מנחת אלעזר חלק ד ריב

הרי ברור לנו דלא יפדה א"ע כשיגדל דהא לא ידע כלל מי אביו וגם מאמו נמסר אח"כ להממשלה לגדלו ולחנכו ולא ידע לעולם אם הוא בכור ושאני היכא דמיירי המחבר כשלא פדאו אביו בזדון שהוא נודע ומפורסם ע"כ כשיגדל ידע מזה ויפדה א"ע משא"כ הכא שכולם הם כן ובלא הודע כנז' ויש רק עצה שכתב על זה הרמ"א שם בשם מהרי''ל שכותבים לו על טס של כסף שלא נפדה ותולין לו בצוארו כדי שידע לפדות א"ע כשיגדל אמנם על זה כ' שם הש''ך (ס"ק כ') דטס של כסף הוא בא לידי איבוד ע"כ טוב יותר לפדותו הב"ד כשהוא קטן. ובזה בודאי בכה"ג יבא הטס לידי איבוד ובפרט שלא יניחוהו כלל עליו שומרי בית הילדים של הממשלה טס כזה ויגנבוהו או ימחו בו ע"י שיחשבוהו לכשפים וכיוצא ובע"כ לפדותו ע"י הב"ד וכמ"ש ג"כ הש''ך לעיל (ס"ק י"א) אך הוא טירחא יתירה לרמוי' כזה על הב"ד בעיר שיש בה בית כזה שיארע הרבה בשנה והאיך מצינו שיטילו עליהם על הב"ד טירחא והוצאות כאלו ובשלמא במילה מצינו מדינא דגמ' (קידושין) דמצוה על הב''ד כשאין האב למולו (וכמו שביארתי בעה"י בחיבורי אות שלום) וכן עשיתי בעה"י עד שפעלתי שיביאום למולם בעה"י (וכן שיתנום באפשרי לבית ישראל לגדלם בדת ישראל) אבל לענין פה"ב יוכל הב"ד לטעון קים לי כהריב"ש ורמ"א לעיל דאין זה שייך לב"ד כלל ונמצא שישארו בלי פדיון כלל הגם שמחוייבים בפדיון

