מנחת אלעזר חלק ד רמד

יהי' איך שיהי' אין שום עדות שמתה ואדרבא יש לה חזקת חי ואם הי' עכ"פ עד א' שיעיד שמתה סי' מקום לסמוך על הגאון נו"ב בתשו' (תניינא חאהע"ז סי' ז' ח') לסמוך על ע"א בזה ששמע שמתה אף שכ' שם סמיכתו דיש לסמוך על ע"א גם במקום דאיתחזק איסורא בזה שהי' לה חזקת חי כיון שהוא ס' איסור דרבנן להקל עיי"ש וכפי שביארנו במנח"א (ח''א תשו' ט"ז) יש לפלפל בזה כיון די"ל בזה ספק חרם לחומרא דדברי קבלה כד"ת דמיא עיי"ש מה שהעליתי דעכ"פ יש לצרף לספק הך דיעה דלא גזר רגמ"ה רק עד אלף הששי. וא"כ בימינו בודאי לא הוי רק דרבנן וא"כ אולי הי' מקום להתיר בשעת הדחק בזה אך לע"ע לא ראיתי בהגב"ע שום ע"א המעיד על זה, ומה שהיתה בבית המשוגעים בין הנכרים בקיו"ב על זה אין לתלות דמתה דאדרבא אמרי' ביבמות (דף קט"ו ע"א) ובע"ז (דף כ"ה ע"ב) אשה כלי זיינה עלי' דלא מיסתפי מליסטין וא"כ גם אם נאמר שהרשעים האלו ובשעת חירום כזה חשודים על שפיכות דמים בפרט על נפש מישראל בפרט שמה בבית המשוגעים עם משוגע מוחלט כזה מ"מ הרי ארז''ל דבאשה אמרי' להיפך מזה דלא יהרגוה, והגם דרש"י פי' שם בע"ז בד"ה אשה כלי זיינה עלי' אע"ג דאינה חשובה לא בין האנשים ולא בין הנשים אין הורג אותה אלא בא עלי' וכיון שבא עלי' אינו הורגה וכו' עכ"ל וא"כ בכאן יש להתיר ממ"נ דאם לא הרגוה רק בשביל שבא עלי' וכיון שבא עלי' אינו הורגה אח"כ כפירש"י וא"כ הרי הוא אסורה עליו וממילא יש לו להתיר לישא אחרת משום שהיא זונה (ואי בשביל שהיא משוגעת מ"מ יש לומר כלי זיינה עלי' דחפצים ביותר להתעולל בה הערלים כרצונם כהאי דחיישינן לגרירה כדאי' בירושלמי ומובא בתוס' יבמות (דף קי"ג ע"ב] ד''ה יצתה זו. וכהאי דפסקינן בש"ע אהע"ז [סי' קי"ט סעי' ו'] ועיי"ש בט"ז [ס"ק ד' באורך ובשארי נו"כ ובאחרונים והיינו שחששו שינהגו בה מנהג הפקר בוותר ויתעללו בה בהיותה משוגעת, מבלי דעת) אך ז"א. דביבמות (דף קט"ו שם) משמע דהך דר' אידי דאשה כלי זיינה עלי' לאו דוקא כשבא כבר עלי' (דאז הי' לומר דמותר הבעל ממ"נ כנ"ל) דהא קאמר שם נפלו עלינו נכרים נפלו עלינו לסטים הוא מת וניצלתי נאמנת מהך דר' אידי וכו' עי"ש וא"ת דדוקא כשבא עלי' הנכרי אז מניחה ואינו הורגה א"כ האיך נאמנת לומר הוא מת ואני ניצלתי הא ניצלת רק ע"י איסור שבא עלי' הנכרי וא"כ א"א משים עצמו רשע ובע"כ לומר דלאו דוקא כשבא עלי' הנכרי ברצון רק באונס ג"כ מניחה ואינו הורגה או זהו שפירש"י מטעם זה אשה כלי זיינה עלי' לאו דוקא כשבא עלי' כבר אז ניצולה רק כשחושב לבא עלי' עכ"פ מניחה ואינו הורגה עכ"פ כיון די"ל דאשה כלי זיינה עלי' היינו גם כשבא עלי' באונס והמדובר הבעל הלז אינו כהן וא"כ באונס לא נאסרה עליו ואין להתיר לו מטעם ממ"נ. וגם אם הי' כהן הי' מקום לדון בזה בהיותם שם בבית המשוגעים תח"י הרופאים והממונים שמה אשר יקבלו אחריות על ככה ואולי הוי בכלל אומן לא מרעי אומנתי' שיראים שיתעללו בה בהמשוגעת ותתעבר אז האחריות עליהם והוי כהך דפסקינן בש"ע אהע"ז (סי' ז' סעי' י"א) בנחבשה ע"י ממון מותרת אפי' לכהן משום שיראים יפסידו מכיסם וה"נ באומנתם והשגחתם כנז' וגם קיי"ל בכל מקום בשבויי' הקילו. ויש לחלק בין הענינים ובין שעת חירום כזה אך אין