מנחת אלעזר חלק ד קצד

וכו' עכ"ל החכ"צ עיי"ש וא"כ ה"נ הרי בתפילין דמים להם בשויין ואיך שייך לומר דלא יקפיד כנז' כיון שהם יפים ומסופר לבלר אומן והרי שייך בזה זה אלי ואנוהו וגם המחיר הוא שוה הרבה מכפלי כפליים עי"ז כנז'. ע"כ נ"ל כו' בימינו יש לפסוק כמו שכתבתי

שוב ראיתי בס' אברהם אזכיר הספרדי למהר"א פלאגי ז"ל (מערכת תפילין אות צ"א) ע"ד מי שמכר לחבירו תפילין ונתן לו מבתים המדובקים שאינם מעור א' ופלפל ג"כ מדברי המהר"מ מינץ הנז' ורצה ג"כ לומר בזה דשם תפילין חד הוא ולבסוף העלה שם דהיכא שישתמש עפ"י דיעות שאוסרים בבתים המדובקים וכיוצא אז צריכין ליתן לו אותן שהם מן המובחר לכל הדיעות. והשתא דון מינה ואוקי באתרן והמה כהררים התלויים בשערה בהלכותיהן. בדיני כסדרן ואותיותיהן. וצריכין סופר יר"א מרבים על קוצה של יו''ד ממש ע"כ פשוט כיון שהי' לו תפילין מובחרים מסופר צדיק ומדקדק בזה ל"ש לומר שימכרם ליתן לו בעדם תפילין סתם פשוטים אשר רק בחזקת כשרות המה כנז'

והנה נחזי אנן למה לא כ' זה בש"ס ופוסקים החילוק בין תפילין לס"ת רק החילוק הלז דס"ת לא שכיחי ותפילין שכיחי כנ"ל הא בלא"ה יש חילוק גדול בשוויו בין ס"ת לס"ת אחרת שזהו של כתב יפה ומהודר שוה כפלי כפליים (וכד' החכ"צ הנ"ל) אולם י''ל דבאמת זהו ששם לו את דמיו באם ששוה יותר צריך לשלם לו יותר נכון בתפילין כששם לו את דמיהן אם שוין יותר הרי ישלם לו בדמי שויין. אך בס''ת כיון דלא שכיחי לקנות כ"פ אפי' בדמים הללו ע"כ לא מהני לשום לו משא"כ תפילין (מדינא דגמ' כנז'). וי"ל עוד דשאני ס"ת דשייך בו יותר זה אלי ואנוהו בכתב יפה ומהודר דהא הכל נראה לעין כל תמיד משא"כ בתפילין שמכוסים וטמונים הפרשיות ואם מניחן בכל פעם אז א"צ מדינא להוציאן ולבדקן כלל משא"כ בס"ת ועיי' מ"ש אאמו''ר בשו"ת צבי תפארת (סי' ל"ו) ובדברינו באות שלום (סי' רס"ד ס"ק י"ב. בעמוד רצ"א בהנדפס) וכן שם (ס"ק י''ז עמוד שכ"ט) ואכמ"ל עכ"פ כיון דכבר חלקו בין ס"ת לתפילין בשכיחי או לא שכיחי ע"כ לא חשו לחלק עוד (ובעובדא מ"ש בס' אברהם אזכיר כנ"ל לענין בתים שהוא דבר הנראה כשאינם מדובקים או יפים יותר בזה בודאי צריך ליתן לו אותן שהם מן המובחר כנז'). עכ"פ בימינו כיון שגם תפילין כשרים לכל הדיעות ומסופר צדיק ג"כ מילתא דלא שכיחא לקנותו ע"כ יש לפסוק שצריך להחזיר לו התפילין הנלע"ד כתבתי בעה"י

סימן י' כבוד דו"ז הה"צ וכו'

