מנחת אלעזר חלק ד רנז

כיון שאנו מדמין זה לעשות מעשה להחמיר כעין שם ולא כשהכה במק"א הוי כמובן

ב) ומ"ש ע"ד השמ"ח (שם סעי' ב') בכפפה ידה אינה פרכוס דאפי' אין בב חיות יכולה לעשות כך. ונסתפק מעל' אם לשחוט אוא"ב אח"כ תמהני מה זו שאלה הלא הוא פרכוס כשר לדעת הש"ך ודעימי' הגם שהתב"ש מחמיר ופסקי' כותי' אבל לומר דמותר לשחוט אחרי' את בנה וכמ"ש שם מעל' בעצמו שנראה כן מדבריו (בסעי' ד') בשמ"ח שם דמטעם אוא"ב אסור משום דמיקרי פרכוס קצת. ועיי' בדרכי תשובה (ס"ק כ"ט) מה שהביא דעת אחרונים דעכ"פ בדיעבד יש לסמוך בכפפה ידה על המקילין להכשיר עיי"ש א"כ פשוט לענין אוא"ב להחמיר ושלום וכט"ס

סימן ס"ג

גר שבא לפני להתגייר. אשר נודע והעידו יר"א וגדולי ישראל כי כונתו לש"ש. אמנם עלה בדעתי לעמוד על המחקר ולציין מה שנסתפקתי כבר בהלכה זו דהנה קיי"ל בש"ס יבמות (דף מ"ז ע"ב) ופסקינן בטוש"ע י''וד (סי' רס"ח סעי' ב') דאם קיבל עליו המצות לאחר שהודיעוהו וכו' מלין אותו מיד ואמרי' שם בגמ' הטעם דמלין אותו מיד מ"ט שהויי מצוה לא משהינן. והלא אם לא למד להתפלל ולומר ק''ש אם נמול אותו מיד וכשיתרפא בקרוב יטבלוהו ויהי' ישראל גמור ולא יוכל לומר ק''ש ולהתפלל והרי ע"י שנמהר לגיירו טרם שילמדוהו לקרות בסידור נגרום לו שיעבור בכל יום על מ"ע דק"ש דאו' וכן מ"ט דרבנן של תפלה בכל יום וה"ז הב"ד עובר בלפ"ע מדאו' לפי"ד התוס' בע''ז (דף כ"ב ע"א) דנראה פשוט משם דהמכשיל לא' באיסור דרבנן עובר בלפ"ע מדאו' ועיי' במנחת חינוך מ"ש בזה וכן בשו"ת בית יצחק (סוף חאו"ח) בהמוכרים מי זאד"א וכיוצא בבתי המרחצאות ומקואות ששותים שם בלי ברכה אם עוברי' בלפ"ע עיי"ש ובדברינו בזה לעיל (סי' י"א אות ב') וגם בזה נכשל במ"ע דרבנן התפלות ג"פ בכל יום שלא יוכל להתפלל כשנגיירו קודם שילמדנו כנ''ל וגם בברכות בכל מילי דאכילה וכיוצא דארז''ל בברכות דהוי כאלו מעל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה וגם אם לא יוכל גם ק''ש לקרות הוי מכשילו במ"ע דאו' פעמיים בכל יום דקודם הגרות אינו מחוייב בכל זה כמובן בפשיטות. ואין לומר דמיירי בגמ' דמלין אותו מיד היינו אחר שלמדוהו הברכות ק"ש ותפלה וגם הכינו לו תפילין להניח וכיוצא. ז"א דלשון מלין אותו מיד משמע ברור דלאחר שהודיעוהו מקצת מצות וכו' כנז' (כמפורש שם בברייתא ובש"ע) מלין אותו מיד ואין ממתינין עד שילמדוהו כנ''ל שלזה צריך זמן לא מעט וז"פ וכמובן וא"כ קשה כנז'

והנה בשו"ת רעק"א (פסקים סי' מ"א) בגר שבא להתגייר ומבקש מקודם ללמדו מקרא וסדר תפלות ונסתפק אם גם זה אינו בכלל מלמד תורה לנכרי עי"ש שהניח כמו בצ"ע וסיים ''אין בכחי להתיר'' ועכ"פ פשיטא לי', כנראה. דבודאי גם בלא לימוד סדר התפלות מותר ומצוה לקבלו מיד כמו שנראה מפשטות לישנא דש"ס וש"ע כנ"ל ועדיין מיבעיא לי טובא בזה כנ'. אך בענין מלמד תורה לנכרי י"ל דבסדר התפלות רק לקרוא בסידור לא הוי מלמד תורה לנכרי וכהאי דאמרי' בסוטה דהמלמד בתו תורה כאלו מלמדה תפלות ופסקינן כן בש"ע יו"ד (סי' רמ"ו סעי' ה') ומ"מ פסק שם הרמ"א דדינים השייכים לאשה צריך ללמדה ואינו בכלל האיסור ומכ"ש סדר תפלות לקרוא בסידור זהו פשוט דמצוה ללמדה וכן נוהגים א"כ ה"נ גם בגר שבא להתגייר (וראינו רצונו באמת בזה) פשוט דיכול ללמוד מקודם עכ"פ סדר תפלות דאינו בכלל איסור ללמד תורה לנכרי. ומה שבנה יסוד איסורו בתשו' רעק"א שם ע"ד התוס' והמהרש"א בשבת (דף ל"א ע"א) בהאי גיורא כו' עיי"ש התם מיירי ללמדו תורה שבכתב עכ"פ כמו דמשמע שם בגמ' משא"כ בקריאה בסידור בלבד וז"פ

