מנחת אלעזר חלק ד קפד

(בסי' רמ"ב) מותר לחלוק על רבו לפסק הלכה כנ"ל ובע"כ הפי' בדרך שאלה וכי יחלוק לכתחילה על רבו הלא מפני אהבת כבוד רבו ראוי לפסוק כותי' ואם אולי הי' לו ראי' ברורה לסתור דברי רבו דאז מותר אי' אפוא הראי' הלז זהו כונת הגמ'

ובמה דאמרי' שם בסנהדרין דאב ובנו מונין כא' (כשעמדו למנין). הנה העירני ש''ב חביבי החריף ובקי בנש"ק מ' אלטיר משה ט"ב שיחי' כי מגוף הגמ' הנ"ל יש ראי' דמחלק שם בין רב כהנא ורב אסי דלגמרי' דרב הוי צריכין ולסברי' דרב לא הוי דנחשבו כשנים משמע דוקא הם ולענין דנחשבו כא' או ב' אבל לענין תלמיד לרבו שיכריעו אין קפידא עכ"ד הנז'. והנה אין משם ראי' מוכרחת דהא עכ"פ היכא דצריך לרבו נחשב דיעות שניהם רק כא'. אבל עכ"פ משיטת הסוגי' דשם משמע ראי' ברורה לדברינו משום דלא פריך הש"ס כלל מאב ובנו או בתלמיד לרבו דאיך יחלוק אב על בנו או תלמיד על רבו ואיך יכריעו לומר הוא דעתו שלא כדעת אביו או רבו. א"ו דכשעמדו למנין ע"ד הלכה מותר לחלוק או להכריע על דברי אביו או רבו

ואין לומר במה דמצינו לעיל בר"א ור"ש אביו או ברבי ורשב"ג אביו כנז' דהי' כ"ז אחרי פטירת אביהם הגידו מימרות אלו שהם חולקים על אביהם וכיון דאינו בחייו בפני אביו, מכריעו או חולק על דבריו, ע"כ לא חמיר כ"כ. ז"א. דהא אין חילוק בכה"ג דהא פסקי' בכיבוד אב מכבדו בחייו מכבדו במותו ואם בחייו אסור אז גם לאחר פטירתו אסור לחלוק עליו. ועיי' מ"ש בזה לעיל (סי' ב') דהך דאמרי' בקידושין (ל"א ט"ב) דמכבדו במותו שאומר זכרונו לברכה לחיי טוה"ב. לאו בזה בלבד דוקא מכבדו אלא תנא ושייר כמו שביארתי שם ופשיטא דאם אסור בחייו לחלוק עליו בהלכה אז גם לאחר פטירתו אסור משום דהוא בכלל כיבוד אב או רבו כנז'. ע"כ הענין צע"ג בעה"י והנה במה שמצינו כ"פ בזוה"ק ובתיקונים משא ומתן של דברים בד''ת בין ר"ש ור"א בנו זה מותיב וזה מפרק. י"ל דזה לק"מ וכנ"ל מד' העצמות יוסף בראי' מהגמ' דבדרך פלפול בינו ובין אביו מותר בודאי. ובזה יש ליישב מה דאמרי' בכתובות (דף כ"ג ע"א) דא"ל שמואל לאבוה ועד האידנא מאן נטירונהו דהיינו בדרך מו"מ של הלכה כנז'

והנה מה דמצינו גבי כבוד רבו דלא יחלוק על דבריו ג"כ קשה טובא מש"ס ממקומות רבות כגון בפלוגתא דרב ושמואל ועיי' ש"ס חולין (קי''א ע"ב) דא"ל לשמואל לרבך (היינו רב שהי' רבו) יהובי לי' ולא אכל ואמפי''כ פליגי שם וכן במקומות רבות וכן בר' יוחנן וריש לקיש שנחלקו פעמים רבות והגם שהי' ר"ל תלמיד ר' יוחנן ועיי' ש"ס ב"מ (פ"ד ע"א) ובתוס' ד''ה אי הדרת בך וכו' דר"ל למד גם מאחרים ג"כ עיי"ש אבל עכ"פ למד ר"ל מר"י בע"כ שהי' תלמידו והוציאו מליסטים וכו' וכן בר' אלעזר שהי' תלמיד ר' יוחנן עד שכל מה שאמר ר' אלעזר בסתם היו יודעים שהוא מר' יוחנן כדאמרי' ביבמות (דף צ"ו ע"ב) עי"ש ועיי' בירושלמי ברכות (פ"ב הל' ב') ואעפי"כ מצינו כ"פ בש"ס שחלקו ר' יוחנן ור"א כמו בגמ' סוכה (מ' ע"ב) דפליגי ר' יוחנן ור' אלעזר אם שביעית נתחלל ע"י מקח דוקא וכן בב"מ (דף ס"א ע"ב) אם אבק ריבית יוצאה בדיינים וכן בגיטין (דף ס' ע"ב) אי תורה רוב בכתב ומיעוט בע"פ דפליגי ר"י ור"א. וכן כהנה. אלא ודאי גם בזה בע"כ באנו לד' הרמ"א (בסי' רמ"ב) שנזכיר להלן