הגיעני יקרת מכתבו והנני בתשו' מאהבה ע"ד שדקדק לנכון בנוסח תפלת ר"ה בוכן יתקדש אומרים ירושלי"ם עירך ואח"כ על ציו"ן משכן כבודך ובנוסח ותמלוך כ' מקודם בהר ציו"ן ואח"כ ובירושלי''ם עיר קדשך ורוצה לשמוע דעתי בזה הנה בעה"י בקראי בהשקפה ראשונה נלע"ד עפי"ד האריז"ל בפרי עץ חיים (שער חג המצות) וכן בסידור כי בחי' לאה הוא מצה שאינה שמורה מפני שעומדת בחוץ אחורי ז"א היוצאי' ממוחין שלו ולכן כונת כל ליל פסח ברחל ולא בלאה כדי שלא ינקו החיצונים וכו' והנה ידוע כונת החותם בהו"ר שאז הוא בחי' חותם ירושלי"ם חותם בתוך חותם ובנעילה הוא בחי' חותם ציו"ן כנודע והגם כי גם בנעילה החותם בבחי' רחל וכמ"ש בכונת ר"ה בזכרנו וכו' שחותם לאה נעשה בר"ה שעיקרה בחי' כתיבה והחותם בבחי' רחל בי"וכ ועכ"פ הוא בודאי ברח"ל בחי' ירושלי"ם ובחי' חותם בתוך חותם. וכ' קדוש זקיני בבני יששכר (מאמר חותם מלא אות א') כי צריכין חותם תוך חותם שלא יזייפו החיצונים שברצונם לינק ח"ו. והנה בכונת ובכן יתקדש שמך שהוא לצורך לאה בסוד שמאלו תחת לראשי, ולפי"ז מתוק להבין בעה"י משום שהוא בסוד לאה ששם הפחד ביותר מיניקת החיצונים בהיותה עומדת בחוץ וכו' ע"כ ממשיכין מיד בחי' ירושלי''ם עירך שהוא חותם בתוך חותם לשמירה מעולה שלא יזייפו ויינקו החיצונים ח"ו משא"כ בנוסח ותמלוך אתה הוא וכו' שאומרים מקודם כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ וכמו שהכונה הוא שם בבחי' ביטול כל הקליפות ב"ב ע"כ שפיר אומרים מקודם ציון ואח"כ ירושלים כסדרן בבחי' פנימי וחיצון כי אז אין חשש כנ"ל ובסוד לא יבא בך ערל וטמא כמ"ש בכונת עלינו לשבח וכו' כי המלכות שלך הוא עיי"ש וא"ש ונכון. וכל דברינו בדרך אפשר

ובכונות בסידור הר"ר שבתי זי"ע כ' ותמלוך וכו' ציון משכן כבודך הוא רח"ל חותם בתוך חותם וכן בכונת תפלת יוהכ"פ והוא כדברינו. וגם מ"ש שם כי ירושלים נקראה לאה, הנה כן כ' באמת בפע"ח (שער תיקון חצות פ"ד) למה נקראה לאה ירושלים עיי"ש (אולם מ"ש בסידור שם כי חותם בתוך חותם גי' פ"ר אין שום פי' להדברים ובע"כ טעות הדפוס. ונכון כמ''ש בסידור הר"ר אשר זי"ע כי עי"ר ג' פ'ר עיי"ש)

והנה בסידור הרמ''ק זי"ע (תפלה למשה) כ' בותמלוך וכו' וגרס באמת ירושלים קודם לציון וכ' כי יש מהפכים שם הגי' וגורסים (כדידן) ציון קודם לירושלים על סדר הדורות אמנם הוא יישב נוסחא דילי' וכ' שהבורר יברר עיי"ש. ויותר אין עתי להאריך להאריך בעטי כאשר ביקש כ"ק דו"ז. כי לא כימים הראשונים. ימים האלו. וטובים היו הימים בהלו נרו של אאמו''ר הקדוש זי"ע על ראשינו. וכאשר כ' בספרו שו"ת צבי תפארת כ"פ והתנצל כי הוא בעל מלאכות הרבה ע"כ אפי' ד"א אין עולה לו כהוגן בשלימות והוא כתב מרוב ענוותנותו אמנם אצלי מקויימים הדברים באמת. ובפרט בחבלי משיח בזמנים האלו וכו' ומלבד זאת כמה חבילי מירדין. ובפרט שהחבילין דמעיקין. מע"ר, ה' יצילנו. ובש"ק העל"ט פירשתי עה"כ וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה פירש"י ראה שאין כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים וכו' וראה שאין כדאי להשתמש בערבובי"א היינו שטוב שלא לער"ב בערבובי"א ולבלבל את החפצים לילך בדרך צדיקים כדאי' במדרש שם ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים ויבדל וכו' (שלא לערבב"ן) וז"ש רש"י וקבע לזה תחומ"ו וכו' היינו כידוע בכהאריז"ל בתחו''ם שבת שיש להקליפות ברה"ר תחומ"ן בפ"ע מבחר והיינו להצדיקים תחומן בפ"ע ולהרשעים בפ"ע כנז'

ב) ומ"ש בשם גדול א' שהקשה כיון שנס חנוכה הי' בזמן בית שני ואז הי' פב"פ וזהו נודע כי בעת שהם (כביכול) פב"פ אז אין החיצונים יכולים לאחוז וא"כ איך היו יכולי' הרשעים היונים לפגום במדת ההוד ב) ועוד מ"ש בכונות בסידור