מנחת אלעזר חלק ד רכג

ה' שמה שאנו מקילין בהואיל שמא יבואו אורחים היינו שנחוש שדעתו כן כיון שאין אנו יודעים מה דעתי' עיי"ש ובזה מיושב פסק הרי"ף והרמב"ם דפסקו כרבה כיון דהסברא נותנת כן מטעם חזקת כשרות שבודאי הי' כן במחשבתו ועכ"פ ללקותו אין יכולים עוד וז"פ ומיושב קו' הא'. וגם קו' הב' יש ליישב בזה דהתינח לענין אי מיקלעי אורחים דתלוי במחשבתו ושפיר יש לדון לפי האיכות כיון דעומד ואפשר שיבואו אורחים ע"כ אינו לוקה משא"כ לענין ערל דתלוי במעשה הגשמיי אם הוא נמול או ערל בזה בודאי דנין בהמצוה לפי הכמות דהלא פשוט אם א' יחשוב כל הימים למול א"ע וטרם יעשה מעשה המילה אז עדיין הוא ערל לענין ק"פ וכיוצא א"כ ל"ש לדון בזה מטעם הואיל דהואיל שייך רק בדבר העומד לכך שהוא מטעם איכות ותלוי במחשבתו כנז' בפרט שתלו בזה ששחטו למולים ולערלים הרי דקחשיב ערלים בפ"ע שלא ימולו א"ע וגם ל"ש לומר הואיל שימולו א"ע כיון דמחוסר במעשה רבה דמילה שצריכה אומנות ולאו כ"א יוכל לעשותו (אמנם דעת רבינו אלחנן בתוס' ישנים ביומא כנ"ל דלרב חסדא ס"ל הגם דבאיסור לאו דאופה מיו"ט לחול ס"ל לרב חסדא דלוקה משום דאין לדיינו לכף זכות שחישב על אורחים גם לאחרי גמר סעודתו מ"מ מודה ר' חסדא דאיסור כרת בנפשו בודאי יחוש וימול א"ע ושפיר הוי הואיל כנז'). ומעתה נבוא ליישב קו' הג' הנז' דאם נימא דלא אמרי' הואיל משום שאינה מצוה למיתשל עלה וכיון דא"א לעשות בלתי הואיל כמ"ש התוס' שפי' רשב"א בדברי רש"י שכיון שהסל מצרפן וסופו ליטול א' על כולן נמצא שטרח בדבר שאינו ראוי לאכילה אלא מטעם הואיל ואי בעי מיתשל עלה וכו' עיי"ש וא"כ אם נאמר דלא אמרי' בכה"ג הואיל והי' אסור לאפותו ונמצא תשאר העיסה נחמצה כיון שאסור ג"כ לשרוף קדשים ביו''ט כפירש''י וא"כ שוב הוי דבר מצוה ושוב אמרינן הואיל (כמו בקונמות בדשיל"מ כנ"ל). וא"ש ונכון. ואין לומר בזה מטעם מתהפך והיתר כרוך בצד האיסור דאם נאמר הואיל ויאפנו ועי"ז שוב לא יבא לידי חימוץ ושוב לא הוי לצורך ושוב לא אמרינן הואיל ועפי"ד התוס' פסחים (דף כ''ו ע"ב) וב"מ (דף ל' ע"א) גבי עלה עלי' זכר כנודע. ז"א דהא סוף כל אם נרצה להחמיר בזה לומר דלא אמרי' הואיל שוב יהי' לקולא דהא יתחמץ כנז' ואי משום דאינו עובר עליו דלאו דידי' הוא אלא של כהן מ"מ ע"י הואיל הוי כדידי' כדאמרי' בגמ' ועיי' פירש"י ונמצא רק אם לא נאמר הואיל אינו עובר עליו ובאמת בהיתר כרוך ומתהפך צריכין ליזול לחומרא בשל תורה וכנז' מד' התוס' הנז' ע"כ שפיר אמרי' בזה הואיל ואי בעי מיתשל עלה כנ"ל. ושוב מיושב גם קו' הד' הנ"ל כמ"ש התוס' כיון שנתחמצה אז שום אדם לא יפדנה היינו מטעם חזקת כשרות כנ"ל ע"כ ל''ש להקשות שיאמרו בזה שיעבור מטעם הואיל שיפדנה מיד נכרי כנ"ל וא"ש ונכון בעה"י

סימן ל"ג כבוד הה"ג וכו'

