מנחת אלעזר חלק ד קצה

שמדליקין בלילה כי אז יורדת המלכות לתת טרף לביתה וזהו נודע שבחי' זו הוא ענין גלות ואיך הי' כזה בזמן הבית עכ"ד

הנה קו' א' יש לתרץ דלק"מ מעיקרא דהא נודע ביוסיפון בקורות ענין היונים ונס דחנוכה כי בעת התגברות היונים ביטלו הקרבנות בביהמ"ק. ועיי' ש"ס מנחות (דף ס"ד ע"ב) ועוד בכמה מקומות בש"ס מזה וכיון שלא הי' אז הריח ניחוח מהקרבנות בעון הדור שגרמו שיוכלו היונים לבטלן א"כ בע"כ לא הי' פב"פ כביכול (ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום אין הכרובים בביהמ"ק פניהם איש אל אחיו כשאחז''ל) וכיון שגרמו לבטל בחי' פב"פ מישראל שוב ל"ק איך נפגם ההוד (כביכול)

ג) עוד י''ל כיון שגלות השלישי מד' מלכיות הוא גלות יון הי' רק בזמן בית שני, ועיי' בלק"ת מהאריז"ל (פ' תצא) ובריש ס' הגלגולים וכן במגלה עמוקות בכמה דוכתי איך חשב הד' מלכיות ויון בתוכם וידוע כי גלות יון הי' רק בזמן בית שני כי בעוה"ר לאחר החורבן בית שני מיד התחיל גלות הד' גלות אדום הארוך והחשוך הלז כידוע שהוא אדום מלכות הרומיים עם עשר קרנותיו שחשב בדניאל כמו שחשב שם בפי' רבינו סעדי' גאון ז"ל שכמעט כולם (המלכיות הנודעות) הם מעשר קרנות אדום. וא"כ הי' בע"כ גלות יון רק בזמן בית שני. והא גופא קשיא איך נק' זה גלות כיון שבית שני עמד על מכונו אז. א"ו בע"כ כיון שהיו כבר כפופים תחת המלכיות וביותר מלכות יון ששלטה עליהם ולחמו עמהם ע"כ נקרא כבר גלות גם בהיותם עוד שרויים על אדמתם. ועיי' בלשון רש"י ז''ל בסוכה (דף נ"ה ע"א) בד"ה מי יקום לי עם מרעים וכו' מ"ש שמדברת על צרותן שהיו משועבדים בבית שני תחת מלכי פרס ומלכי יון עכל"ה (אך מ"ש שם רש''י אלו התיבות ואעפי"כ אין נמנעים מלשמוח שמחת מלכם'' כנראה לשון זה ונוסף מהצענזורע"ן כמובן כי באמת אין קישור לפי"ז והני מילי סתרא''י נינהו במ"ש ''ומתפללין מי יקום לנו להצילנו מן המרימים האלו'' והלא אין זה השתתפות בשמחת מלכם ואדרבא הוא קללה למלכי פרס ויון ושהתפללו שינצלו מיד מרעים האלו אלא ודאי שנוספו אח"כ מהבקורת ואכמ"ל) והגם כי מכונת פורים בפע"ח ובסידור נראה כי בגאולה הב' היינו בבנין בית שני חזרו לפב''פ כנודע למעיין שם מ"מ היינו בע"כ דלפי ערך החשך שהי' בגלות בבל נקרא זה גאולה ופב"פ וגם כי ע"י הצרות אח"כ בהמושלים על גביהן ובפרט מלכי יון זהו נקרא גלות ולא הי' עוד פא"פ כנ"ל. והענין י"ל כיון שהבית שני הי' כנגד יצחק אבינו וכשאחז"ל בפסחים (דף פ"ח) במדת הגבורה וע"כ חסרו בו חמשה דברים עיקריים הארון והאורים והתומים וכו' וזהו בקו שמאל גבור"ה הו"ד ע"כ יכלו היונים לשלוט שם גם בזמן שעמד הבית שני לשלוט ח"ו במדת ההו''ד, וי"ל שעל כן ישלימו זאת לבית יצחק בבנין בית השלישי שהוא כנגד יעקב בנו שגם אז יהי' רק יצחק המצדיק לעת"ל כשארז"ל בשבת (דף פ"ט) ועיי' מ''ש רבינו הקדוש האריז"ל (בפע''ח שער חג המצות פ"ז) בד"ה הא לחמא עניא הא אתינא להודענא וכו' עיי"ש וכן בדברי קדוש זקיני בבני יששכר (מאמר נחמו עמי אות א') שכיון שיצחק יהי' המצדיק לעתיד כמש"כ אתה אבינו וגו' כנז' בש"ס שבת ע"כ הגלות הלז הוא בפחד יצחק ובפרט קודם הגאולה. ובעת הגאולה ב"ב יתמתקו הדינים בשורשם בבחי' בינה יובל העליון סוד החירות ע"י תשובה עילאה עי"ש, וע"כ י"ל מה שישלימו לו ליצחק במליצתו בית הג' כנ"ל ע"כ רמוז בכתובים ביחזקאל על צורת בנין בית השלישי וכ' שם המפורשים ראשונים דאף שהרבה ממדות ותכנית הבית עשו בבית שני אבל לא כולן כי העיקר הניחו שיעשו כמדתו הכל בבנין בית השלישי. וא"כ קשה למה עשו מקצתו או רובו (של מדתו ותכניתו) בבית הב' כיון דקאי רק על בית ג'. אלא ודאי רמוז בענין א' להם ובבנין הגדול בית רם ונשא ב"ב אז מה שחסר זה (בית שני) גילה זה השלישי במלואו וטובו ביתר שאת ועוז של תורה. וגם יובן עפימש"כ בסידור האריז"ל ובכן תן פחדך וכו' ומסיימי' ושמך נורא על כל מה שבראת שאין רצוננו להשאר בפחד גבורת יצחק ע"כ ממשיכין מדת יעקב ושמך נור"א שהוא כנגד יעקב עיי"ש ובפע"ח, ועל כן גם בבית שני שהי' כנגד יצחק אבינו וראו ברוה"ק אריכות הגלות וצרות הגבורות שיהיו אחרי חרבונו בגלות אדום הארוך והמר הלז ע"כ המשיכו מיד במדת בנינו ממדת בית יעקב שניבא יחזקאל בצורתו כנ"ל