אמנם מה דמצינו שחלקו להלכה (למסקנא) על דברי אביו וכן מצינו בפוסקים שלא חששו אם נראה לו למסקנא שלא כדברי אביו בזה בודאי צע"ג כנז'. ובס' מגיד מישרים למרן הב"י בתחלתו (בסוף ד''ה מוסר שהי' מייסר אותי כאב לבן) כתב שהבטיחו שבנו יעשה השגות לחיבורו (והגם שלא ראינו ולא ידענו מהשגות שעשה בנו של מרן הב"י, הנה בודאי נתקיים כן אך לא בא בדפוס ואולי נאבד ונעלם מאתנו ברוב הימים) עכ"פ מזה דמותר לעשות השגות על חיבור אביו והאמת של תורה אהוב מן הכל ועתה העירני ידי"נ הה"ג מ' נטע שלמה שליעסל הי"ו מד' הש"ס מגילה (ב' ע"א) דאמרו זו דברי רע"ק סתימאה וכו' היינו דמתני' אתיא כרע"ק ומשמי' אמרוהו עיי"ש ואמרי' שם (ע"ב) מתני' דלא כהאי תנא דתניא ר' יהושע בן קרחה אומר כרכין המוקפין חומה מימות אחשורש וכו' ולפי דעת ר"י בתוס' ב''ב (דף קי"ג ע"א) דר' יהושע בן קרחה היינו בן רע"ק שקראו בן עזאי הקרח הזה עיי"ש נמצא לד' ר"י בטל התוס' חולק בזה ר"י בן קרחה על המתני' דהוא כרע"ק כנז' וכן העירני מדברי הרמב"ם (הל' שחיטה פ''א הל' י') יש מקומות שמנהגן אם מצאו סירכא מן האוזן לבשר וכו' ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין עכ"ל הרמב"ם ז"ל הרי שחלקו על אביהם להלכה

. והנה ראיתי כעת בשו''ת שאילת יעבץ (ח"א סי' ה') שהאריך בענין אם מותר לתלמיד לחלוק על רבו בדבר פסק הלכה ונגע בקצה המטה גם במאי דמצינו דרבי חלק עם רשב"ג שהי' אביו ורבו אך לא נחית בזה להלכה דכבוד אביו כנ"ל רק בדרך אגב וגם לא ירד כלל למה שירדנו בזה בעה"י (לענין כיבוד אביו) ומיירי שם רק מדברי הרמ"א יו''ד (בסי' רמ"ב סעי' ג') לענין רבו אם מותר לסתור פסקיו אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין עמו עיי"ש ובכל דבריו (בשאילת יעבץ) לא מצינו מרגוע ויישוב למה שתמהנו בזה ממ"ש שם לענין רבי שנחלק עם אביו רשב"ג וכ' מפני שאביו לא הי' רבו מובהק, הנה אמת כ"כ בסה"ד (ערך ר' יהודה הנשיא) דמשום הכי הלכה כרבי לגבי אביו רשב"ג אף דאביו הי' רבו ג"כ. משום שנתחכם יותר ממנו כדתני בכל דוכתא מילתא דרבי קודם רשב"ג אביו מ"מ לעניננו אין זה נ"מ כיון דכבוד אביו הוא להלכה דאינו סותר את דבריו א"כ תיפוק לי' משום דאביו הוא אסור לסתור את דבריו ומה נ''מ גם אם בנו גדול ממנו הרבה בחכמה או שאינו תלמידו כלל עכ"פ מצות כיבוד אב איכא בודאי. וגם בכל התנאים ואמוראים כגון ברשב"י ור"א ור' ישמאל ב"ר יוסי ובאבוה דשמואל וכהנה שהבאתי לעיל פלוגתא ביניהם בש"ס במקומות רבות תמהני שלא העיר כלל בשאילת יעבץ (וכגון בר"ש ור"א בנו הוי בנו וגם תלמידו המובהק ול"ש כלל לתרץ כד' השאילת יעבץ לענין רשב"ג ורבי בנו כנ"ל) כדחזינן בענין מעשה המערה בר"ש ור"א בנו בש"ס שבת וכן בזוה"ק ובתיוה"ק (כמעט בכולם) כי הי' ר"א תלמידו המובהק של אביו וכותב דבריו יחד עם ר' אבא תלמיד ר"ש וכמבואר באדר''ז בסופה. וא"כ קשה כנ"ל. וכן יש להביא ראי' ממה שהביאו ברוב דברי התוס' בשם ר"ת רשב"ם וריב"ם שכולם היו נכדיו (בני בתו) של רש"י וחלקו על דבריו ברוב המקומות לאין שיעור. ויש לחלק דכבוד זקנו אינו חמיר כ"כ ועיין בדברינו במנח"א ח"ג (סי ל"ג) וגם יש לעורר עפי"ד הש''ך ביו"ד (סי' רמ"ה ס"ק א') בשם מהרש"ל לחלק