ע"ד כתיבת הגיטין בעיר אונגוואר שנתיישבה מחיל הרעפובליק של ממשלת הטשטכ'-סלאוואק' וקראו שמה בערכאותיהם ובפאסט ועל מסילת הברזל בשם אוזשהארא''ד לבד (וגם כשכותבי' לפעמים הערכאות בלשון אשכנז או הונגארי מ"מ כותבים שם העיר רק אוזשהארא"ד] והנה יעיין נא בדברינו בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' ע"ב) וגם כתבתי בזה בארוכה לק' גרוו"ד שצריכין לכתוב בהגיטין גראסווארדיין דמתקריא נאדי וואראד (היינו בעת מלכות אונגארן וכעת שנתיישבה מחיל מלכות רומעניען אם הסבו שמה לשם אחר צריכין להתיישב ואכמ"ל) [עיי' לקמן (סי' נ"ב) בזה] שעפי"ד החתם סופר (חלק ו' סי' מ"א) דהוי מלכות מקפדת צריכין לכתוב בודאי גם שם העיר לפי לשון המדינה המושלת ומקפדת על ככה ול"ש בזה מוציא לעז על הגיטין הראשונים כמו שביארתי שם בארוכה וטורח לכפול הדברים עכ"פ כאשר יראה העתקתה, ונחזי' אנן לענין עירו בזה הגם שלא נהגו עד עתה בשם זה כלל בכל הגיטין וכבר נהגו ברוב המקומות שלא לשנות בגיטין ומקור המנהג הלז הוא כפי הנראה ממ"ש מרן בתשו' ב"י לאהע"ז (דיני גיטין וקידושין סי' א') בעיירות סיני' וצובה שנשתנה שמם בפי העולם אעפ"כ לא שינו לכתוב ממה שהיו רגילים לכתוב מעולם עיי"ש ועפי"ז כנראה נהגו במדינת אשכנז וכן במדינותנו לכתוב בשם מבטא הראשונים של העיירות אם כי הוא מוזר לנו עתה המבטא הזאת מ"מ שפיר תירץ לזה וביאר במתק דבריו הברורים בחת"ס שם משא"כ בעיר שנשתנה שמה לגמרי ע"י המלכות וזהו תחת חלוקת הכלל השני שחשב החת"ס שם וכן הוא בקהלתו בשם הנ"ל וי"ל שפיר דהב"י בתשו' לא ס"ל שלא לשנות בגיטין כנז' רק כשנשתנה השם ממילא בפי העולם ולא כששינו עפ"י ממשלת המלכות ושפיר כ' החת"ס כנז' ובפרט שהב"י לא העמיד זה לדינא מדעתי' רק שכ' שנהגו כן העיירות הנז' שלא לשנות וכיון שלא פקפק ע"ז כנראה דעתו מסכמת למנהגן בזה. אך לעומת זה הרי לעיננו בתשו' רמ"א (סי' פ"ב) ע"ד אנשי קהל בודן שעכשיו שכל הקהל וכל הנכרים קורים אובן ע"י שנתיישבה כעת מאשכנזים ע"כ ראוי מעתה לכתוב שם אובן תחלה עיי"ש ומובא בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' מ"ה) (ולפלא כי בחת"ס שם הביא זה רק מהפנ"מ בתשו' הנז' והוא באמת עוד מתשו' הרמ''א] וכיון שנודע שאנחנו בני אשכנז יוצאים ביד רמ"א ברוב המקומות בפרט בעניני מנהגי' במקום שחולק עם הב"י א"כ גם בזה צריכין לילך אחרי דעת הרמ"א בתשו' נגד דעת הב"י בתשו' כנז' וגם שי"ל שגם הב"י מודה בזה כשנשתנה בשמה במכוון ע"י המלכות לשם אחר כנ"ל, והגם שהרמ"א כ' שם להקדים השם הזה שנקרא עתה וכבר כ' בזה בפנמ"א שם שזה בודאי אינו מעכב בדיעבד אם כ' השם הטפל או העיקרי מקודם עיי"ש מ"מ הרי גם בנידון דידן דעתינו שלא לעקור שם הקודם ובפרט שהוא העיקר שהיהודים קורין כן אונגוואר רק לכתוב ג"כ דמתקריא אוזשהאראד וא"כ זהו הטפל ע"כ בודאי ראוי לעשות כן כד' החת"ס דהוי מלכות מקפדת להנהיג שמם ולשונם כנודע

אמנם מה שהחת"ס החמיר בזה לשנות מטעם מלכות מקפדת יפלא לכאורה דהא הן אמת מקור הדברים הוא בגיטין (דף ע"ט ע"ב) במתני' כ' לשם מלכות שאינה הוגנת וכו' ובגמ' שם (דף פ' ע"א) עיי"ש, וכיון דאנן לא נהיגין לכתוב לשום שנות מלכות ול''ש מקפדת כשיכתבו לשנות מלכות אחרת, ועוד והוא העיקר כיון דהפוסקים הרמב"ם והטוש"ע לא הביאו זה להלכה כלל וגם בגמ' מסקינן דזהו רק לר"מ אבל לרבנן פסול רק בשינה שמו ושמה ושם עירו