מנחת אלעזר חלק ד רסז

להעמידה בראש הגג להכעיס כנז' ולא לקוברה במעמקי האדמה (כמת פגר מובס) עד שמצאוהו קבור תחת המזבח. ע"כ מובן כי ז"א

והנה במה שכתבתי לעיל מהתוספתא כי רק קברי מלכות בית דוד והנביאים אין מפנים אותם מירושלים, הנה ראיתי בס' דברי יוסף (ח''ג וח"ד) הנקרא פרי תבואה להג"מ יוסף שווארץ ז"ל מירושלים (במאמר קברי מלכות בית דוד) שפלפל בדברי התוספתא (כלים פ"א) דעיירות המוקפות חומה מסבבין בתוכה המת עד שירצה יצא אין מכניסין אותו עיי"ש מה שהביא מפי' הגר"א ז"ל ובע"כ לנכון הערתו (של הר"י שווארץ) כי רק מפני שהי' עוזי' מצורע ויצא כבר מחייו אבל מי שלא הי' מצורע ליצא מחיים אז יחזירוהו גם לאחר מותו כמו אמצי' וכיוצא עמ"ש, וגם בע"כ רבותא אשמעי' דהגם שהי' עוזי' ממלכי בית דוד שאין מפנים אותם וקנו מקומן בהעיר ירושלים (כנ"ל מהתוספת' דב"ב) מ"מ כיון שנצטרע ויצא מחיים כנ"ל ע"כ לא החזירוהו לקברו בהעיר מפני שמת מבחוץ להעיר וז"פ עוד זאת אזכיר אשר ראיתי בס' דברי יוסף (פרי תבואה) הנ"ל (במאמר קבר כלבא שבוע) במ"ש ע"ד רבינו הרמב"ם הל' בית הבחירה (פ"ו הל' י"א) אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא עפ''י מלך ונביא ואו"ת וכו' וזה שעשה עזרא ב' תודות זכרון הוא שעשה שלא הי' שם מלך ולא נביא ולא או"ת וכו' עכל"ה. ותמהני מאוד לענ"ד הרי גמ' מפורשת הוא בזבחים (דף. ס"ב ע"א) כי נביאים שביניהם בעלייתן לבית שני גילו מקום המזבח וכן פסק הרמב"ם בהל' בית הבחירה (פ"ב הל' ד') ואיך סתר דבריו בזה במ"ש שלא הי' שם נביא בביאת בית שני וצע"ג (ודוחק לומר כי אגב שיטפי' כ' גם שלא הי' שם ''נביא'' וכנודע לשונו הזהב של רבינו הרמב"ם מדוייק ושקול כזהב פרוים נחמד להפליא עד אין חקר). ומחי' חיים יתן לנו חיים ארוכים ושוכט''ס

סימן מז"ל כבוד ש"ב אהובי הרב וכו'

הגיעני מכתבו וכו' וע"ד השאלה בגט ששם אבי המגורשת הי' שמו ישראל שמואל הכהן ובפי כל העולם נקרא ישראלקא כהן וכתבו בהגט ישראל שמואל הכהן דמתקרי ישראלקא כהן וקמו מערערים על הגט לפוסלו משום דמשמע ששם העצם שלו הוא ישראלקא כהן כיון שכתוב כהן פעם ב' בלא ה' בתחלתו והוי כשינוי שם דפסול

