מנחת אלעזר חלק ד קצב

מטאראמאראש בפ"ע עכ"פ יקבלו מכולל גאליציען החלוקה (יוקס) רק פחות ממה שיקבלו ממאראמאראש כשיהי' כולל בפ"ע אבל לא מיירי כשלא יקבלו שום מעות מכולל אחר כשלא יהי' להם כולל בפ"ע כעובדא דהג' הנ"ל בס' מגיני ארץ ישראל, וא"כ לא פליגי כנזכר וכ"א מיירי בעובדא דידי' כנז'. - אמנם לענין כוללנו בעה"י הגם דלא דמי לעובדא דהני' מהר"ח מוולאזין דכאן עכ"פ קיבלו מעט ממון מכוללי גאליציעך וויניצא. מ"מ י"ל בנידון דידן גם הד"ח מודה דיכולים אנחנו לחלק בפ"ע כיון שכך הותנה בפירוש בתנאי כפול בתחלה בפראטאקאלען חתומים גם מהנשיאים. מכוללי גאליציען וויזיצא (בכח הרשאתם) כאשר נתחברו אז העשרה גלילות לשלוח המעות לגאליציען כי מחוייבים ליתן ככל הערכה שיעריכו הקהלות, מעשרה גלילות, להנוסעים לאה"ק מאנשי גלילותיו ורק המותר יהיה להם לכוללים הנ"ל וגם כ' בפירוש בהפרטי -כל שאם יעברו על ככה ולא יתנו לעניינו כפי ההערכות כנז' אז בטל החיבור והשותפות וישלח מגלילתינו ישר לאה"ק מרמבה"נ לעניי גלילותינו והמה עברו על ככה הרבה פעמים בלי שיעור (גם אחרי הכתב ופרטי כל הנ''ל) ומלבד שארי הטענות גדולות עפדתה"ק שאמרו לחלק בזה כאשר הוצע לפני הבד"צ הנבררים וזכינו בעה"י לכוללנו בפ"ע ועפימש"כ בדברי חיים שם עפי'ד הרמ"א ביו"ד (סי' רנ''א סעי' ה') דרק שהיכא שכונת הנודר ומנדב רק לעניי אותו העיר בלבד הולכין אחר זה דשם במאראמאראש אין כונת הנודר רק ליושבי מאר מאראש בלבד עיי"ש משא"כ היכא שהותנה בפירוש באסיפת הקהלות מעשרה גלילות ונכתב בהפראטאקאל בפנקס הקהל דפה ושטרא כזה (פראטאקאל) אית לי' קלא בודאי ועל זה יסדו ודייקו המתנדבים ע"מ ליתן להעניים בעיר ה' שמה ככל אשר נעריך בקהלתינו לעניי גלילתנו באה"ק והיכא שדעתם בפירוש אז כ' רבינו הרמ"א כ"כ שצריכין לעשות כן כרצון המתנדבים וידוע איך סבלו חרפת רעב מקודם עניי גלילותינו בא"י במה שנתנו להם רק על לחם צר (כמעט) כמו להנדחים אשר נספחו לכולל גאליציען. וזהו היפך רצון המתנדבים כנז'. וגם כ' שם בטעמיו בדברי חיים כיון שיש שם בכוללים אחרים ת"ח גדולים יותר מאנשי כולל דשם א"כ גם אם נדון בהם דין עניי עירך מ"מ פשיטא דת''ח קודם לעניי עירך עיי"ש. הנה זה לא שייך בכוללנו שנודעו לשבח באה"ק ובחו"ל שיש בהם לפי ערך יותר ת"ח ויר"א אנשי שם משארי כוללים האחרים. ואין לומר שכונת הדברי חיים שצריכין לדרוש ולבדוק מי שהוא הת"ח יותר גדול שם ולכולל זה יתנו כל הכוללים זהו לא ניתן להאמר כלל. דא"כ בטלו כל הכוללים ויסבלו ח"ו חרפת רעב כל ענייהם וחכמיהם שיתנו רק להגדול יותר בתורה באה"ק ובפרט למי שמוחזק יותר גדול הרי נאמר האדם יראה לעינים והאלקים יראה ללבב וכעין דאמרי' בש"ס ב''ב (דף י' ע"ב) דר' יוסף ברי' דר' יהושע אינגד ואיתנח א"ל אביו מה ראית א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה א"ל עולם ברור ראית הגם דצריכין אנו ליתן ולתמוך לת"ח מי שנראה לנו היותר טוב בתורה ויר"א מ"מ ליתן רק לת"ח היותר גדולים והשאר יתבטלו ח''ו גם בתביעתם בצדק וכפי רצון המתנדבים זהו בודאי לא עלה על דעת מרן הד"ח כלל

