מנחת אלעזר חלק ד רמה

אסטטררייך גם מקודם) מהדרים שמה הרבנים ות"ח שהם במדינת גאליציען לפי"ד אאזמו"ר הגה"ק זצ''ל מפה"ק בשו"ת שם שלמה כת"י כאשר הבאתי מדבריו (בסוף תשו' ט"ז) במנח"א ח"א שם דמי שנולד בגאליציען ודר אח"כ במדינה אחרת הכי נאמר שנשתנה דעתו ע"י דירתו במק"א. והנה ראיתי עתה בשו"ת מצפה ארי' תניינא (אהע''ז סי' ט') שכ' שחותנו הגאון מהר"צ אורנשטיין ז"ל אבד"ק לבוב הקפיד שיהיו הג' מדינות גם מג' מלכיות וכל מלכות עסטרייך אונגארן (שהי' אז) חשבן למדינה א' בזה עכ"פ המנהג אינו כן והבו דלא לוסיף עלה חומרא כ"כ במה שנהגו להקל כנ"ל כד' החתם סופר. אך לומר דנשתנה דעות בנ''א בפעם א' בשביל שנחשב עירו כעת למדינה אחרת או כשהוא דר במדינה אחרת כעת בזה ל''ש מנהג וגם אינו סברא לומר כן. וה' יתיר מאסרינו ויוציאנו מאפילה לאור גדול ב"ב ונזכה לישועת ישראל בביאת הגואל במהרה דידן ושוכט"ס. ידידושתו"ט באהבה. סימן נ"ב כבוד ידידי הרב הגאון וכו'

ע"ד העיר גראסווארדיין שכותבים בגיטין רק ווארדיין בלבד והוא תמוה ופליאה נשגבה. והנה במה שכותבים רק ווארדיין בלבד והגם כי קצת מהיהודים שם בפרט מדור הישן רגילים לקרות שם העיר סתם ווארדיין מ"מ היהודים מהעיר רובם ככולם ואשר בשפת יהודית אשכנז ידברו יקראוהו כולם גראסווארדיין בלי ספק, ובפרט שם נאדי וואראד אשר הוא מלכות מקפדת לקרותו בשם ההוא ובערכאותיהם ועל הפאסט אם יכתבו בשם אחר (זולת זה) לא ימסרוהו ולא ישלחוהו כלל (כי גם פקודות המלכות מבני החיל הכותבים בלשון אשכנז מ"מ שמות העיירות באונגארן יכתבו רק בלשון המדינה בלבד והיינו נאדי וואראד) ויעיי' נא מ"ש בתשו' חתם סופר (חלק ו' סי' מ''א בד"ה הכלל השני) וז"ל אם אחר שנכתבו בה כמה גיטין גם הוזכר שמה בספרים ואפי' בתורה והסכימו רבים או עפ"י מלכות לשנות שמה לשם אחר בזה פשיטא שנעקר שם הראשון לגמרי ואם עדיין מיקרי פורתא בשם הראשון אז נעשה עכ"פ טפילה להשני שהוא עיקר דלא עדיף מנשתנה שם ע''י חולי וכדומה והן הנה דברי מהר"ם א"ש בתשו' סי' מ"ה וכו' שכ' דבתחלה כשהי' העיר ביד התוגרים הי' נקראת בודי''ן כל' אומה ההוא וגם ישראלים היו קורין לה כן ועתה שהיא ביד אשכנזים שם אובי''ן עיקר ושם בודי"ן נעקר וטפי מטפילה לא הוה ונ"ל דאפשר נמי דאיכא קצת קפידא למלכות בזה ואיכא משום שלום מלכות וזה הוי כהסכמה גמורה לעקור שם הראשון וכו' עכ"ל והרי כבר הורה זקן המדינה הגאון חת"ס זצ"ל בעובדא כמו עירו והוא דומה ועוד הוא נוטה יותר בזה וכנודע שבתחלה היו מתנהגים באונגארן הערכאות כמה שנים בלשון אשכנז וזה בערך חמשים שנה שמתנהג הכל בלשון הגרי ועוד מלכות אונגארן מקפדת שלא לכתוב שמות העיירות רק בלשונם כנ"ל ע"כ בודאי צריכים לכתוב נאדי וואראד ג"כ ועיי' בדברינו בשו"ת מנח"א (ח"א סי' ע"ב) עיי"ש לענין בודאפעסט הגם שיש שם להמליץ שגם עתה לפי חוקם לענין הקהלות של האמונות (קאנפעסיאנטן) הוא פעסט בפ"ע ואפען הוא בודאי בפ"ע כמ"ש שם משא"כ בשם עירו בגרוו''ד דהוי המלכות מקפדת לקרותו בשם הגרי כנז'. ואי משום שלא להוציא לעז על הראשונים לא שייך בכה"ג כשנשתנה