ע"כ חשבתי ונתיישבתי בזה לקולא ולהיתרא. דהנה בר"ן (פ' אלו טרפות) בד"ה ת"ר לוקחים בצים מכל מקום וכו' כ' דאף דעופות טמאין מיעוטא נינהו מ"מ כי סמכינן להו בהדי נבלות וטרפות הוי להו רובא א"נ מחצה על מחצה עיי"ש והדברים עתיקין מד' הר"ן אלו כי תרי מיעוטי היינו נבלות וטרפות ומיעוטא דעופות טמאים נחשבו נגד הרוב. וכ"כ התוס' ב"ב (דף ע"ג ל"א) בד"ה איכא למימר דאמרי' סמוך מיעוטא דמפילות למיעוטא דמביעתותא הפילה ואיתרע לה רובא דרוב מתעברות ויולדות עיי"ש עכ"פ ג"כ תרי מיעוטא נגד הרוב ועיי' בדברי הפלתי (בסימן ט''ו) וא"כ לנידון דידן שפיר י"ל כיון דעפ"י הרוב רובא ככולא אינן יודעות הפנויות שיולדות בבית הממשלה שם אם אביהם הוא כהן או לוי (וגם אם וארע אולי שתדע א' מהם זה לא מפיהן אנו חיין בזה וגם אולי יודעת הדין שכאשר היא בת כהן אז פטור הילד מן הפדיון ועי"ז תאמר כן כדי שלא יצטרכו לפה"ב כי הוא בושה שיפרסמו עוד ע"י הפדיון את הולד שילדה וכמו שנהוג שמפרסמין פה"ב [ועיי' ש"ך יו"ד סי' ש"ה ס"ק י''ב בשם התה"ד] ע"כ אומרת כן לפוטרו מפדיון ע"כ אין להאמינה וגם אין מחוייבין לשאלה ועל הרוב ככולם אינם יודעים ומילתא דלא רמיא עליי' אם אביהם כהן או לוי) ונמצא בע"כ דסומכין על הרוב שאביהם אינו כהן או לוי אך יש מיעוטא דאביהם כהן או לוי והוא מיעוט א', והמיעוט השני הוא שאביו היינו מי שבא עלי' בזנות (שגם בזה ל"ש לשאלה או להאמינה וגם לא ידעה כלל זה בודאי וכנ"ל וזה בודאי לא רמיא עלה למידע) שהם רוב ישראלים והמיעוט כהן או לוי (ובזה אין נ"מ אם להאמינה כי מנכרי או מישראל נבעלה כי משניהם חייב הבן בפה"ב כנ"ל רק אם נבעלה מכהן או לוי) וא"כ הוי תרי מיעוטי נגד הרוב דישראלים ובכה"ג בודאי אין הולכין אחרי הרוב בממון לחייבו בפדיון והגם שחילקו באחרונים לד' הר''ן הנ"ל דזה ל"ש רק היכא שהב' מיעוטים הם מב' ענינים מ"מ גם בכאן הם ב' ענינים כעין ממ''ש גדולי האחרונים לענין ס''ס משם א' דהיכא דס' א' מתיר יותר מחבירו ויש נ"מ בין שני הספיקות אז הוי ס"ס להתיר ולא הוי משם א' וא"כ ה"נ הספק שמא אבי' הי' כהן או לוי זה אינו נ"מ רק לענין פה"ב דבנה פטור משא"כ אם בועלה הוא כהן דנ"מ דהבן בעצמו ג"כ כהן ואסור לטמא למתים וכל דיני כהונה שייכים בו ע"כ שפיר הוי כב' מיעוטי להיתרא. ול"ש בזה דברי הבנין ציון בטעמיו. א) כי בכה"ג בתרי מיעוטי בודאי איתרע לה רובא והוי כמו בהך דרובא לרדיא כנ"ל כיון דהכא איתרע לה רובא ע"י התרי מיעוטי הולכין בממון אחריו להוציא ממון. ב) מ''ש מדברי ההפלאה דהרוב כבר הוחזק ועפי"ז כ' בבנין ציון דהוחזק ג"כ בזה הרוב לענין הבן כיון שלא נחזיקו לשום ענין לכהן או לוי והתינח לענין אביו אם הוא כהן או לוי דהיינו אם בנו הילד הוא כן שנחזיקו כשיגדל משא"כ לענין אם המיעוט אבי אמו הם כהנים או לויים שאז ג"כ פטור מפדיון ועכ"ז הילד הוא ישראל ול"ש לומר דהוחזק לגבי' הרוב כלל במה שהוא אבי אמו דלגבי' אין נ"מ בזה כיון שהוא מ"מ ישראל אלא דהנ"מ רק לענין פדיון ובזה אין הולכין בממון אחרי הרוב ול"ש לומר כד' הפלאה בזה כנז'. ג) וגם מ''ש בבנין ציון דבבכור גילתה תורה דאזלינן בתר רובא י''ל דהיינו כנגד מיעוט א' ולא כנגד תרי מיעוטי. והנה בבית אפרים על טריפות הריאה בקונטרס התשו' בסופו (סי' ב') כ' מדברי הר"ן והתוס' הנ"ל וכ' דאין לדון מזה לגבי עגלים שיש ס' אם הם בני ז' ימים דשם התרי מיעוטי הם נגזרות מרוב א' משא"כ הכא ל''ש לידון כמ"ש הפלתי תרי מיעוטי מיעוט לא כלו חדשיו ומיעוט שמא במקום נקב קשחיט כיון דרוב ולדות הנולדים כשרי' הם ע"כ ל''ש לצרף כלל תרי מיעוטי נגד זה עיי"ש מ"מ הכא י"ל שפיר לנידון דידן כיון דהתרי מיעוטי הם בשני בנ"א ובשני משפחות ואדרבא אין אנו דנין בזה בשניהם לגבי הולד הזה שיהי' דנין באדם א' ברוב א' דאם דנין לגבי אביו אם הוא כהן או לוי אז הולד ג"כ כהן או לוי ואם דנין לגבי אבות אמו אם הוא כהן מ"מ פשוט שהילד הוא ישראל וא"כ אין דנין הנ"מ לגבי אדם א' שיוחזק הרוב ורק לענין מצות פדיון ושפיר יש לומר דהוי תרי מיעוטי נגד הרוב ופטורי' מפדיון כנז'. והנה בשו''ת צמח צדק (סי' קכ"ה) באשה שילדה שלא ידעה אם הוא כהנת או לוי' וכ' דפטור הולד מן הפדיון מטעם אין הולכין בממון אחרי הרוב ובבנין ציון שם השיג עליו כנ"ל ובאמת לעניננו כיון שאין יודעי' גם באביו אם אולי הוא כהן או לוי א"כ הוי תרי מיעוטי משני צדדים ע"כ י"ל כנ"ל – וגם יש עוד ספק שאינו בכור שגם אם יאמרו הפנויות שהוא בכור מ"מ י"ל כיון שהם חשודות ע"כ יש לתלות שזנו וילדו כבר פ"א אלא מחמת שהם בושות אומרות עכ"פ שפעם ראשונה היא לה וע"כ גם ספק זה יש להצטרף וא"כ הוי בנידון זה בודאי הב"ד פטור מלפדותו אפילו לכתחלה

סימן כ"ה כבוד הרב הגביר החריף וכו'

ע"ד שאלתו בשעת חירום ר"ל כעת אשר ברח לנפשו מהכפר שדה אחוזתו לתוך העיר ואין שם יהודי בעת חליבת הבהמות אם יש לסמוך יען שהוא בהמת ישראל ודיר ישראל כי הנכריות החולבות יזהרו מפני דהוי כמו יוצא ונכנס שלפעמים בא מעל' או בנו