מנחת אלעזר חלק ד רנה

לי' ליתובי דעתי' היינו היכא שנוגע למצות ה' [ועיי' בדברינו בשו"ת מנח"א (ח"א סי' כ"ב) בד"ה וליישב זה נקדים וכו' לענין אי ניחא לי' באיסורא לאדם היכא שהוא פסיק רישא עיי"ש ובדברינו בשו"ת מנח"א (ח"ג סי' י"ג) בד"ה מ"ש אילן העושה פירות ובדברינו בס' עולת תמיד (בד"ה ורשות היתה לו לשרוף את כסותו) ובמנח"א בחלק הלז (חלק ד') סי' ל"ד בענין ביטול חמץ] משא"כ היכא דאית לי' צערא להאדם שלא במקום מצוה שרובץ תחת משאו שפיר קאמרי' בגמ' דיש סברא לחשוב גם צערא דידי' ואדרבא ציותה התורה לסייעו ולהצילו מצערו ואין סתירה לדברי החו"י כנז'. ד') ועוד י"ל כיון דמיירי בזה בב''מ רק לר"ש דז"ז כבר תי' שם דאיצטריך קראי חד בחנם וחד לשכר רק לר"ש איצטריך זה וכיון דאשמעי' בזה הך סברא דצערי' וכו' רק אליבא דר"ש ור"ש לשיטתו דס"ל דדריש טעמא דקרא עיי' לקמן ובסנהדרין (כ"א ע"א) בפלוגתת ר"ש ור"י וכן בכמה דוכתי וא"כ לר"ש דדרשינן טעמי' דהמצוה י"ל דשייך גם באדם משא"כ לר"י וכמו דפסקי' דלא דרשינן טעמי' דקרא הוא רק בבהמה צעב"ח דאו' היכא דמצינו ולא דרשינן הטעם לאדם ג"כ ושפיר נכונים דברי החו"י כנז'. ושוכט"ס

ב) ומ"ש בענין תפילין דשמושא רבא מהו. יראה נא בחיבורי אות חיים (סי' ל"ד ס"ק א') בעה"י. אמנם מ"ש שנדפס בירושלים השגות על דעת הה"ק מהרצ''ה מזידיטשוב זי"ע בענין תפילין דשמש"ר שאם כדבריו שהתפילין דשמושא רבא הם ממש של רש"י גם מימין הקורא רק שהבתים הם אצבעיים על אצבעיים איך כ' בפע"ח שציוה לו רבינו האריז"ל תפילין דשמש"ר להניחם במנחה הרי הי' לו ב' זוגות תפילין היינו של רש"י ור"ת להניחם בשחרית וזוג שלישי היינו דשמש"ר להניחם במנחה, ואם כדעת הנ"ל (וכמו שנדפס בס' מאמר מרדכי) הרי הי' יכול לעשות הבתים מהתפילין דרש"י שהניחם בשחרית (יחד עם דר"ת) אצבעיים על אצבעיים ויוכל להניחם אח"כ גם במנחה כיון שהם ג"כ שמש"ר ע"כ השגת הנ"ל מירושלים (שהוא בעהמ"ח משכנות לאביר יעקב ובמחכת"ה הפריז על מדותיו בכמה ענינים כמו שרצה לברר חיוב שמירת המקדש בזמה"ז כאשר הכיתי על קדקדו בחיבורנו עולת תמיד בעה"י). הנה בשטח פשטות המובן לק"מ דנראה דהאריז"ל ס"ל כדעת ריעו ועמיתו הב"י והש"ע ז''ל (בסי' ל"ב סעי' מ"א) דאין נ"מ בגודל הבתים ע"כ כיון שהי' רוצה להניחן בשחרית ב' זוגות יחדיו וטוב יותר ההידוק כשהם קטנים וגם לענין מקום הנחתן. כנודע ומוחש בחוש. ע"כ הי' עושה אותן קטנים מאצבעיים על אצבעיים וכמו שהביא המג"א שם שהיו עושין כאצבע וחצי (ועכ"פ פחות מאצבעיים על אצבעיים) ולא חש בזה להחמיר כד' הגאונים וכמו כן ראיתי התפילין ב' זוגות הקטנים של אדומו"ר הקדוש משינאווע זי''ע שהניחם קודם התפלה בביתו והיו קטנים מאצבעיים על אצבעיים (והגיד לי אז שכן היו ג"כ תפילין [הקטנים דק"ש] דאביו אביהן ורבן של ישראל מאוה"ג רבינו הקדוש בעל ד"ח זי"ע והרב הקדוש וכו' הר"ר אשר זי"ע מראפשיץ וכיוצא הקדושים אשר בארץ) ע"כ י"ל שציוה לו האריז"ל לעשות מדוייק באצבעיים על אצבעיים להניחן בשעת מנחה כדעת שמש''ר ולק"מ ומ"ש כת"ה מפע''ח (פ"י דתפילין) ששל רש"י צ"ל גדולים מר"ת. ע"כ בע"כ עשה של רש"י גדולים מאצבעיים על אצבעיים כדי שיהיו דר"ת קטנים קצת מהם היינו אצבעיים על אצבעיים מדוייק דבודאי חש האריז"ל לד' הגאונים המובא שם במג"א הנ"ל שצ"ל הבתים אצבעיים על אצבעיים מדוייק ע"כ היו דרש"י שהניחן בבוקר גדולי' יותר מאצבעיים על אצבעיים ולפי"ז הי' צ"ל לו דרש"י אצבעיים על אצבעיים ביחוד להניחן במנחה עכ"ד. הנה באמת הך דצ"ל של רש"י גדולים משל ר"ת לא נמצא בשעה"כ (שהוא סולת מנופה מכתבי מהרח"ו) וכפי הנראה אולי ניתוסף קצת זה אח"כ מהחברים או תלמידיהם אחריהם. ועיי' בדברינו באות חיים סי' ל"ב (ס"ק י"ז י"ח י"ט כ') מ''ש בזה. אבל ממילא לא יתכן כדברי כת"ה דהא אם עשה האריז"ל תפילין דר"ת אצבעיים על אצבעיים ושל רש"י גדולים מהם והניחם ביחד א"כ יצא א' מהם ממקום הנחת תפילין שאינו רק ד' אצבעות א"ו כדברינו דעשאן קטנים כנ"ל וע"כ עשה שמש"ר אצבעיים על אצבעיים בפ"ע לתפלת מנחה כנז'