והנה צ"ע מה דפשיטא לי' שם להגה"ק מרן הדברי חיים דת"ח מעיר אחרת קודם לעניי עירך. עדיין מיבעיא לנו טובא ועיי' ש"ך ביו''ד (סימן רנ"א ס"ק י''ז) ובחי' רעק"א (בסעי' ג') שם ובשו"ת חכם צבי (סי' ע' בסופו) והגם דשם מיירי רק דקרוב קודם לת"ח ולא בעניי עירך מ"מ כיון דתלוי בזה כנראה ברצון הנודב למי קריבא דעתי' ובזה הוא רצון התורה שיקדים יותר וכמו שנראה מלשון התנדב"א ומובא בביאור הגר''א (ס' רנ"א) שם דאם יש לאדם מזונות בתוך ביתו ומבקש לעשות בהן צדקה כדי שיפרנס אחרים משלו כיצד יעשה וכו' ואם הותר יפרנס בני משפחתו ואם הותר יפרנס בני שכונתו ואם הותר יפרנס את בני מבוי שלו מכאן ואילך ירבה בצדקה עם שאר בני ישראל וכו' עכ"ל התנדב"א וכן בטור ורמ"א (סוף סעי' ג') עיי''ש א"כ י"ל כמו שקרוב קרוב קודם לת"ח כן ה"נ דעניי עירך ובפרט מכיריו ושכיניו שהיו מבני שכינתו קרובים לצדקה יותר מת"ח מעיר אחרת, ועדיין צ"ע

אך העיקר הוא בזה שתלוי בדעת המתנדבים שאליהם דופקים מאה"ק עניי בני גלילתנו כי המה מכיריהם ולרבים מהם קרוביהם ולהם ירצו ליתן יותר כנודע ומובן לכל ואין לומר כיון שלא ידעו זאת מקודם כיון שהי' שייך לכולל דראהביטש וגם וויזניצא לא עלה דעתם לחשוב שיהי' רק לבני גלילתנו. ז"א. כיון שאליהם דופקים העניים ודלים מאה"ק כנ"ל א"כ בפירוש עתה בעת התייסדות הכולל עשרה גלילות בודאי רק אליהם כוונתם ורצונם. ומבואר ומפורש בשו"ת מהרח"ש (תורת חיים) ח"ג (סי' כ"ט ל') דגם במקום שלא נהגו כך מעולם נאמנים המתנדבים לומר על זה וגם היחיד דעל דעת כן התנדב עיי"ש ומכ"ש בזה בעת התייסדות ואם מכיריהם וקרוביהם וידידיהם מאה"ק דופקים ומבקשים וצווחים עליהם ושאומרים המתנדבים בפירוש כי ירצו רק להם ליתן כי בודאי תלוי בדעתם כנז'

אמנם בגוף הדבר אי שייך בעניי אה"ק שהיו מגלילותינו או מעירנו עניי עירך קודם. הנה נראה להכריע דשייך זה גם בהיושבים כעת באה"ק. א). הנה עד' הספרי (פ' ראה) שממנו מקור הדין זה באחד שעריך יושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת. בארצך יושבי הארץ קודמים ליושבי חו"ל עכל"ה. במה דחשיב מקודם ליושבי הארץ משמע לכאורה דיש קדימה גם בזה בין עניי א"י ביושבי עירך. אך ז''א ראי' די"ל דרק על סדר הכתוב קדריש באחד שעריך יושבי עריך ובארצך ארץ ישראל וז''פ. אבל ממה דקתני בתנדב"א כנ''ל שחילק (לתת קדימה בצדקה) בין עניי עירו עצמו בין בני שכינתו שקודמים לבני מבוי שלו ובע"כ משום שהם מכיריו יותר וכל המכירו ביותר קודם לזה וי"ל דלא פליגי התנדב''א עם הספרי וגם הספרי ס"ל דהיכא שיש לקיים שניהם עדיף עניי עירך גם ביושבי אה"ק כיון שמובן לכל שעניי עירך שהלכו לדור שם באה"ק הם מכירנו יותר מעניי אה"ק שהם שם ממדינות אחרות בלתי מכירנו. ועל כן יצאו ידי חובת שניהם עדיף וכמ"ש הגאון מהר"ח מוולאזין כנ"ל ופשיטא דעוד החילוק הוא יותר בעניי א"י בין עניי מדינתנו שהם מכירנו,, מאחרים שאין מכירנו שם. מאשר הוא החילוק בין שכניו הקרובים לשכיניו אנשי מבוי שלו כיון דשניהם הם שכניו אעפ"כ מחלקי' בין יושבי עירו מכ"ש הכא דיש לחלק כן בין יושבי א"י כנז'. ב). ובש"ס ב"מ (דף ע"א ע"א) עניי עירך קודמי' לעניי עיר אחרת פירש"י דהנך הוי עמך טפי עכ"ל והגם דשם מיירי לענין הלואה לעני דדריש עה"כ אם כסף תלוה את עמי את העני עמך מ"מ חד טעמא אית להו דכל מי שהוא עמך ומכירך ה"ז קודם כנ"ל. ג). כיון דעי"ז יתרבו השקלי קודש מעות רמבה"נ כשיקדימו לעניי עירך גם להיושבים באה"ק