ידע מר"י ומכולהו מ"ד לקמן בשמעתין דסברי דברישא פליגי רבנן ובשינה שמו ושמה מודים לר"מ דאלת"ה קשה מאי הקשה המקשן מאן אי לימא בעל היינו שינה שמו ושמה דילמא שינה שמו ושמה לאו דוקא שינה והי' במזרח וכו' שינה ממש וא"ת למה לי' הי' במזרח ואי להורות ששינה שמו ושמה לאו דוקא שינה מכח משנה יתירה הא בלא"ה מוכח דשינה שמו לאו דוקא שינה כדמוכח בפ"ב (דף כ') בגיטין וא"כ שפיר הקשה המקשן אי קאי אבעל ושינה שמו לאו דוקא א"כ קשה ל"ל בבא דהי' במזרח וכו' אבל קשה דלמא להכי איצטריך להורות דרבנן פליגי אשינה שמו ושמה וסברי כשר מכח דלא ערבינהו ואי לא תני בבא דמזרח וכתב במערב ה"א דמודים חכמים לר"מ וסברי דהולד פסול וממזר וכ"ת דה"ל לערבינהו ולתני זהו לאו קושיא משים דכל העולם הי' מדקדק מאי מקשה דה"ל לערבינהו וליתני דלמא משו"ה לא תני דלא הוי שינה ופסולות שוה הכא שינה בבעל ובאשה והתם שינה בזמן ובשינה שם מלכות רק זה לק"מ דה"א משום בהדר משנה שם מלכות הי' במזרח וכתב במערב והא נמי לא דמיא ומ"מ תני ולכך מקשה אמאי לא ערבינהו ותני אבל אם האי בבא דהי' במזרח וכתב במערב לא הוי תני במתני' ה"א דלא פליגי רבנן גבי משנה שמו ושמה וסברי פסיל כמו ר"מ והא דלא ערבינהו ותני עם משנה שם מלכות משום דלא דמי' ולכך צריך מתני' ללמוד הי' במזרח וכתב במערב א"כ מוכח דפליגי רבנן אסיפא וסברי רבנן כשר משום דלא ערבינהו. וכ"ת משום דלא דמי' הא תני הי' במזרח עם משנה שם מלכות וא"כ מאי הקשה המקשן דלמא לעולם אבעל ושינה שמה ושמו לאו דוקא שינה ממש ומ"מ צריך לתרוייהו למתני כדפרישות אלא ודאי וברור דמקשן