מנחת אלעזר חלק ד רסה

כמובן שלדידהו לא הוי מומא וחסרון מה שימסרו בערכאותיהם. ואם אולי נתברר ששקר ענתה בו הרי יש לה משפט מאסר פערליימדונגס פערליימדועס-שטראפע בעד החשד בחנם ולא לבד שיגרשוה מעליו. א"ו דרק מחמת הקטטות שביניהם גרשוה המה וא"כ אין בירור מהם אם היא מסרה כנ"ל. ועל זה צריכין עדות ברורה וכמבואר בטוש"ע חו"מ (סי' שפ"ח סעי' ז') דלהוציא ממון מהמסור לא יוכלו רק כשיש עדים כשרים שמסר ממון חבירו וכו' עיי"ש וכמו שיש שם חזקת ממון דהנתבע כן ה"נ לדידן יש חזקת איסור דרגמ"ה שלא לישא אחרת זולת במה שנהגו עלמא כתלתא סבי ז"ל הר"מ בר ברוך ומהר"ם מינץ וכל בו בתקנות רגמ"ה להתיר ע"י ק"ר מג' מדינות ושם מבואר בפירוש ובתנאי כפול וז"ל וגם הם לא יתירו רק כשיראו טעם ברור להתיר עכ"ל ומתורתן של ראשונים רבותינו ז"ל למדנו בזה דכשיש ספק בזה אזלינן לחומרא כיון דכן התנו בפירוש רק כשיראו טעם ברור להתיר ולא בספק כמו שביארתי בארוכה בעה"י בשו"ת מנח"א (חלק א' סי' ט"ז וי"ז) עיי"ש וכן עוד בדברינו. ומובן ממילא כי מה שהוא טוען כן אין להתיר עי"ז רק ע"י עדות ברורה כנז'

עוד אזכיר (במ"ש כת"ה בענין הג' מדינות) שיש להסתפק במדינת אונגארן שנתחלקה לסלאוואקיי"א רומעניע"ן ומדינתנו פ' קארפאטא רוסיא אם יש לחשבן לג' מדינות לזה כיון שעד עתה היו מדינה א' ולפי"ד הדברי חיים (ח"ב אהע"ז סי' מ"א) ושארי אחרונים דהטעם של ג' מדינות משום שדיעותיהן שונות זמ"ז וכו' וא"כ וכי בשביל שחילקו בקאנגרעס זה למדינות שונות נשתנה דעתם מיד לגמרי עד שידיעותיתן נפרדו תמור שעד כה נחשבו לדיעה א' (ועיי' בדברינו במנח"א ח"א סי' ט"ז שם) וכבר ישבתי על מדוכה כלומר מבוכה זו בחי' מנח"א חלק ד' הלז (סי' נ"א) עיי"ש, ואחתום ברוב שוכט"ס. ידידו: סימן ע"ו