השם מחוקי המדינה שהכל בלשון הגרי כנ"ל וכמ"ש בחת"ס כנ"ל ואין להקשות הא זה כמה שנים שהוא החוק הלז ולא שינו לכתוב בגיטין במחניכם ואם ישנו עתה עדיין איכא משום הוצאות לעז. ע"ז י"ל עפי"ד הגט פשוט להמר"ם בן חביב ז"ל על הל' גיטין (סי' קכ"ה ס"ק ל"א בד"ה ומה שנלע"ד מתמצית דבריו של בעל תה"ד וכו') דהיכא שיש חשש שילעיזו עלינו באמת אז בודאי לא נחוש ממה שאולי יוציאו לעז על הגיטין הראשונים עיי"ש והכא בודאי ילעיזו עלינו, והרי הוא מפורש ברש"י שבת (דף ל"ו ע"ב) ברש"י ד"ה לגיטי נשים שכ' רש"י ואני אומר נ"מ לענין גיטי נשים לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול וצריך לכתוב שמו שם של עכשיו עכ"ל רש"י ז"ל והרי מפורש דקורין לבבל בורסיף אף דרק קורין כן כנז' שם בגמ' ורש"י עכ"ז הוי שם של עכשיו ופסול אם לא הזכירו ולא חיישי להוצאת לעז על גיטין הראשונים שהזכירו רק שם בבל. והוא מוזר לכל שומע ורואה כשאין כותבים רק ווארדיין סתם ולא גראסווארדיין ולא בלשון המדינה נאדי וואראד (ואין נודע ההפרש אם הוא ווארדיין קטן או גדול) ובכה"ג א"צ לחוש ללעז על הראשונים ובפרט שאין כאן לעז על הראשונים כיון שנשתנה הענין בחוקות לשון המדינה וכנודע לכל. וכיון דאישתני אישתני ע"כ יכתבו מעתה גראסווארדיין ג"כ. וגם שנודע מדברי השלטי גבורים בשם תשו' ר"ת שתיקן לכתוב פ' דמתקרי פ' ולא חשש ללעז גיטין הראשונים וכמובא שם ג"כ בג"פ. ע"כ כשיכתבו בקהלתו ווארדיין דמיתקריא גראסווארדיין ודמתקריא נאדי וואראד ה"ז דומה למ"ש במכתב מאלי' למהר"א אלפאנדרי ז''ל (שער ג' שמות הערים סי' ט') לענין עיר קושטאנדינא שהי' נקראת כן מהמלך יון שייסדה ועתה היו יושבים ישמעאלים ונקראת אישטאמבול וכותבים קושטאנדינא דמתקריא אישטאמבול וע"ז פקפק שם דכיון שנקראת עתה בפי היהודים גם נכרים רק אישטאמבול ע"כ צריכין לכתוב אישטאמבול ולא לכתוב קושטאנדינא מקודם ולכלול אישטאמבול בכל שום וחניכא משום דהוי כהאי דרובא מרים ופורתא שרה דאמרי' בש"ס גיטין דאזלינן העיקר מקודם בתר הרוב שקורין מרים מ"מ העלה שם כיון דיש חשש לעז להגיטין הראשונים ע"כ יכתבו בראשונה שם הקודם קושטאנדינא ולכלול אישטאמבול בוכל שום וחניכא וכו' וא"כ לדידן דלא נהיגין לכתוב וכל שום וחניכא ע"כ צריכין לכתוב מקודם ווארדיין ולכתוב אח"כ דמתקריא גראוו''ד וגם נאדי וואראד כנ"ל וכיון שמוסיף על השם הראשון שנקרא ונכתב בג"פ מתחלה אין זה שינוי ולעז על הראשונים כיון שאין עוקר השם הקודם ומה שמוסיפים אח"כ הוא ע"י שנשתנה לפי חוקותיהם ולאומותיהם בזמנים הללו כנז'. וראיתי בשו"ת תשורת ש"י (מה"ק סי' תקל"ח) לענין שם דעש שנשתנה לכתוב בעי''ן א' והעלה דצריכין לשנות כיון שנשתנה הענין בפקודת הבי דואר לכתוב רק בע' א' בלשונם ולא בשנים. הגם דשם לכאורה מסתבר לענ"ד להקל ולומר דא"צ לשנות משום שינוי כל דהו שכותבים עתה בלשונם רק א בלבד בנקודה ומתחלה כתבו בשנים דאין זה שינוי ניכר כ"כ בכתב יהודית וגם משום דבל"א במקום שיצטרכו האות (e) משתמשים כ"פ במקום זה שכותבים, שני (ee) וא''כ אין חילוק כ"כ בפרט בענין המלכות