הנה לפמש"כ הרמ"א באהע"ז (סי' קכ"ט סעי' ז') דצריך לכתוב הכהן או הלוי (בה"א בתחלתו) וכ' בגט פשוט למהר''ם בן חביב ז"ל (ס"ק ל"ה) משמע דכותבין לכתחלה בה"א בתחלתו הכהן או הלוי מיהא אם כתבו בלא ה"א ליכא קפידא בזה עכ"ד אמנם בס' אהלי שם (כלל א' ס"ק כ"ג) כתב דבלוי אם לא כתב בה"א בודאי איכא קפידא אפי' בדיעבד דמי ששמו שמעון והוא לוי אם יכתוב בגט שמעון לוי יטעו ששם העצם שלו שמעון לוי ואפי' בדיעבד פסול ואפשר דגם בכהן מש"ה הנהיגו לכתוב הכהן בה"א משום לא פלוג בין כהן ללוי עכ"ד. עוד כתב באהלי שם דיש כהנים חותמים א"ע כהנא אם כתבו כן בגט נ"ל לפסול משום דכהנא שם העצם הוא ומשמע מזה דהגם דשם כהנא אינו שכיח בימינו בשם העצם כמו רב כהנא בש"ס דאמרי' בש"ס חולין (דף קל"ב ע"א) דרב כהנא אכל בשביל אשתו וכ' שם התוס' דתרי ר' כהנא הוי דרב כהנא הראשון לא הי' כהן רק הי' נקרא שמו העצם כהנא מ"מ כיון ששם זה נמצא בש"ס ר' כהנא ע"כ הוי כשינוי השם (גם אם אינו שכיח בימינו שם כהנא) לפסול. אמנם תמהתי על הרב אהלי שם דמשמע מדבריו דרק שם כהנא. אבל שם כהן להיותו שם העצם זהו לא נמצא כלל בש"ס כי על כן כשכ' על א' שהי' כהן בלא ה"א אין לפוסלו רק לכתחלה ליזהר אטו שם לוי שהוא שכיח שם העצם לוי כנ"ל. והלא באמת מצינו בירושלמי כמה פעמים שם ר' כהן כמו בירושלמי (דמאי פ"ז הלכה ח') רבי כהן בשם רבנן דקסרין וכן בירושלמי שבת (פ"ב הלכה ו') רבי כהן אחוי' דר' חייא בר אבא וכן שם בשבת (פ"ח הלכה ו) ר' כהן בשם רבנן דקסרין וכן בירושלמי ברכות (פ"א הל' ד') ר' אבא בר כהן וכן בירושלמי נדה (פ"א הל' ג') א"ר בא בר כהן וכן שם (נדה, פ"א הלכה ד') ובירושלמי קידושין (פ"ב הל' ד') רב כהן בשם רבנן דקסרין וכן שם בסוף קידושין (פ"ד הל' י"ב) ר' חזקי' ר' כהן בשם רב. וכן בירושלמי כתובות (פ"ז הל' ו' והל' ז') ובירושלמי מ"ק (פ"ג הל' ה') ר' בא בר כהן ובירושלמי נזיר (פ"ט הל' ג') וכן בירושלמי סוטה (פ"ג הל' ו') ר' אבא בר כהן וכן בירושלמי ברכות (פ"ג הלכה א') ר' אמי ר' חזקי' ור' כהן ור' יעקב בר אחא הוי מטיילין באלו פלטיתא דצפור הגיעו לכיפה ופי' ר' כהן (פי' הפנ"מ מפני הטומאה) הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן אף המה עסקין וכו' דבאיש לי' דפריש שמטמא לת"ת (עיי"ש בפנ''מ דהיינו שס"ל דכהן מותר לטמאות לצורך ת"ת) וא"כ משמע דר' כהן הי' כהן מזרע אהרן ועיי' בירושלמי נזיר (פ''ז הל' א') ג"כ ר' כהן בענין הנז' מ"מ הוי זהו שמו העצם ג"כ כהן וכן במדרש רבה (פ' בהר פל"ד סי' ט') אמר רבי כהן וכן עוד שם בסמוך במד"ר (ס' ח') ר' כהן ור"י בר סימון בשם ר' לוי אמרו לשעבר הי' אדם עושה מצוה והנביא כותבה וכו' וכן הענין זה בשם ר"י כהן במד"ר רות (פ"ה סוף סי' ו') ועיי' במד"ר אסתר (פ"י סי' י"ד) עה"כ על כסא ממלכתו ר' כהן בשם ר' עזרי'. וכן נמצא באמת גם בש"ס בבלי דילן בב"ק (דף קט''ו ע"א) בשם רב כהן עיי"ש וכן בש"ס קידושין (ל"ג ע"ב) אמר רב נחמן בר כהן היינו בן א' ששמו כהן. וכן בירושלמי יבמות (פ"ד הל' י"א) ר' בא בר כהן אמר קומי ר' יוסי. ובירושלמי כתובות (פ"א הלכה י') ר' יהודה בשם רב כהן וכ"ז נעלם מהאהלי שם). עכ"פ כיון שנמצא שם זה בש"ס וירושלמי ומד"ר גם אם אינו שכיח בימינו לשם העצם הוי כמו רב כהנא דג"כ אינו שכיח (לשם העצם) בימינו מ"מ יש לפוסלו אם כתב כן על א' שהוא כהן כנ"ל. די"ל דהוי שינוי השם משום דיחשבו ששמו העצם כהן כנ"ל

אמנם יפה עוררני ידידי הרב הגאון מו"ה דוד שליעסל נ"י דומ"צ דפה"ק די"ל דהגט כשר דהנה הרמ"א (בסי' קכ"ט סעי' ו') כתב דאם יש להם כינוי כותבין אח"כ ואם. יש להם ב' שמות שכותבין על א' דמתקרי כותבין אח"כ כהן או לוי. וכ' הבית שמואל (בס"ק י''ד) כלומר אם יש לאביו כינוי כותבין אח"כ כגון בן שלמה הכהן המכונה זלמן דאם יכתוב אחר הכינוי ''הכהן'' יאמרו דכינוי כך הוא והוא אינו כהן א"כ יבואו לטעות באיש אחר המגרש וע"כ יכתבו מקודם שלמה הכהן ואח"כ הכינוי זלמן אבל במתקרי ליכא חשש דיאמרו דמתקרי כך דהא באמת מתקרי כך עם שם העצם ביחד כן הגיה בס' אהלי שם (כלל א' ס"ק