בירושלמי פסחים (פ"ט הלכה א') ועיין בירושלמי סנהדרין (פ"א הל' ב') ומובא בתוס' סנהדרין (דף י"ב ע"א) ד"ה עיבר וכו' מה מקיים כי אכלו את הפסח וגו' ואתייא כיי דמר ר' סימון בר זבדי גלגלתו של ארנון היבוסי מצאו תחת המזבח עיי"ש בקה"ע ופנ"מ. והדבר יפלא מאוד לכל עובר דהרי זה מיירי בד"ה בחזקי' המלך שעיבר אדר בניסן מפני טומאת מת משום דמצאו גלגלתו של ארנון היבוסי והלא ארנון היבוסי זה שקנה דוד המלך ממנו את הגורן שזהו מקום המקדש והמזבח כמ"ש בשמואל (ב' כ"ד) וזהו ארנון שר היבוסי וכמ"ש בד"ה וברש"י שם בשמואל וכיון שקנה דוד המלך ממנו את הגורן לחלוטין למקום המקדש והמזבח (עפ"י הנבואה מהש"י) והרי אין עוד שם לארנון שום חלק ונחלה בהשדה וגורן הלז רק הי' אחוזת דוד המלך שרצה לבנות שם הבית ונא' לו בנבואה אתה לא תבנה הבית כי אם בנך (שלמה) ע' ושלמה המלך בנאו שם מיד אחרי פטירת אביו ואיך הניחו שם דוד או שלמה לקבור את הנכרי ארנון היבוסי או גלגלתו במקום המקדש והמזבח לטמא את המקום ההוא ח"ו. וממילא ל''ש לומר. שהתנה ארנון היבוסי בעד מכירתו שיניחו לו שם עכ"פ מקום קבורתו אחרי מיתתו (כדרך השרים ובפרט בימים ההם להקבר בתוך אחוזת נחלתם ולא בביה"ק הכללי) ז"א במקום המעמד להמקדש כנ"ל ולא יעלה על הדעת כזה וגם אין לומר שבני ארנון היבוסי עשו ביד חזקה וקברו לאביהם שם אולי בעת שהי' דוד במלחמה, ז"א. דהא מה שקנה הגורן ממנו (לגמרי ולחלוטין) זהו הי' בסוף ימי דוד אחרי כל מלחמותיו וצרותיו כמבואר בסדר הכתובי' שם וכמפורש בד"ה (א' כ"ב) שאז בעת קנה דוד הגורן מאת היבוסי מיד המליך את שלמה בנו ויצוהו ואת כל ישראל לסייעהו לבנות בית ה' שמה ולא נסע עוד דוד מביתו לעת זקנתו ובעת שלמה המלך בגודל תקפו וגבורתו בכח מלכותו בודאי לא יכלו לעשות שם לקבור נכרי במקום בית ה' וגם כיון שירדה אש מן השמים בימי שלמה וחינוך ביהמ"ק הרי ברור שלא הי' שם טומאה כהאי בירור דארון קולטתו מכ"ש בזה וכי נאמר חלילה וח''ו שאש מן השמים חינכה מקום טמא לטמא את הכהנים שם בכל עת בלאו דאו' כשיש פגר תחת המזבח והמה מאהילים עליו וה"ז עדיף מהך דאמרי' בש"ס חולין (דף ה' ע"א) בתוס' ד"ה עפ"י הדיבור שאני דהי' סומך אלי' הנביא כיון דעפ"י הדיבור קמייתי העורבים את הבשר דלאו משל נכרי הביאו ולא הוי כבשר שנתעלם מן העין והכי הי' בביהמ"ק לכל ישראל ולדורות כמובן. ואם נאמר מחמת שהי' מת נכרי ונאמר שע"י שירדה האש מאת ה' נתברר דמה שנקבר שם גלגולת ארנון היבוסי (כיון דגלגולת שלימה מטמא באהל) אינו מטמא כיון דהי' נכרי ונכרים אינם מטמאים באהל כד' ר''ש (ועיי' בדברינו במנח"א ח"א סי' ס"ז) ולפי"ז קשה ד' הירושלמי הנז' דלמה לא יכלו לעשות הפסח בימי חזקי' בזמנו מפני טומאת גלגלתו של ארנון הנכרי דכיון שנקבר שם בימי דוד או שלמה הרי נתברר הלכה מאת ה' דאין קברי נכרים מטמא באהל. וגם אין לומר דנקבר שם אחרי שלמה המלך כגון בימי רחבעם בעת מלחמותיו או המלכים שלאחריו דלא מצינו שהאריך ארנון ימים כ"כ מימי דוד עד אז. אלא ודאי בע"כ לומר כיון דזהו הי' בימי חזק' המלך אחרי מות אביו אחז אשר טיהר חזקי' את הארץ וביהמ"ק לתקן מה שקלקל אחז אביו להכעיס כמ"ש שם ויכעס את ה' אלקי אבותיו וגם כ' ויאסף אחז את כלי בית האלקים ויקצץ את כלי בית האלקים ויסגור את דלתות בית ה' ויעשו לו מזבחות בכל פנה ופנה בירושלים וגו' ע"כ מובן ממילא שזהו נעשה בימי אחז אביו שקברוהו שם לארנון היבוסי (לא אותו ארנון שה' בימי דוד רק שם המשפחה משרי היבוסי נקראו כן ארנון כמו פרעה שהי' בכל דור, כן נראה בהשערה נכונה) והוא אחז הניחו ברצונו לקבור שם כדי לכרות ברית עם יושב הארץ היפך מ"ש בתורה פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא שם וגם העיקר כנראה כונתו הי' כדי לבזות את בית ה' זה מזבח אשר סגרו ועשו מזבחות בכל פנות בירושלים ע"כ קברו שם הפגר הזה לרצונו תחת המזבח דביהמ"ק דייקא כדי לבזותו ולטמאו, וע"כ במותו תיקן מיד חזקי' זה לטהר המקדש והמזבח והוציאו את גלגלתו של ארנון כנז' [וי"ל במ"ש שם (ד"ה ב' כ"ט ה') והוציאו את הנדה מן הקודש פירש"י בשם מדרש אגדה את המת לא נאמר כאן כי אם נדה ומאוס יותר מן המת המוטל שלם, דוגמא כטומאת הנדה כי דם נדה מאוס ומוסרח עכ"ל וקשה מ"ש ''את המת'' לא נאמר כאן וכן ''מן המת המוטל שלם'' דעת מאן דכר שמי' ומה קס"ד לפרש נדה דהיינו מת (אם כונתו רק לע"ז שביערו אז) א"ו משמע מזה דנוטה הפי' יותר דהיינו מת שקראוהו נדה מפני טומאתו ורק דרך דרש מביא בשם מדרש אגדה דהכוונה דהיינו כמו דם נדה (וכ''ז כינוי לע''ז) אמנם באמת י''ל הפי' דכינוהו למת כפשוטו הוא פגר ארנון היבוסי וגלגלתו שהוציאו מן