נ"מ כיון דאינו כהן וא"כ אינו מותר להנשא ממ"נ כנ''ל בלא"ה. ואין לומר במ"ש דמחזיקין אותה בחזקת חי וא"כ גם בחזקת שהיא משוגעת כעת נחזיקה וא"כ יש להתיר לו להנשא ז''א דכבר החליטו האחרונים דצריכין הק' רבנים לראות ולידע בעת ההיתר אם היא עדיין משוגעת שא"י לדור עמה. וטרם נדע כ"ז י"ל אדרבא שנתרפאה בבית המשוגעים במשך הזמן ע"כ לא אאריך בזה. גם בענין הכתובה אשר יש הרבה לדון בימינו בענין הוואלוט''ע שירדו לטמיון אוצרות הזהב והמלכיות ואין לו דמיון במ"ש החת"ס כשהחליפו ופחתו מעט מהמטבעות. ואכמ"ל, והגם שכ' הנו"ב שם שיש לצרף בזה מה שנאבד שמה (וכהאי דיעה כשנאבד שמו יב"ח להתיר העגונה) ועכ"פ לענין האשה יש לצרף להתיר חדר"ג אך זה מיירי הנו"ב לסניף להע"א שמתה וגם פשוט אם הי' מוצא הע"א בפנקסיהם בקיו''ב בבית החולים של המשוגעים שמתה האשה בשם זה או בודאי בכה"ג יש לסמוך על הערכאות אך כל זה לא נמצא עדות כנז' ע"כ לא אוכל להתיר לע"ע. וגם על נאבד שמה יש לדון בזמנינו בכל אלו שנות חירום מהתם (קיטב) להכא די"ל אולי חי' ונתרפאה רק שאינה יכולה לבוא ממדינה למדינה ובפרט בעת כזאת במרחק כזה וצ"ע

ומ"ש כת"ה בענין הג' מדינות אם יש לחשוב מדינת סלאוואקייא ב' מדינות עם מדינת פולין בודאי כן הוא כמ"ש הדר"ג דגם בהיותן תח"י מלכות א' נהגו להקל כד' החת"ס לחשוב גאליציען ואונגארן לב' מדינות כ''ש עתה. והעיקר דזיל בתר טעמא שכ' הדברי חיים (ח"ב אהע"ז סי' מ"א) דהטעם משלש מדינות כיון דאין כל דיעות בנ''א שוין במנהגי טבעי גופם ודעתם וכו' ועיי"ש דלפי דבריו נמצא חומרא דכל מדינות פולין בין שתחת רוסיא או הקיר"ה למדינה א' יחשבו. והגם שהעירותי על דבריו ז"ל בתשו' מנח"א (ח''א סוף סי' ט"ז שם) דכיון דעינינו רואות שחילוק המלכיות והחוקים והנמוסים חילק בין הדבקים ומנהגי וטבעי בנ"א במדינת פולין ע"כ יש לומר אז לחשוב רו"פ למדינה בפ"ע מגאליציען וביותר עתה לע"ע שחזרה ליושנה למדינה וממשלה א' י"ל בודאי דכולה למדינה א' תחשב בזה. אמנם מדינתנו היינו מדינת סלאוואקיי בודאי מדינה אחרת הוא מפולין בזה. שגם מקודם היו מקומותינו נחשבו למדינה אחרת בזה כנ"ל. ועיי' בדברינו בהנדפס במנח"א ח"ב (סי' ל"ט בסוף התשו') וגם במנחת אלעזר חלק ג' (סי' כ"א) כתבתי להשיג על מ"ש בתשו' אבן יקרה לחשוב גאליציען ובוקאווינא וגם גליל קראקא למדינה בפ"ע כל א' וא' ונראה להחמיר שכ"ז למדינה א' תחשב גם אז, ואם נבוא להקל כדברי האחרונים הנ"ל מגאליציען וביקאווינא וגם גליל קראקא כ"א למדינה אחרת יחשב בזה א"כ כ''ש מדינתנו פ' קארפאטקא רוסיא (אשר ראשי העיירות שבה אונגוואר, מונקאטש וכו') אשר היא בחוקותיהם נעשית מדינה בפ"ע ואין לה שום שייכות עם סלאוואקיי בעניני הפנימיות ולא עם הממשלה בפרעשבורג רק עם הממשלה הגדולה בפראג וא"כ יש לחשבן לב' מדינות עם סלאוואקיי וכן מדינת סלאוואקיי כגון עיר קאשוי יחשבו לדיעה אחרת עם ווייצען שנשאר מדינת אונגארן כעת, אך לפי טעם הנ"ל של הדברי חיים ז"א דכי בשביל חילוק המדינות בפעם א' נשתנה דעתינו אשר זה מקרוב היינו יחד עמם במדינה א' תח"י אונגארן בלי שום הפרש אלא ודאי זהו לא ניתן להאמר וא"כ קשה לחשבן למדינה אחרת וגם בעיר וויען (שנחשבה למדינה בפ"ט