אמנם מה שהקשיתי לעיל דאיך נמתין מלמולו ולגיירו עד שילמוד לקרות ק''ש ותפלה בסידור הא זהו נגד הש"ע והגמ' כנ"ל דמקבלין אותו מיד ולא ימתינו כנ"ל. הנה האמת נראה ויורה דרכו בזה דזה קאי בימיהם בימי חכמי הש"ס לא הי' צריכין להמתין על זה. א) כיון דפסקינן ק"ש נאמרה בכל לשון כי הוא משנה מפורשת (בסוטה ל"א ע"ב) וכן פסקו ברמב"ם וטוש"ע או"ח (סי' ס"ב וסי' ק"א ס''ד) ע"כ היו יכולי' לקבל הגר מיד דהא יוכל לקרות ק"ש ותפלה בלשונו שהוא מדבר משא"כ בימינו דגדולי חכמינו אסרו זאת לשנות מלה"ק (כי זהו דרך טמא אשר בדו להם המתחדשים הכופרים. ובעקבותיהם לא נלך חלילה). ועיי' בס' צרור החיים להג' מהר"א עמדין ז''ל מה שהאריך בזה במאמריו שם (עונה לחש. ושפתי ישנים) וכן בס' אמרי בינה למהר"צ חיות (במאמר מנחת קנאות בסופו בהערות) וכן בתשו' גדולי האחרונים ז''ל. ב) בימיהם היו עומדים הע"ה סביב לש"צ בחזרת התפלה ושומעים קולו ומוציא שאינו בקי אמנם עיי' במ"א (סי' קכ"ד ס"ק ב') דמוציאו כשמכוין לצאת רק כשמבין לה"ק השומע ואז הי' לשונם לה"ק או קרוב ללה"ק כדרך לשון ארמית ע"כ הבינו הע"ה שפיר וע"כ היו יכולין לקבלו מיד לגיירו כיון דאחר הטבילה יוכל לקרות ק"ש ותפלה בלשונו שהוא מדבר (כאשר גם הגר הזה שבא לפני הי' לו בחיקו פנקס התפלות בלשון הגרי בלבד) או שהי' יכול לעמוד אצל הש''ץ ולכוין שיוציאו י"ח כיון שלה"ק הי' רגיל אז להבין הגם שלא ידע עוד נוסח התפלה ע"כ שפיר אמרו שהויי מצוה לא משהינן ומלין אותו מיד משא"כ בימינו שנאסר זאת במנין מטעם חכמינו ורבותינו ז''ל להתפלל או לקרות ק"ש בשאר לשון. וגם לא יוכל לצאת בתפלת הש"ץ כיון שהנכרים אינם מבינים לה"ק ואינו יוצא י"ח בשמיעה גם כשמכוין לצאת בע"כ צריכין להמתין מלקבלו עד שילמוד מקודם לקרוא בסידור ק"ש ותפלה כנ"ל וה' יאיר עיננו. ויטהר לבבנו. ובכל ענינינו יצליחנו וב"ב יגאלנו:

סימן ס"ד

אחר זמן רב ראה מעשה ונזכר הלכה ועוררני רב גדול א' ופלפל בזה וזה אשר השבתי לו בעה"י הנני בתשובה מאהבה על יקרת מכתבו. אמנם מ''ש ליישב קושייתי על שאין ממתינין לגייר עד שילמוד ק''ש ותפלה כדי שלא יעברו הבד"צ בלפני עור כשיגיירוהו מיד ולא יוכל לקיים זה וכתב כהד"ג כיון שקיבל עליו המילה נעמידנו בחזקת כשרות שבודאי יטריח א"ע לילך אצל בקי שיתפלל ויקרא ידא, ק''ש עמו וכו' הנה אינו מתיישב על לבי עודנה. דאיזו חזקת כשרות יש לגר זה דהנה בחזקת כשרות דישראל דעת הפני יהושע דהוא מטעם רוב אמנם בתשו' בית אפרים