ג) ואשר שאל אם צריכי' לעקור (ולמחות ביד המתחדשים שנוטעים) עשבים ושושנים המריחים בביה"ק על קברות קרוביהם. הנה בעה"י נאסר הדבר בפה"ק מאאמו"ר הקדוש זי"ע ובית דינו וניתן פקודה להח"ק ולהשמשים שישגיחו שלא להניח זה. וכן השגנו אז בכתובים מהח"ק דארעה' בפעסט כי נאסר הדבר בבית החיים שלהם וגם ידענו ממקור נאמן כי גם בעיר הבירה וויען בשנים קדמוניות טרם החלה מספחת הכפירה וממשלת הרבנות של יעלינעק וגיעדעמאן הי' נטיעת השושנים על הקברים נאסר בבית החיים הגדול דווינא מטעם הרב והח"ק דשם שלא לילך בחוקותיהם. עכ"פ בעת יניחו בקבריהם. ועכ"פ לא תהא תורה שלימה שלנו וכו' ומצאתי מבואר הדבר להלכה בכת"י שו"ת שם שלמה לכ"ק אאזמו"ר הקדוש זי"ע אבדפה"ק (ומפני טעם שכתבתי כ"פ בחיבורנו לאשר אסר לנו בצואתו להדפיס חיבוריו בשלימות. עכ"פ אעתיק בזה ג"כ דברי תשובתו] וז''ל

ע"ד שאלתו אם מותר לנטוע על קבר איש נגיד וחשוב פרחים וציצים לנוי והתעורר מעכת"ה לאסור משום שני דברים א' משום חוקות העכו"ם שכן עושים העכו"ם ועוד משום דקיי"ל שאין משנין בעשיר מבעני לתכריכין כמבואר ביו''ד סי' שנ''ב כן הכא אסור לעשות לעשיר ציצים ופרחים על קברו שאין עושין כן לעני ושוב דחה שני הטעמים מ"ש משום חוקות העכו"ם, דחה שכן עושין הרבה ישראלים בעיר הנז' במכתבו. ומ"ש שאין משנין בעשיר מבעני דחה דהלא מצבת אבן עושין לעשיר בעד סך רב ולעני עושין מצבה בעד סך מועט כן אין לדקדק אם יעשו לעשיר על קברו ציצים ופרחים ולעני יעשו. עכ"ד

אמנם לענ"ד נראין דבריו הראשונים ואין דחיותיו כלום מ"ש שכן עושין הרבה ישראלים בעיר הנז' במכתבו. הנה בערי ישראל אשר רוב יושבי' הם יראי ה' וחרדים על דבריו אין עושין כן רק בעיר ההוא כנודע שיש הרבה ישראלים שאין חוששין על ובחוקותיהם לא תלכו. ודי בזה

ומ"ש שכן עושין לעשיר מצבת אבן בעד סך רב ולעני בעד סך מועט. זהו אינו דחיי'. דמה שעושין לעשיר אבן בסך רב ולעני בסך מועט זהו דומה למה שעושין לעשיר תכריכין מפשתן יקרים ולעני מפשתן גרועים דסוף סוף הוא פשתן דמותר כמבואר בש''ך (סי' שנ"ב סק"א) אבל בציצי' ופרחים שלעני אין עושין ציצי' ופרחים כלל על קברו ולעשיר עושין זהו דומה להוצאות העשיר בדרגש ולעני בכליבה