ועיי' בזוה"ק ברע"מ (פ' פנחס דף רכ"א ע"א) דקרי לבית שלישי העתיד בית שני משום שהי' בנין בית שני של עזרא ע"י בנ"א ע"כ לא הוי לי' קיומא כמו בנין בית א' דשלמה ג"כ לא נתקיים מטעם זה ועד כען בניינא דקוב"ה לא הוי בעלמא דכתיב בונה ירושלים ה' איהו ולא אחרא ובניינא אנן מחכאן ולא בניינא דבר נש דלית בי' קיומא כלל. בית ראשון ובית שני יחות לן קוב"ה מלעילא בית ראשון באתכסיא. ובית שני באתגליא. ההוא בית ליהוי באיתגליא דאיתקרי בית שני דיתחזי לכל עלמא אומנתא דקוב"ה חדוה שלים וכו' וכל עלמא יאמין ענני יקר דסחרין וכו' עכ"ל הזוה"ק עיי"ש הרי מפורש דקרי לבנין בית הג' העתיד ב"ב בלשון בי"ת שנ''י כנז' ה' יעזרנו ב"ב ויראנו בבנינו בשלימותא מקדש ה' כוננו ידיך כמו דדריש שם בזוה"ק. ועוד לאלוק' מילין אך עת האסף פה דברי דרוש בעה"י ועכ"פ מיושב כנז' ד) וגם קושייתו הב' מ"ש כיון שיורדת לתת טרף וכו' וה"ז בבחי' גלות, ג"כ לא קשיא וחדא בירך חברתה מתורצת כנ"ל כיון שזהו הי' בחי' גלות יון בזמן הבית כנ"ל, ובפרט כיון שעיקר נ"ח נתקן על של עכשיו לדורות הבאים כמ"ש במדרש מובא ברמב"ן (ריש פ' בהעלתך) שהנרות חנוכה קיימים לעולם והיינו עד אורו של מלך המשיח ע"כ ממשיכין האור ומדליקין אז בלילה דוקא ובלילות הארוכות בתקופת טבת (וכמ"ש בזה בבני יששכר בכמה אנפי בארוכה) לרמז על הגלות החשוך והארוך הלז שנמשל ללילה כמ"ש בישעי' אמר שומר אתא בוקר וגם לילה. כי אשב בחשך ה' אור לי. והש"י ב"ב ירחמנו ויוציאנו מאפילה לאור גדול מהגלות הלז כנז'. ודי למבין

ה) ואשר הקשה ע"ד אאמו"ר הק' זי"ע בדרכי אמונה (דרך י') שכ' דזהו הענין של חנוכה דהנה ארז"ל במד"ר בראשית וחשך זה מלכות יון היינו שאז בימי תגבורת מלכות יון הי' מכוסה העינים של רחל בע"ב המכסה את הראות והי' חשך ולזה כאשר גברו החשמונאי' נתקנו העיני' והוסרו הע"ב מהעי"ן נשאר ח"ן ר"ת נ''ר חנוכה והקדמותיו הוא מדברי רבינו הארז"ל בלק"ת (פ' בראשית) עה"כ ונח מצא ח"ן בעיני ה' וז"ל כבר ידעת כי סוד שם מ"ה ברבוע ק''ל ובהסיר ממנו הפשוט שהוא שם ע"ב המכסה את הראות ואז סוד עבים סתר לו ולא יראה ואז נשאר ח"ן כמנין נ"ח וזהו מצא ח"ן גי' ק"ל כמנין ע"ב ח"ן (גי' עי"ן) וזהו בעינ"י ה' עיי"ש וזהו תמה